שפיר פונה אל הציבור רגע לפני איום על ההכנסות
קבוצת התשתיות מתכננת הנפקה בבורסה ומציגה עלייה מרשימה בהכנסות וברווחים. אבל הרגולציה מאיימת לשנות בקרוב את כללי המשחק, דבר שעשוי לעצור את רצף הזכיות של החברה במכרזי ענק. בינתיים דבר אחד בטוח: השכר של בעלי השליטה יוכפל
ההנפקה שמתכננת חברת שפיר הנדסה ותעשייה נראית כמו משב רוח מרענן. סוף כל סוף מגיעה חברה שמעוניינת לבצע הנפקת מניות גדולה יחסית בבורסה לניירות ערך בתל אביב ולגייס חצי מיליארד שקל לפי שווי של 2.5 מיליארד שקל. לא מדובר בעוד חברה זרה עם נכסים שנמצאים מעבר לים, אלא בחברה ישראלית, שעיקר פעילותה כאן בארץ, חברה משפחתית ותיקה, שבעלי השליטה בה הם ארבעה אחים והמשרדים הצנועים שלה נמצאים בפתח תקווה.
- שפיר מציגה: כל אח שווה 600 מיליון שקל
- רשמית: שפיר הנדסה ואשטרום זכו במכרז להקמת נמל חיפה החדש
- העליון הכריע: שפיר הנדסה תסלול החלק הצפוני של כביש 6
יתר על כן, שפיר לא משתייכת למועדון המפוקפק של חברות חלום. נהפוך הוא – זו חברה רווחית שמייצרת מזומנים. על פניו, מדובר בבשורה חיובית לבורסה בישראל. אלא שניתוח ההנפקה המתוכננת מעלה מספר סוגיות שמוטב למשקיעים להכיר כדי להימנע מהפתעות בהמשך.
פרויקט של שפיר. הנתיב המהיר לתל אביב
1. כביש עוקף קריות הקפיץ את הרווחיות
לשפיר יש ארבעה מגזרי פעילות, ואחד מהם – מגזר התעשייה – הוא האחראי על רוב הרווח של החברה. מגזר התעשייה מרכז את פעילות הקבוצה בתחום חומרי הגלם לענף הבנייה, לרבות הפעילות בענף המחצבות, ייצור בטון ואספקת תערובת אספלט בישראל. מגזר זה היה אחראי על 65% מהרווח התפעולי של שפיר ב־2013 ועל 60% מהרווח של החברה במחצית הראשונה של 2014.
ה"בוננזה" של מגזר התעשייה בולטת במיוחד לנוכח העובדה שב־2013 קפץ שיעור הרווחיות מ־17.4% ל־26.1%. הרקע לכך הוא פרויקט כביש עוקף קריות, שבו נדרש שימוש בחומר מחצבה, דבר שאיפשר לשפיר להיפטר מכמויות של חומר פחות איכותי ולכן גם פחות רווחי בשנים 2011–2012 וכפועל יוצא מכך להגדיל את הרווחיות בשנים שלאחר מכן. גם הצמיחה של שפיר בתחום הבטון תרמה לשיפור ברווח, שכן אחרי שפעילות החברה בתחום הגיעה למסה קריטית והפכה לעובדה מוגמרת, התחרות העזה שנועדה להקשות על החדירה של שפיר לענף ולזכות בנתחי שוק נרגעה והשוק נכנס למצב של שיווי משקל.
לפני כ־10 ימים זכתה קבוצת שפיר הנדסה-אשטרום במכרז לבניית נמל חיפה החדש, בשווי 4 מיליארד שקל. שפיר ניצחה במכרז את שיכון ובינוי, ניצחון שני בשנה האחרונה לאחר שניצחה אותה גם במכרז להארכת כביש 6 צפונה. חלק מהמוסדיים שעמם שוחח "כלכליסט" אומרים כי בהנפקה הנוכחית עומדות לזכות שפיר העובדה שמאז הקמתה לא עברה שנה שהיא סיימה בהפסד כספי והזכייה במכרז להקמת הנמל החדש בחיפה, פרויקט לאומי שאותו הזמינה ממשלת ישראל.
עבודות בכביש עוקף קריות צילום: גיל נחושתן
2. הרגולציה מאיימת להרוס את החגיגה
תחום המחצבות והרווחיות שהן מייצרות לבעליהן עורר לא מעט תהיות מצד הרגולטורים, והחגיגה של שפיר בתחום נמצאת תחת איום משלוש סיבות שונות.
