ראש לשכת עורכי הדין רוצה לקצץ בתקציב של יריביו

לשכת עורכי הדין נכנסת לשנת בחירות שבמהלכה ייבחר ראש לשכה חדש, אך לעת עתה הצעת תקציב הלשכה שגיבשה ועדת הכספים לשנת 2015 גבוהה כבשנים קודמות ואף שוברת שיאים.

לידי "כלכליסט" הגיעה הצעת התקציב, שממנה עולה כי ארגני הלשכה יבקשו לאשר תקציב כולל שיסתכם ב־67.6 מיליון שקל. זאת לעומת תקציב של 65 מיליון שקל השנה ושל 58 מיליון שקל רק לפני שלוש שנים.

היום כבר קשה לזכור, אבל רק לפני כמה שנים, למשל ב־2006, היה תקציב הלשכה 41 מיליון שקל, וגם הוא שבר שיא קודם. למעשה, בשל הגידול המהיר במספרם של עורכי הדין הוכפל תקציב הלשכה בתוך תקופה של עשר שנים; בשנת 2004 הוא עמד על 33 מיליון שקל "בלבד".

למי שסבור שתקציב 2004 היה צנוע, נזכיר שחמש שנים קודם לכן, ב־1999, קרא מבקר המדינה אליעזר גולדברג למקבלי ההחלטות בלשכה לשקול לקצץ משמעותית את דמי החבר נוכח הגידול במספר עורכי הדין המשלמים והגידול בתקציבה של הלשכה. מובן שזה מעולם לא קרה.

ריח הבחירות עשוי להשפיע על התקציב

אלא שכאמור הלשכה נכנסת ב־2015 לאווירת בחירות, שיתקיימו ביוני, וריח הבחירות עוד עשוי להשפיע על התקציב הסופי. שני היריבים העיקריים שצפויים נכון לעכשיו להתמודד על תפקיד ראש הלשכה הם ראש הלשכה הנוכחי עו"ד דורון ברזילי ועו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז תל אביב. שניהם כבר החלו לפעול בעניין. מצדו של ברזילי נשלחה הודעה לכל עורכי הדין, ובה הוא בישר להם כי הוא ממשיך במאבקו להפחתת דמי החבר. ברזילי לא כתב במייל שהוא מבקש לבצע את ההפחתה בעיקר באמצעות קיצוץ דרמטי בתקציב של המחוזות בלשכה, שבראשם עומדים יריביו, ומנגד להותיר על כנו, ואף להגדיל, את מרבי סעיפי התקציב של הגוף שהוא עומד בראשו.

כך למשל, הצעת התקציב של ברזילי כוללת בקשה להגדיל את עלות שכרו של מנכ"ל הלשכה עו"ד גיל סלומון מ־400 אלף שקל השנה ל־720 אלף שקל בשנה הבאה, גידול של 80%. ועדת הכספים קיבלה חלקית את הדרישה ומבקשת להקצות לשכר מנכ"ל תקציב של 600 אלף שקל.

בסביבת ברזילי טוענים ששכרו של המנכ"ל אמור היה לעמוד מלכתחילה על 600 אלף בשנה, אך הוא הופחת מסיבות פוליטיות. גורמים אחרים מכחישים, וטוענים כי זהו התקציב שוועדת הכספים מצאה לנכון להקצות מלכתחילה, ושמדובר בסכום הוגן. למולו של ברזילי, כאמור, גם עו"ד נוה אינו טומן ידו בצלחת, והוא הזדרז להגיש הסתייגות לתקציב שכוללת למשל דרישה להקציב 200 אלף שקל בשנה לסבסוד טיסות של עורכי דין המתגוררים באילת להשתלמויות בתל אביב. בהסתייגות שהגיש נוה עם יו"ר מחוז הדרום עו"ד דני אליגון מסבירים השניים שעורכי הדין באילת אינם מצליחים לקבל שירותים ממחוזם, הממוקם בבאר שבע, וכל נסיעה להשתלמות תגזול מהם שש שעות נסיעה ברכב. נוה ואליגון דאגו לצרף להצעתם מקור תקציבי: הפחתת התוספת לשכרו של המנכ"ל סלומון.

כאמור, הסיבה לעלייה המהירה בתקציב השנתי היא העלייה העקבית והמתמשכת במספר עורכי הדין. בכל שנה מצטרפים כ־3,500 איש למעגל המשלמים דמי חבר, מה שמגדיל את תקציב הלשכה במיליוני שקלים נוספים. מהצעת התקציב עולה כי בשנה הבאה צפויה גבייה של 55.6 מיליון שקל מדמי חבר ועוד 6.9 מיליון שקל שישלמו המתמחים. תקציב הלשכה מבוסס כמעט במלואו על דמי החבר של עורכי הדין ועל אגרות שמשלמים המתמחים לצד כמה הכנסות קבועות נוספות.

המנכ"ל גיל סלומון. השכר יזנק צילום: יאיר שגיא

המחוזות מוציאים? שהם יקצצו

ההוצאה הגבוהה ביותר לפי הצעת ועדת הכספים היא על תקצוב של חמשת מחוזות הלשכה, שלפי הצעת התקציב יקבלו 32.5 מיליון שקל, כמחצית מהתקציב הכולל וסכום דומה לתקציב הנוכחי של המחוזות. בנתח הגדול ביותר מסכום זה יזכה מחוז תל אביב, שמתוקצב ב־16 מיליון שקל.

כאמור, ראש הלשכה ברזילי מציע לקצץ את דמי החבר באמצעות קיצוץ חד בתקציב, אך עיון מעמיק בהצעתו מעלה שהמקור העיקרי לקיצוץ הוא תקציב המחוזות. ברזילי מציע להקציב לחמשת המחוזות 21 מיליון שקל בלבד, מה שיחסוך יותר מ־11 מיליון שקל.

