חשיפה ראשונה לדו"חות קק"ל: קרקעות באזורי ביקוש ופנסיה של מיליארדים

מה כוללים הדו"חות הכספיים של קק"ל? על מה מוציא הארגון את כספו? כמה כסף מיועד לשכר העובדים? כמה משלם הארגון עבור שכר השליחים בחו"ל? מי שירצה לקבל תשובות לשאלה אלה ואחרות יתקשה לעשות זאת. קק"ל מפרסמת באתר האינטרנט שלה תמצות של התקציב השנתי ושל המאזן הכספי שלה, אך לא מפרטת.

בעוד כמה חודשים המצב הזה ישתנה, וקק"ל תהיה מחויבת בפרסום דו"חותיה הכספיים. זאת לאחר שמשרד המשפטים כופף את ידיה ורשם אותה בניגוד לרצונה כחברה לתועלת הציבור.

עד שזה יקרה, "כלכליסט" שם ידו על הדו"חות הכספיים המלאים של הארגון לשנת 2013. עיון בהם מגלה את היקף הוצאות השכר של הארגון, את קופת המזומנים האדירה שבידיו, את תיק ההשקעות שרובו שועבד לטובת התחייבויות הפנסיה התקציבית של העובדים ופרטים רבים נוספים.

לצפייה בדו"חות המלאים של קק"ל

118 מיליון שקל תשלומי הפנסיה לגמלאים

על פי הדוח, מרבית העובדים הקבועים של קק"ל, לפחות אלה שהתחילו לעבוד בארגון לפני שנת 1995, זכאים לפנסיה תקציבית, שמבטיחה להם קצבה בגובה קבוע לכל ימי חייהם. מסלול הפנסיה התקציבית של קק"ל נדיב יותר אפילו מהמסלול הרגיל של שירות המדינה. על פי הדו"ח הכספי, עובדי קק"ל שעובדים בארגון במשך 15 שנה יהיו זכאים לפנסיה בגובה של 40% ממשכורתם (לעומת 30% בלבד עבור עובדי מדינה שנמצאים בפנסיה תקציבית). כל שנת ותק נוספת תעניק עוד 2% לפנסיה התקציבית, עד למקסימום של 70% מהמשכורת האחרונה.

כלומר, על פי המשתמע מהדו"חות, עובד קק"ל שנמצא בפנסיה תקציבית יכול לפרוש לפנסיה אחרי 30 שנות עבודה (למשל, בגיל 50 אם נכנס לארגון בגיל 20), ולקבל מקק"ל פנסיה בגובה 70% ממשכורתו האחרונה עד סוף ימיו.

ההבטחה הזו עולה לקק"ל כסף רב. על פי הסכם שנחתם בין ההנהלה לבין העובדים באפריל 2013, קק"ל ייעדה עד 2.2 מיליארד שקל להבטחת כספי הפנסיה של עובדי וגמלאי הארגון. אחת ההנחות בחישוב הסכום הזה הוא ששכרם של עובדי קק"ל יעלה בכל שנה בשיעור של 3% בממוצע, וזה עוד אחרי שמורידים את העלייה ביוקר המחיה (כלומר, שהגידול הנומינלי בשכר הוא אפילו גבוה יותר).

תשלומי הפנסיה בשנת 2013 לגמלאי קק"ל הסתכמו ב־118 מיליון שקל. סה"כ עלויות השכר בקק"ל הסתכמו בשנת 2013 ב־299 מיליון שקל.

אלי אפללו, יושב ראש עמית של הקרן הקיימת לישראל צילום: אביגיל עוזי

8.8 מיליארד שקל - שווי הנכסים של קק"ל

קק"ל התחילה את 2013 כשבקופתה סכום אדיר של יותר ממיליארד שקל במזומן. אולם עד סוף השנה קופתה הידלדלה, ויתרת המזומנים צנחה ל־497 מיליון שקל בלבד. בנוסף, שווי הנכסים של הארגון (קרקעות וניירות ערך) עמד על 8.8 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה, כשבתחילתה הוא עמד על כמעט 11 מיליארד שקל. לאן נעלמו כמעט 2 מיליארד שקל? כפי שהדברים עולים מתוך הדו"ח הכספי, נראה כי מרבית הסכום הזה הושם בצד לטובת הבטחת זכויות הפנסיה של עובדי קק"ל.