ראשית, ועדת ששינסקי 2, שהגישה את המלצותיה בחודש שעבר, בחנה את הרווחים מפעילות בענף המחצבות והגיעה לכלל מסקנה כי קיימים רווחי יתר בענף, שנובעים מעלייה חדה במחירי חומרי החציבה. הוועדה סברה כי בשלב זה אין מקום להטיל מס רווחי יתר על חומרי חציבה. הוועדה המליצה שהמדינה תחיל רגולציה שמטרתה להביא לכך שמחירי חומרי החציבה ישקפו את העלות הכלכלית של המשאב. לכך עלולות להיות השלכות שליליות על התוצאות העתידיות של שפיר.
שנית, בינואר השנה מונתה ועדת בלינקוב, במטרה לקבוע את הדרך והנהלים הראויים להקצאת זכויות חדשות במחצבות, מתוך מטרה למנוע ריכוזיות בענף. ועדה זו יכולה להביא לשינוי בהקצאת מחצבות חדשות ואף לחייב את שפיר למכור חלק מהמחצבות שבבעלותה.
ולבסוף, גם החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות מעיב על שפיר, ולהערכת החברה היא עשויה להיות מוגדרת כ"גורם ריכוזי". ההשפעות עלולות לבוא לידי ביטוי בכל הנוגע לסיכוייה של קבוצת שפיר לזכות במכרזים עתידיים, בקבלת הרשאות חדשות ובחידוש זכויות קיימות.
3. המשכורות משודרגות דווקא לפני ההנפקה
השכר החודשי של כל אחד מארבעת בעלי השליטה עמד עד עתה על 51–58 אלף שקל, נוסף להפרשות להסדרים פנסיוניים וביטוחיים, קרנות השתלמות וזכאות לרכב מדרגה 7, כששפיר נשאה בעלות שווי השימוש ברכב לצורכי מס.
על פי הסכמי ההעסקה המעודכנים שפורסמו בתשקיף, כל אחד מבעלי השליטה יזכה למשכורת קבועה של 120 אלף שקל לחודש, פי 2 ויותר מכפי שהרוויחו עד למועד הפיכת החברה לציבורית, ולמענק שנתי שטרם נקבע.
לבעלי השליטה בשפיר היה כל הזמן שבעולם לקבוע את שכרם ולנקוב בכל סכום שירצו כשהחברה עוד היתה פרטית, והדבר כלל לא היה מגיע לידיעת הציבור. הבחירה להכפיל את שכרם של בעלי השליטה ברגע שהחברה הופכת לציבורית והמשקיעים הופכים להיות שותפים בחברה מעלה תחושה לא נוחה.
המנהרה לרכבת המהירה לירושלים צילום: אלכס קולמויסקי
4. האימפריה מפתח תקווה נולדה בנמל אשדוד
חברת שפיר הוקמה לאחר מלחמת ששת הימים והחלה את דרכה כחברה משפחתית קטנה, שנאבקה על קיומה שנים רבות ועד לתחילת שנות ה־90 מנתה כ־20 עובדים בלבד.
את החברה הקים אב המשפחה יעקב שפירא, פלמ"חניק שהחל את דרכו כקבלן עבודות ימיות. האב יעקב, בן למשפחת עולים, היה ממקימי עיר גנים, מושב הפועלים הראשון בישראל. הוא קבע את משרדי החברה בפתח תקווה והצליח כבר בתחילת הדרך למצב את שפיר כחברה המתמחה בעבודות ימיות. החברה היתה מעורבת בכמה פרויקטים גדולים בשנות ה־70, בהם בניית שלושה רציפים בנמל אשדוד וכן שוברי הגלים שנבנו בחופי חיפה ובתחנת הכוח בחדרה.
יעקב, שנפטר בגיל 68, התרחק כבר בשנות ה־90 מניהול החברה בשל מחלה ממושכת שממנה סבל והעביר בהדרגה את המושכות לידי בניו: ישראל (57), מהנדס אזרחי במקצועו, שהצטרף לחברה בשנת 1984 ומרכז את כל הפרויקטים הגדולים שלה; אחיו התאום הראל, טייס מסוקים ומהנדס תעשייה וניהול במקצועו, הצטרף שנה לאחר מכן ומופקד על הפיתוח העסקי; האח האמצעי גיל (51), הנדסאי אזרחי במקצועו שהצטרף ב־1990 לחברה וכיום אחראי על כל תפעול כוח האדם; וחן, האח הצעיר (46), עו"ד במקצועו, שהצטרף ב־1995 לשורות החברה המשפחתית ומופקד כיום על ניהול חטיבת המגורים בחברה ועל ההיבטים המשפטיים.
