האם לפיד יצליח למנוע את מכירת סוף העונה?
לשר האוצר אין גרעין פוליטי שהוא חייב לו משהו, ולכן הוא היחיד שניצב בדרכם של האינטרסנטים הדורשים שינויים בתקציב
לא נעים להודות, אפילו קצת קשה, אבל כרגע מי שעומד מול התפרקות הממשלה הזו והתפזרותה לכל הרוחות - תסריט שהמרוויחים העיקריים ממנו יהיו קבוצות הלחץ שפועלות ברקע, כפי שיפורט מיד - הוא שר האוצר יאיר לפיד.
אפשר להגיד על לפיד הרבה דברים. שאובססיית המע"מ 0% הזיקה ומזיקה לשוק הדיור ובכל זאת הוא לא יורד מזה. שאין לו סבלנות לעתים לפרטים הקטנים והמייגעים של הנושאים ששר אוצר אמור להתעסק בהם. יש עוד כמה פגמים שאפשר להצביע עליהם.
עם כל אלה, ברגעים אלה, לפיד הוא השר הבכיר היחידי שעומד אל מול כל קבוצות הלחץ שמבקשות לפרק את התקציב, לעקר אותו מתוכן, העיקר שאף אחד לא יחליש את מוקדי הכוח שלהן.
כך זה נראה מבפנים:
תקציב המדינה וחוק ההסדרים הנלווה אליו אושרו בממשלה ב-8 באוקטובר, לפני מעט יותר מחודש בסך הכל. התקציב עבר בממשלה ברוב גדול. כל שרי הממשלה, למעט השר המתפטר עמיר פרץ, תמכו בו. כולם. גם אביגדור ליברמן, גם נפתלי בנט, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מעט יותר מחודש חלף, ופתאום התמונה משתנה לחלוטין. למה? כי בחודש שחלף בעלי האינטרס עבדו במרץ בשביל לפרק ולפורר את תקציב המדינה, ובעיקר בשביל לטרפד את הסעיפים בחוק ההסדרים שיכולים לפגוע במקורות מהם הם שואבים את כוחם. ובלשון פחות עמומה: בחודש האחרון בעלי האינטרס פעלו ללא הרף בשביל שהכוח שיש להם על הפוליטיקאים - כוחו שמתגלה בימים אלה בשיאו - ימשיך להתקיים.
ניצנים ראשונים לכך שהקואליציה הבלתי מתפקדת הזו מתחילה להתערער סופית נראו בשבוע שעבר. למרות שישראל ביתנו תמכה בתקציב בממשלה רק לפני חודש, בשתי ישיבות שנערכו בשבוע שעבר של וועדת שרים לענייני חקיקה - פורום של הממשלה שנועד לבצע פעולה טכנית, לאשר את נוסח סעיפי חוק ההסדרים שכבר אושרו בממשלה עקרונית - השר יצחק אהרונוביץ התחיל פתאום להתנגד. ובישראל ביתנו כמו בישראל ביתנו, דבר לא קורה מבלי שהיו"ר מנחה שיקרה.
למה מתנגדת ישראל ביתנו? למה מתנגד אביגדור ליברמן? לכמה סעיפים עיקריים, שמטרתם להסדיר פעילות שמתבצעת היום ללא פיקוח, הרחק מהעין הציבורית. הסעיף העיקרי הוא זה שנוגע לקק"ל. המדינה רוצה לשים סוף לכספים שקק"ל מזרימה באין מפריע לפוליטיקאים מקורבים. מדובר בהמון כסף. מיליונים שזורמים לאורך השנים מבלי שאף אחד יודע על כך אל החצרות הפוליטיות האחוריות, באין מפריע.
משרד האוצר מציע לחייב את קק"ל להעביר למדינה מדי שנה סכום של מיליארד שקל, פחות או יותר, לפרויקטים תשתיתיים שהמדינה וקק"ל יסכימו עליהם במשותף. לא עוד שרים שהולכים לבקש כסף מאחורי הגב, ובכך משמרים את הכוח הפוליטי-כלכלי של קק"ל, אלא שליטה של משרד האוצר.
קק"ל מתנגדת לסעיף הזה בחירוף נפש. היא עושה ותעשה הכל בשביל שהוא לא יעבור. מפלס האיומים שמגיע מהארגון עולה לאיטו. נכון לעתה, כל עוד הסעיף לא הגיע לשלב הדיונים בוועדת הכספים, הכל נעשה מאחורי הקלעים.