1.1 מיליארד שקל הכנסות קק"ל

ההכנסות של קק"ל בשנה שעברה הסתכמו ביותר מ־1.1 מיליארד שקל, רובן המכריע הגיע ממינהל מקרקעי ישראל. המדינה מנהלת עבור קק"ל את קרקעותיה, משווקת ומוכרת אותן, ואת ההכנסות (בניכוי דמי ניהול) מעבירה לקק"ל בהתאם לאמנה שנחתמה ביניהן.

ההכנסות מהמינהל עמדו על יותר ממיליארד שקל בשנה שעברה, וזהו סכום המריבה בין קק"ל לבין המדינה, שעליו נלחם משרד האוצר בשבועות האחרונים. הכסף הזה מגיע לקק"ל בדין, בהתאם לאמנה, אך באוצר רוצים לקבל לחלק אותו לפרויקטים של תשתיות ודיור בכפוף להחלטות הדרג המקצועי של משרדי הממשלה, ולא על פי הקריטריונים הבלתי שקופים של קק"ל.

הואיל ובאיזורי הביקוש, (המרכז ותל אביב) לקק"ל יש בעלות משמעותית על הקרקעות, באוצר מעריכים שככל שהמדינה תפעל לשיווק יותר קרקעות באיזורים אלה, ההכנסות של קק"ל מהמדינה רק יילכו ויעלו.

קק"ל לא רק מקבלת כסף ממינהל מקרקעי ישראל, אלא גם מחויבת לשאת בשליש מהוצאות המנהלה שלו - סכום שהסתכם בשנה שעברה ב־103 מיליון שקל. בסה"כ שילמה קק"ל יותר מ־700 מיליון שקל למינהל (רובו עבור היטלי השבחה ועלויות פיתוח). אבל אפילו אחרי כל ההוצאות הללו, היא קיבלה מהמינהל יותר ממיליארד שקל - זינוק של 55% לעומת מה שקיבלה ב־2012.

קק"ל מציינת בדו"ח שחלק מהסכום מיועד להתחייבויות הפנסיה התקציבית, אולם אינה מפרטת כמה.

יו"ר קק"ל אפי שטנצלר וראש הממשלה בנימין נתניהו. המדינה לא התחשבנה עם קק"ל על הטיפול ביערות מאז 1991 צילום: עמית שאבי

106 מיליון שקל - הוצאות חטיבת גיוס תרומות

בקק"ל פועלת חטיבת גיוס תרומות, בעיקר מול גורמים בחו"ל. בשנה שעברה הצליחה החטיבה לגייס 139 מיליון שקל. אולם פעילות גיוס התרומות, שכוללת יחסי ציבור ושליחים בתשלום בכמה מדינות, עולה גם היא עשרות מיליוני שקלים בשנה. על פי הדו"ח הכספי, הוצאות יחידת קשרי הציבור בתוך חטיבת גיוס המשאבים הסתכמו ב־55 מיליון שקל, והוצאות יחידת גיוס התרומות עמדו על 51 מיליון שקל נוספים. מתוך הסכום זה שילמה קק"ל כ־17.5 מיליון שקל שכר לשליחיה הפועלים בחו"ל.

כלומר, בסה"כ בשנה שעברה הסתכמו הוצאות חטיבת גיוס המשאבים ב־106 מיליון שקל - סכום השווה ערך ל־84% מהתרומות שגייסה.

6.7 מיליארד שקל - שווי הקרקעות של קק"ל

הארגון מחזיק כ־13% מכלל קרקעות המדינה, רובן באזורי הביקוש, ששוויין הכולל הוא 6.7 מיליארד שקל. על פי נתוני מנהל מקרקעי ישראל, במחוז המרכז קק"ל מחזיקה ביותר קרקעות מהמדינה, ובאזור תל אביב היקף הקרקעות שלה כמעט שווה לזה של המדינה.