במהלך השנים הפכה שפיר לחברה שמעסיקה כ־3,000 עובדים וחולשת על מספר חטיבות, לרבות מגורים, תשתיות, תחבורה, הולכת גז טבעי וזכיינות. החברה מעורבת כמעט בכל פרויקטי התשתית הגדולים בארץ – נתב"ג 2000, פרויקט הרכבת המהירה לירושלים, סלילת החלקים הדרומיים והצפוניים של כביש 6 וזו רשימה חלקית בלבד.
למרות זאת, החברה עדיין נחשבת כמשפחתית, שממעטת בחשיפה ציבורית וסגורה יחסית בפני התקשורת, כצעד שהוחלט עליו כבר בתחילת הדרך על ידי האחים. במובן הזה, שפיר היא חברה שהנפקה ציבורית מנוגדת במידה רבה לדנ"א שלה.
כל אחד מארבעת האחים מחזיק כיום ב־25% מהחברה, אך למרות גודלה והיקפי פעילותה, הרגלי העבודה שלהם משמרים במידה רבה את המודל המשפחתי המקורי שליווה את החברה מאז הקמתה.
כך למשל, פגישות העבודה שלהם מתקיימות כמעט תמיד במשרדי ההנהלה בפתח תקווה או באתרי העבודה של הפרויקטים שאותם היא מנהלת. הם ממעטים מאוד להופיע בכנסים או באירועים תקשורתיים של המגזר העסקי וכמעט לעולם אינם מככבים במדורי הרכילות העסקית. "תקרא לזה עין הרע, תקרא לזה חשש מחשיפה - הם לא רוצים תמונות שלהם", אומר מקורב לארבעת האחים.
5. הדור השלישי כבר לא ישתלב בניהול החברה
הפרופיל התקשורתי הנמוך והמשפחתיות החזקה שעליהם מקפידים האחים שפירא מתבטאים גם בהחלטות אסטרטגיות שקיבלו במהלך השנים. כבר בתחילת הדרך למשל, סוכם כי בני הדור השלישי למשפחה – 21 ילדים בסך הכל – לא ישתלבו בניהול העתידי של החברה, במטרה להימנע מסכסוכים משפחתיים.
האחים נחשבים לחברים טובים ומקפידים לנהל את החברה בהסכמה מלאה בלבד. על אף מעורבותה של החברה בפרויקטים בהיקף של כמה מיליארדי שקלים, קיבלו הארבעה החלטה ניהולית יוצאת דופן, שלפיה החלטות עסקיות מרכזיות מתקבלות רק פה אחד.
ההרפתקה ברומניה הסתיימה במפח נפש
שפיר כבר חוותה חגיגה על הנייר שהסתיימה באכזבה. החברה־הבת שפיר מבנים רומניה, שעוסקת בהקמת תשתיות במדינה, הפסידה 85 מיליון שקל ב־2013. ביולי השנה נכנסה החברה־הבת להקפאת הליכים ומונה לה מנהל מיוחד.
כפועל יוצא, איבדה קבוצת שפיר את היכולת לקבוע את מדיניות החברה־הבת, ועל פי כללי החשבונאות היא תפסיק לאחד בדו"חותיה את הפעילות של שפיר רומניה. אלא שמעז יצא מתוק: גריעתה של החברה תייצר לשפיר ברבעון השלישי של 2014 רווח של 45–55 מיליון שקל.
אולם ההסתבכות של שפיר ברומניה לא תמה בהקפאת ההליכים. לפני כחודש קיבלה החברה־הבת ברומניה הודעה על חקירה שניהלה נגדה הרשות הרומנית למניעת הונאה בחשד לעבירות מס. על פי הדו"ח, החברה חייבת לכאורה מס בהיקף 89 מיליון שקל. שפיר כפרה במעשים המיוחסים לה ומכיוון שאיבדה את השליטה בחברה־הבת, ההנהלה מעריכה שלא צפויה לכך השפעה עתידית מהותית על הדו"חות של החברה.
ההתרחשות ברומניה עשויה להזכיר לבעלי השליטה אירוע מצער אחר מלפני כשלוש שנים. שפיר פרויקטים אירופה - חברה אחות של שפיר שגם היא בשליטת האחים שפירא אך אינה חלק מהחברה המיועדת להנפקה - הגיעה לשני הסדרי חוב, ב־2011 וב־2013, אחרי שכשלה להחזיר את החוב למחזיקי האג"ח. במסגרת ההסדר הכניסו האחים שפירא את היד לכיס והביאו כסף מהבית, אולם הדבר לא טשטש את הכישלון העסקי שהסתיים בתספורת של יותר מ־50%.
