הותר לפרסום: עשרות ישראלים חשודים בהעלמת מס באמצעות חשבונות ב-UBS
בעקבות עתירת "כלכליסט" בית המשפט התיר היום לפרסם כי רשות המסים קיבלה מידע על עשרות חשבונות ששימשו להעלמת מס; 12 ישראלים נחקרו עד עתה בפרשה, בינהם מנהלי רשת מרפאות גדולה לאין אונות
עשרות ישראלים חשודים שהעלימו מס באמצעות חשבונות בבנק UBS בשוויץ. כך הותר היום לפרסום בעקבות עתירת "כלכליסט", המיוצגים על ידי עו"ד טלי ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר, וערוץ 2. על פי החשד, עשרות ישראלים פתחו חשבונות בבנק UBS בשוויץ שאליהם הזרימו כספים מעסקים שניהלו במדינה, אולם הם הם לא הצהירו על הכספים בפני רשויות המס בישראל. העלמת מס מפעילות חוקית מוגדרת על ידי רשות המסים כחלק מה"הון השחור". אורית קנטור, סגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה, התירה היום לפרסם את פרטי הפרשה.
- שורה של כשלים בפעילות רשות המסים מקשה לצמצם את תופעת ההון השחור
- רשות המסים מרחיבה את קבוצת המדווחים על הכנסתם
- רשות המסים מציעה: גילוי מרצון של הון שחור לפני הליך פלילי
החקירה שמנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון החלה בסוף חודש יוני. לבקשת רשות המסים וחלק מהנחקרים הוטל עליה צו איסור פרסום. בבסיס החקירה עומד מידע שהעביר ישראלי שעבד בבנק השוויצרי. הבנקאי העביר לחוקרים שמות ומספרי חשבון של ישראלים ב-UBS אשר לא דיווחו לכאורה על הכספים שנצברו בהם.
על פי החשד, בחשבונות הלא מדווחים היו מאות מליוני יורו. עד כה נעצרו במסגרת החקירה בפרשה 14 חשודים ובהם יועץ השקעות בכיר בבנק השוויצרי UBS ושניים עשר ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק. בין החשודים שני בעלי רשת רפואית בתחום האיטן אונות המונה עשרות מרפאות בחו"ל שהיקף פעילותן עומד על ארבעים מיליוני יורו והרשומות במקלטי מס, זאת תוך הסתרת הניהול והשליטה המתבצעים מישראל. בין החשודים בפרשה גם החשב של רשת המרפאות בחו"ל.
"הון שחור" הוא כינוי להכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל, ולכן אינן נכללות בנתוני התפוקה הלאומית הגולמית. להון השחור שני מקורות: פעילות חוקית שאינה מדווחת – למשל העלמות מס, ופשיעה. על פי הערכת הבנק העולמי לשנת 2010, ההיקף האמיתי של הפעילות הכלכלית בישראל גדול בכ-23% מהיקף הפעילות הכלכלית המדווחת. על סמך נתונים אלה העריכה רשות המסים בינואר 2013 כי בפעילות הכלכלית שאינה מדווחת קיים פוטנציאל מס של עד כ-50 מיליארד שקלים בשנה. פוטנציאל המס מהפעילות הכלכלית לבדה שאינה מדווחת, מסתכם בכ-10 מיליארד שקלים בשנה. שאר הכסף הוא מפשיעה.
בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח חריף שבו תיאר שורה של כשלים בפעילות רשות המסים, הגורמים לכך שהיא מתקשה לצמצם את תופעת ההון השחור בישראל. בין הכשלים שמונה המבקר בדו"ח: ליקויים בהקמתו ותפעולו של קו הצדק ("המלשינון"), תגמול זניח למודיעים, שימוש לא יעיל במידע מודיעיני, חוסר תיאום והחלפת מידע בין היחידות השונות ברשות, עיכוב בהגשת כתבי אישום, תמריץ שלילי לטיפול בחשדות לפלילים, ליקויים בשיתוף הפעולה בין רשות המסים למשטרה ועוד. בנוסף ממליץ המבקר, בניגוד לדעתה של רשות המסים, להטיל חובת דיווח על כלל האזרחים, כפי שנהוג למשל בארה"ב, כדי להילחם בהעלמות מס.