208 מיליון שקל - הרווח על תיק ההשקעות

איך נראה תיק ההשקעות של קק"ל, שגובהו כ־3.5 מיליארד שקל (2.2 מיליארד שקל מתוכם מיועדים לכיסוי התחייבויות הפנסיה התקציבית של העובדים)? קק"ל מעדיפה להשקיע באפיקים סולידיים. 73% מהשקעותיה (כ־2.6 מיליארד שקל) הן באגרות חוב ממשלתיות, 13% נוספים במניות, ועוד 13% בקרנות נאמנות.

אחרי שמנכים את ניירות הערך שמיועדים לעובדים, לקק"ל נשאר תיק ניירות ערך בשווי 1.3 מיליארד שקל, והיא רשמה עליו רווח של 208 מיליון שקל בשנה שעברה. התיק מנוהל בידי מנהלי השקעות חיצוניים, אך קק"ל לא מפרטת מה גובה דמי הניהול שהיא משלמת להם.

דו"חות קק"ל מספרים עוד מגוון סיפורים. כך, למשל, קק"ל מציינת כי בשנת 1999 הקימה ברומניה חברה בת מקומית, שכל מטרתה הייתה לטפל בהחזר רכוש יהודי במדינה. ההסכם שנחתם מולה קבע כי קק"ל תקבל 40% משווי הרכוש שיושב, בניכוי הוצאות.

116 מיליון שקל - העברות לארגונים אחרים

קק"ל העבירה בשנה שעברה 16 מיליון שקל לעמותת נפש בנפש, העוסקת בעידוד עלייה לישראל; 13 מיליון שקל הועברו ל"תנועות נוער, ארגונים, בריתות וזרמים"; עוד 6 מיליון שקל הועברו לעמותת אור המקדמת התיישבות בפריפריה; וסכומים נוספים הועברו להסתדרות הציונית ולסוכנות היהודית.

159 מיליון שקל שולמו על נספי השואה

קק"ל וחברות־הבנות שלה שילמו בשנה שעברה 159 מיליון שקל לחברה להשבת כספי נספי השואה. זאת בנוסף ל־100 מיליון שקל שהיא בשנתיים הקודמות. קק"ל מציינת כי התשלום של 2013 מהווה תשלום סופי שמסלק את כל התביעות שעומדות כנגד קק"ל בעניין.

בסה"כ קק"ל חתמה על הסכמים בהיקף של 37 מיליון שקל מול יורשים של נספי שואה בשנה שעברה.

4 מיליארד שקל - חוב המדינה לקק"ל

לטענת קק"ל, המדינה חייבת לה 4 מיליארד שקל בגין הוצאות טיפול ביערות. על פי הדו"ח, ההתחשבנות האחרונה בין קק"ל למדינה בעניין זה היתה ב־1991. בשנת 2011 היתה אמורה להיות התחשבנות נוספת, אבל היא בוטלה. אם בסופו של דבר המדינה תחייב את קק"ל בחוק להעביר למדינה תקציבים בכל שנה, בקק"ל טוענים כי יפעלו לטובת השבת החוב לארגון.

קק"ל מסרה בתגובה לכתבה כי: "מסע ההכפשות נגד קק"ל הנעשה במשותף על ידי גורמים במערכת הפוליטית וגורמים בעלי עניין נועד לפגוע ביכולתה של התנועה הציונית להגן על האינטרסים החוקיים שלה.

הניסיון לפגוע בקרן תוך השמעת טיעונים שקריים, אי דיוקים וניסיון להוליך שולל את נבחרי הציבור נכשל כישלון חרוץ. הקרן הקיימת היא הארגון הלא ממשלתי שתורם את התרומה המהותית ביותר בישראל לשמירה על השטחים הפתוחים, לייעור הארץ, להקמת ישובים בנגב ובגליל, לחזוק ההתיישבות הכפרית ולהבטחת פיתוח בר־קיימא לכל אזרחי מדינת ישראל".