בזכות הזינוק בדולר: היצוא עלה ב־15% בחישוב שנתי

העלייה החדה של כ־12% בשער הדולר מאז אוגוסט מתחילה להתבטא בנתוני היצוא. מנתוני המגמה של סחר החוץ שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתברר כי בין אוגוסט לאוקטובר עלתה התמורה הכספית על יצוא הסחורות (ללא יהלומים) בשיעור שנתי של 15.1%. זאת לעומת ירידה בשיעור שנתי של 2.2% בשלושת החודשים שלפני כן.

גם היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) עלה ברבעון השלישי, בשיעור שנתי של 14.1% (לעומת ירידה של 2.3% ברבעון הקודם). ביצוא תעשיות ההייטק, המהווה כ־42% מהיצוא התעשייתי (ללא יהלומים), נרשמה עלייה של 5.1% בחישוב שנתי.

לעומת העלייה ביצוא, יבוא הסחורות (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) ירד בין אוגוסט לאוקטובר בשיעור שנתי של 5.7%, בהמשך לירידה גדולה יותר של 7.5% בשלושת החודשים הקודמים. יבוא חומרי הגלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה), ירד בשיעור שנתי של 4.7%, בהמשך לירידה של 6.7% בשלושת החודשים הקודמים. ביבוא מוצרי הצריכה נרשמה בתקופה זו עלייה של 3.7% בשיעור שנתי, בהמשך לעלייה של 2.1% בשלושת החודשים הקודמים.

כתוצאה מכך, הגירעון המסחרי של ישראל (הפער בין כלל יבוא ויצוא הסחורות) בעשרת החודשים הראשונים של 2014 הסתכם בכ־4.1 מיליארד שקל בממוצע לחודש, המשקפים גירעון שנתי של כ־49.1 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון מסחרי של כ־51.3 מיליארד שקל ב־2013, וכ־ 70.4 מיליארד שקל ב־2012.

ניהול סיכונים בעייתי

אולם מניתוח שערך לבקשת "כלכליסט" אגף הכלכלה במכון היצוא, עולה שהריכוזיות ביצוא הולכת וגדלה. בעוד ב־2007 עשר היצואניות הגדולות ביותר היו אחראיות ל־36.4% מהיצוא, ב־2013 הן כבר החזיקו 50% ממנו. עשר החברות, המכונות G10, הן אינטל, כיל, טבע, בזן, HP, התעשייה האווירית, אלביט, רפאל, פיליפס וג'נרל אלקטריק. השפעתן על היצוא עצומה: בין 2007 ל־2013 צמח היצוא הישראלי (ללא יהלומים) ב־34%, מ־35.7 מיליארד דולר ל־47.8 מיליארד דולר. אך אם מנטרלים את השפעת ה־G10, הסתכם הגידול ב־5% בלבד.

"זה ניהול סיכונים בעייתי", אומר מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס. "אם נוצרת סיטואציה שגורמת לשינוי אצל אחת החברות ב־G10 — תהיה לכך השפעה דרמטית על היצוא, על ספקי משנה ועל המשק כולו".

פרופ' ערן ישיב מביה"ס לכלכלה באוניברסיטת ת"א סבור כי "הריכוזיות בענפי היצוא אינה מפתיעה משום שמדינות נוטות להתמחויות, ואצלנו זה פחות או יותר כימיקלים והייטק". הוא מסביר כי המשותף לחברות ברשימה שהן נהנו מהטבות מס גדולות מהמדינה.

פרופ' עומר מואב מהמרכז הבינתחומי מסביר כי "הריכוזיות ביצוא נובעת במידה רבה ממדיניות של הממשלה המסבסדת חברות גדולות וחזקות - ולכן זו אינה תופעה רצויה". לדבריו, "רוב הצמיחה הכלכלית והמשרות הן בכלל בעסקים קטנים, אבל להם אין הכוח הפוליטי של חברות הענק".

עופר זקס. "שינוי באחת מעשר החברות ישפיע על כל המשק"

התוכנה עולה

מהנתונים עולה שענף הכימיקלים הוא ענף היצוא המוביל עם כ־11 מיליארד דולר ב־2013. אחריו יצוא שירותי התוכנה עם 8.5 מיליארד דולר, בעוד יצוא הסחורות נמצא בסטגנציה. לטענת המכון, הייסוף הריאלי בשש השנים האחרונות, מעל 20%, גרם לישראל להפסד של 4% ביצוא, כ־3 מיליארד שקל בשנה.

יצוא השירותים עלה בין 2007 ל־2013 ב־62% ל־33.1 מיליארד דולר, כשרוב הגידול מיוחס לענף התוכנה. לפי מכון היצוא, הריכוזיות בתחום עוד יותר מובהקת, כאשר חברות כמו צ'ק פוינט ואמדוקס כה דומיננטיות עד שאין כמעט משקל לחברות האחרות.

סין הולכת ותופסת מקום מכובד, כשבשנים הנבדקות צמח היצוא אליה בכמעט 200% — מ־870 מיליון דולר ל־2.6 מיליארד דולר. הדבר תרם להגדלת משקלה של אסיה ביצוא הישראלי מ־16% ל־21%, בעוד השוק האמריקאי ירד מ־32% ל־21%. אולם הריכוזיות ביצוא לסין חמורה במיוחד: אינטל וכיל מחזיקות 66% מהיצוא הישראלי לשם.

אחרי סין, מזנק היצוא לטורקיה מכ־1.2 מיליארד דולר לכ־2.5 מיליארד דולר. אולם במכון היצוא מדגישים כי הנתון נובע מכך שטורקיה היא מדינת מעבר למדינות שאינן מקיימות רשמית יחסים דיפלומטיים עם ישראל ורוכשות תזקיקי נפט. הזינוק השלישי בגודלו הוא לבריטניה: מכ־1.6 מיליארד דולר ב־2007 לכ־3.4 מיליארד דולר ב־2013 - שרובה שייכת לטבע וליצוא התרופות שזינק מכ־160 מיליון דולר לכ־2.1 מיליארד דולר. בניכוי התרופות, הייצוא לבריטניה ירד ב־6%.