חילופי מידע אוטומטיים - אולי ב-2018
בשבוע שעבר הודיע משרד האוצר ל־OECD כי ישראל תאמץ את נוהל חילופי המידע האוטומטיים על חשבונות בנק ותיקי השקעות לצורכי מס עד תום 2018. הנוהל יופעל באמצעות הסכם שייערך בין הרשויות הרלבנטיות במדינות הפועלות לפיו. באוצר מקווים כי הצטרפות ישראל למהלך תתרום לצמצום ההון השחור. העולם מיישר קו עם תקנות ה-FATCA של הממשל האמריקני – תקנות המחייבות את הגופים הפיננסיים לדווח על הנכסים שהם מנהלים עבור הלקוחות האמריקאיים מחוץ לארה"ב. ארה"ב יצרה תקנות אלו בכדי להילחם בהון השחור ולנסות לצמצם את הגרעון העצום בו נמצא הממשל.
עד היום, אמנות המס בין המדינות כללו סעיפי העברת מידע פרטניים. ישראל צריכה היתה ליזום בקשות למדינות אחרות כדי לקבל מידע על נישומים החשודים בהעלמת מס, וגם מדינות אחרות פנו לישראל בבקשות מידע. כעת, מהרגע שיאומץ הנוהל – מידע על תושבי מדינה אחת המחזיקים חשבונות בנק או חשבונות פיננסיים אחרים כמו תיקי השקעות במדינה אחרת יחלוף באופן אוטומטי בין המדינות. בהתאם לנוהל, ייערכו המוסדות הפיננסיים (כבנקים וחברות ביטוח) הליך לזיהוי בעלי החשבונות. לאחר מכן, יעבירו המוסדות הפיננסיים לרשות המסים מידע הנוגע לבעלי חשבונות שהם תושבי מדינות זרות. המידע יכלול את היתרות ואת ההכנסות הפיננסיות.
יועץ ההשקעות נפגש עם הלקוחות בזמן שהחוקרים ערכו חיפושים בחדרו
בסוף חודש יוני נעצר בתל אביב יועץ ההשקעות הבכיר ב-UBS המטפל ישירות בחשבונות בנק של ישראלים. על פי החשד במסגרת תפקידו הוא הגיע לישראל למפגשים חשאים עם לקוחות שנמנעים מהעברת הוראות ומסמכים לבנק בטלפון, במייל ובפקס, מחשש לחשיפת היותם בעלי חשבונות בבנק UBS שוויץ. יום קודם למעצרו, הוא הגיע לארץ ולמחרת ניפגש עם לקוחות ישראלים בליווי עובד בכיר (ראש צוות) מ-UBS שוויץ. הפגישות נערכו תחת מעקב חשאי של חוקרי רשות המסים. בין יתר המפגשים, נועדו השניים, במלון פאר בתל אביב, עם אחד מבעלי רשת המרפאות. בסיום הפגישה שהתנהלה תחת עינם הפקוחה של חוקרי רשות המסים, נעצרו כל משתתפיה.
בסמוך למעצר של משתתפי הפגישה, נערכו במסגרת החקירה חיפושים בחדר המלון של יועץ ההשקעות הבכיר בבנק UBS בשוויץ, במשרדים של נציגות הבנק בישראל ובאתרים נוספים. במהלך החיפושים נמצאו בכליו של יועץ ההשקעות הבכיר רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשוויץ, שהוא אחראי ישירות על הטיפול בהם. בכך על פי החשד, הוא סייע ללקוחותיו במזיד ובכוונה להשתמט מדיווח ומתשלום מס.
במסגרת תפקידו מנהל יועץ ההשקעות הבכיר את חשבונות הבנק של בעלי רשת המרפאות, הפעילות בחו"ל כוללת שליטה בתאגידים המנהלים כ- 60 מרפאות באירופה המזרחית והמאוגדים בחברות זרות הרשומות במקלטי מס בפנמה ובאיי הבתולה הבריטיים BVI, תוך הסתרת הניהול והשליטה שמתבצעים מישראל.