במקביל, לפי הצעתו, דמי החבר יופחתו, והלשכה תגבה 41 מיליון שקל במקום 52 מיליון שקל שהיא גבתה השנה. ב־2015 ההכנסה מדמי החבר אמורה כבר להגיע ל־55.6 מיליון שקל. בכל מקרה, ההנחה שמציע ברזילי מבוססת למעשה במלואה על הקטנת התקציב של יריביו.

דורון ברזילי. שהמחוזות יצטמצמו צילום: בועז אופנהיים

התקציב המוצע "לא פופוליסטי בכלל"

בסביבת ברזילי טוענים שהצעתו אינה פופוליסטית, אלא מבוססת על תקציב 2011. אז הסתפקו המחוזות ב־22.3 מיליון שקל, מיליון שקל יותר ממה שמציע ברזילי היום. עם זאת, ב־2011 היה ברזילי יו"ר ועד מחוז תל אביב, והוא זה שניהל בבית המשפט הליך נגד הוועד המרכזי בטענה שהתקציב הזה אינו מספיק כלל. בית המשפט קיבל אז חלק מטענותיו וקבע שהמחוז מקופח תקציבית.

עוד בהצעת התקציב: 800 אלף שקל לצורך הבחירות ללשכה, 1.7 מיליון שקל לוועד המרכזי ולוועדות הלשכה, 258 אלף שקל לדוברות והסברה (ברזילי מציע להגדיל את הסכום ל־425 אלף שקל כדי להגדיל את שכר הדובר מ־180 אלף שקל בשנה ל־330 אלף שקל בשנה). לדברי גורמים בלשכה, תקצוב הדובר הנוכחי אינו מאפשר להעסיק דובר במשרה מלאה. 180 אלף שקל נרשמו בסעיף "קשר עם הקהילה", 247 אלף שקל ל"קשרים בינלאומיים", 300 אלף שקל ל"פרסומי הלשכה" וגם 1.1 מיליון שקל למחשוב.

בכנס השנתי מבקש ברזילי להקצות 1.06 מיליון שקל ל"מופעים ואירועים", לעומת 720 אלף שקל השנה. הכנס הזה מתוקצב גם כן כ"משק סגור", כלומר המימון להופעות היקרות מגיע מכיסם של המשתתפים. בהנחה שבכנס ישתתפו אלף עורכי דין, המשמעות היא שכל אחד מהם ישלם 1,000 שקל מתוך דמי הרישום והשהות שלו למימון המופעים. אולי צריך לשאול את עורכי הדין אם הם מעוניינים בהפקות הגדולות או שהיו מעדיפים לשלם 1,000 שקל פחות? בלשכה טוענים שמדובר בהוצאה רישומית בלבד ושבפועל אין כוונה להקצות מיליון שקל למופעים.

עוד בהצעה: 2.2 מיליון שקל לפרויקט שכר מצווה המעניק סיוע לנזקקים; לפי הנכתב מועסקים בפרויקט 12 עובדים של הלשכה. סעיף זה גדל משמעותית בשנים האחרונות על חשבון סעיף "סיוע לחברים" שכמעט נעלם מהצעת התקציב לחלוטין.

מלבד העלאה בשכר המנכ"ל והדובר מבקש ברזילי להעלות את שכרו של לוביסט הלשכה, מ־180 אלף שקל השנה ל־300 אלף שקל בשנה הבאה.

הלשכה הוקמה מכוח חוק לשכת עורכי הדין שהעניק לה שתי סמכויות ייחודיות: הסמכת מתמחים ושיפוט משמעתי. מערך המתמחים מוגדר כ"משק סגור", כלומר כזה שבו ההכנסות וההוצאות אמורות להיות שוות, בלי שהלשכה משתתפת במימון.

בשנים האחרונות, עם הגידול במספרם של המתמחים, גדלו גם ההכנסות של הלשכה מהאגרות שמשלמים המתמחים. באורח פלא בכל שנה מתאימות ההכנסות את עצמן במדויק להוצאות. ושתיהן רק הולכות וגדלות. המתמחים נושאים תקציבית במימון עלות שכרם של עובדי מנגנון ירושלים בהיקף 1.9 מיליון שקל. במקביל, גם מערך האתיקה נדרש בהכרח להתמודד עם גידול בפעילות, שכן בכל שנה מצטרפים אלפים למאגר עורכי הדין. בפועל מי שמנסה להשתמש בשירותי מערך האתיקה מגלה בדרך כלל עד מהרה שהקצב אטי ביותר ושהטיפול בתלונות נמשך פרקי זמן ארוכים.

למרות זאת, ואף שסמכות האתיקה והשיפוט המשמעתי נמצאת בליבת הפעילות של הלשכה והיא ההצדקה העיקרית לקיומה, התקציב של מערך האתיקה בוועד המרכזי גדל רק במעט: מ־1.44 מיליון שקל ב־2011 ל־1.53 מיליון שקל המוצעים ב־2015.

ואם למערך האתיקה לא היו מתנדבים?

מובן כי אילו הלשכה היתה עוברת לנהל את מערך האתיקה בהתבסס על עובדים בשכר ולא על מתנדבים – העלויות היו גדולות בהרבה, אך ייתכן גם שהשירות היה מהיר יותר.

בלשכה אמרו לנו על כך שהם נדרשים בימים אלו לנושא, וכי הם מודעים לעובדה שאילו הלשכה היתה מבצעת רק את שתי סמכויות החובה שלה – הסמכת מתמחים ושיפוט משמעתי – הרי שהיא כלל לא היתה צריכה לגבות דמי חבר.