יאיר לפיד צילום: בשמת איבי
אנשי ישראל ביתנו הציגו את התנגדותם הגלויה. בנוסף, גם יו"ר הקואליציה זאב אלקין, עושה דברו של ראש הממשלה נתניהו בכנסת, הציג עמדה בלתי מתפשרת לשר האוצר - סעיף קק"ל לא יעבור. כל זה חודש בלבד אחרי שהסעיף אושר בממשלה על ידי ראש הממשלה נתניהו ויתר השרים. בעלי האינטרס עשו בחודש הזה את שלהם. אם סעיף קק"ל ייצא מהתקציב בסופו של דבר, המשמעות תהיה קיצוץ רוחבי של מיליארד שקל בתקציבי המשרדים השונים. פחות כסף בחינוך, פחות בבריאות, פחות בתחומים נוספים, העיקר שהכוח של קק"ל יישאר על כנו.
בין סעיף קק"ל לבין סעיפים אחרים שנמצאים במחלוקת עובר חוט מקשר אחד - כוח ושליטה. כך, למשל, סעיף תיירות המרפא. האוצר ומשרד הבריאות מעוניינים להטיל מגבלות על שוק תיירות המרפא. להטיל מס של 15% על השוק הזה (שמגלגל, לפי הערכות, כמיליארד שקל בשנה), להגביל ולהסדיר את פעילות הסוכנים הפועלים בשוק הזה באין מפריע, חלקם מאכערים של ממש. רבים מהסוכנים הקטנים הפועלים בתחום הם עולים לשעבר ממדינות חבר העמים, מה שמסביר את ההתנגדות הפומבית של ישראל ביתנו לסעיף, אף שתמכה בו רק לפני חודש.
גם התוכנית להנפיק את החברות הממשלתיות בבורסה - תוכנית שהגה יו"ר רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב - נתקלת בקשיים. יש הרבה ביקורת שאפשר להשמיע על התוכנית הזו, אבל את הביקורת הזו צריך להשמיע בכנסת, בדיונים הציבוריים. תחת זאת, יו"ר ועדת העבודה חיים כץ (ליכוד) מתנגד לה נמרצות. אולי זה קשור לעובדה שמלבד היותו ח"כ בעל בסיס פוליטי עוצמתי מאוד הוא גם יו"ר ועד העובדים (העוצמתי בפני עצמו) של התעשייה האווירית, שמוטב לו להשאיר את המצב כמו שהוא מבלי לטלטל את הסירה. גם כאן מוטיב הכוח שב וצף.
כאן הדברים עומדים. התקציב הזה, שיעלה מחר לקריאה ראשונה בכנסת לאחר פשרה שהושגה ברגע האחרון, יכול לעבור לדיון ציבורי נורמלי בוועדת הכספים ובוועדות נוספות; והוא יכול להיקרע לגזרים בין שיניהם של בעלי האינטרס, העיקר להמשיך לשמור על כוחם. כרגע, כוחות רבי עוצמה שפועלים דווקא מתוך הקואליציה ומתוך הממשלה מנסים לזרוע כאוס בתוך המערכת ולחבל בתהליך. ראו את ההודעות וההצהרות שהשמיעו היום בכירים במערכת - ראש הממשלה הצהיר פתאום שצריך להוריד מכסים ולהטיל מס על מי שמחזיק בהרבה דירות, ו"מתוך הבית היהודי" עולות קריאות כי בלי 300 מיליון שקל להתנחלויות אפשר להגיד שלום למע״מ 0%.
תמיד עם בוא התקציב לכנסת הסיפור הזה מתחיל מחדש. הפעם, איכשהו, זה נראה שלכולם אצה הדרך. שההתפטרות של השר עמיר פרץ היא האירוע השפוי היחידי שקרה ביממה האחרונה במערכת הפוליטית. ובלב כל אלה, לא נעים לומר, ניצב שר האוצר לפיד.
בניגוד לבנט, לליברמן, לחיים כץ ולנתניהו, ללפיד אין איזה גרעין פוליטי שהוא חייב לו משהו. אפשר להגיד עליו הרבה דברים. הוא לא רוצה לריב עם ההסתדרות והוא לא רוצה לריב עם מערכת ביטחון. בכלל, באופן כללי, הוא לא ממש רוצה לריב. רק שכרגע הוא היחידי שניצב בדרכם של הקק"לניקים וחבריהם. זו שעת המבחן שלו, ושעת המבחן של הפוליטיקאים האחרים. אם לפיד יגיע למסקנה שהוא האיש הלא נכון במקום הלא נכון ויסוג, העסק הזה יתפרק, והציבור ישלם את המחיר. ואם לנתניהו כל כך בוער לפרק את הקואליציה הזו, אז שפשוט יפרק אותה. אין סיבה להתעלל בגופה.