רווחי הפעילות של המרפאות הועברו כולם לבעלי המרפאות והופקדו בחשבונות בנק סודיים שלהם בבנק UBS בשוויץ ועל פי החשד, לא דווחו לרשויות המס בישראל. כפי שנטען בבקשות למעצרם שהוגשו לבית המשפט, במהלך השנים 2014-2009 ניהל יועץ ההשקעות הבכיר עבור בעלי הרשת חשבונות בנק מוסווים בהם נצברו 15 מיליון יורו, שהושמטו ולא דווחו לפקיד השומה.
במסגרת החקירה נחקר ונעצר רו"ח ששימש כחשב הקבוצה והפעיל את מבנה האחזקות שנרשם תחת תאגיד הולנדי, הרשום בנאמנות, מתוך מטרה להסוות את הפעילות של הקבוצה בחו"ל שעמדה על היקף של כ-40 מיליון יורו בשנה. פעילות זו, כאמור, אינה מדווחת בישראל ולפיכך על פי החשד, לא כוללת תשלום מסים כמתחייב בחוק. בחיפושים שנערכו בבתיהם של בעלי הרשת נמצא סך של כ-500 אלף דולר במזומן. כמו כן נמצאו בחיפושים בכספות נסתרות בביתו של אחד מבעלי הרשת חותמות של החברות הזרות ששולטות במרפאות באירופה המזרחית.
בימים אלה מנהלת רשות המסים חקירה בעניינם של לקוחות נוספים, שפרטיהם נחשפו ברשימות שנמצאו בכליו של יועץ ההשקעות הבכיר וברשימות נוספות שנאספו בפעילות מודיעינית ענפה של הרשות. ביניהם: בעל משרד עורכי דין מתל אביב, מהנדס ובעל שליטה בחברת תשתיות מים, אנרגיה וחקלאות.
"לכל ישראלי מותר להחזיק חשבון בבנק בחו"ל"
"יש להבחין בין שני סוגים של עברות לכאורה שעוברים ישראלים אשר להם חשבונות בנק לא מדווחים בשוויץ", מסביר ראש מחלקת מסים בגולדפרב זליגמן, עו"ד טל עצמון. "האחד: כאשר מדובר בעסק, אשר חלק מההכנסות שלו בכוונה לא דווחו לפקיד השומה, וזאת כאשר הכסף כלל לא הגיע לישראל והוכנס ישירות לחשבון בנק חסוי בחו"ל. זוהי עבירה חמורה אשר דינה עד שבע שנות מאסר.
"לעומת זאת, ישנם מקרים רבים ביותר, של ישראלים אשר קיבלו בירושה או בכל דרך חוקית אחרת כספים בחו"ל. חשוב להדגיש כי מותר לכל ישראלי להחזיק חשבון בבנק בחו"ל. אבל - החל משנת 2003, כל הרווחים בחשבון, כלומר הריבית, הדיבידנד ורווחי ההון ממכירת מניות בחשבון, היו חייבים במס בישראל והיה נדרש לדווח עליהם לפקיד השומה. אם לא דווח ולא שולם מס כנדרש, זוהי אומנם עברה פלילית, אולם בדרגה נמוכה הרבה יותר.
"היום ניתן להסדיר כל חשבון שכזה, גם מהסוג הראשון וודאי מהסוג השני וזאת גם אם כבר התחילה חקירה של רשות המסים. חשוב מאוד להקדים ולפנות לרשות המיסים על מנת להסדיר את הנושא בהקדם, לפני שרשות המסים תהיה זאת שתפנה ראשונה. ניתן להגיע להבנות לגבי תשלום המס ולהימנע מהליך פלילי כואב".
תגובת UBS: "בהמשך לדיווחים בתקשורת בנוגע לחקירות אזרחים ישראלים על ידי רשויות המס בישראל, יודגש כי UBS, הן UBS העולמית והן חברת הבת הישראלית, אינן נתונות תחת חקירות אלו, ומכאן שלחברה אין מה להוסיף מעבר לכך בנושא".