מלכודת הדבש של כיל

ההכרה שוועדת ששינסקי 2 עלולה לפגוע קשה בכלכלת הנגב מתחילה לחלחל בקרב הפוליטיקאים ולעורר חששות מנקמה אלקטוראלית של העובדים, שעלולים לאבד את מקום עבודתם. כתוצאה מכך, ייתכן שמופיעים סימנים ראשונים להקלות מהקלות שונות שהממשלה תציע לכיל כדי להתניע מחדש את תוכנית ההשקעות של החברה בארץ. אבל כיל צריכה להיזהר שלא ליפול למלכודת דבש ענקית.

ועדת ששינסקי 2 המליצה להכביד משמעותית את נטל המס על כיל ולהפוך אותה לחברת האשלג הממוסה ביותר בעולם. בתגובה, כיל הודיעה כי היא מקפיאה או מבטלת השקעות עתק בים המלח ובנגב. במקביל כיל הודיעה כי היא תפנה השקעות לחו"ל, שם משטר המס קל יותר והרשויות ידידותיות יותר. לדוגמא, כיל אישרה סופית לפני כמה ימים השקעה כוללת של 435 מיליון דולר בהרחבת מכרה אשלג בספרד. למותר לציין שכל דולר שמושקע בחו"ל הוא דולר שלעולם כבר לא יושקע ארצה.

הפגיעה בכיל ובבעל המניות העיקרי שלה, עידן עופר, היא אמנם מאוד פופולרית בציבור הישראלי, אבל לאחריה עלולה לבוא ההתפכחות כתוצאה מהפגיעה הכלכלית האנושה בכלכלת הנגב. הסימנים לדאגה בקרב הפוליטיקאים הולכים ונהיים בולטים. מסקנות ששינסקי המקוריות רוככו מעט כאשר החלה להתברר ממדי התגובה של כיל, אולם בנוסף נשמעת התנגדות קולנית של כמה בכירים בממשלה, בעיקר נפתלי בנט, להחמרת נטל המס על החברה.

מפעלי ים המלח של כיל

מעניין גם שבאותו יום שבו הקבינט החברתי-כלכלי אימץ את מסקנות ששינסקי, משרד האוצר הודיע כי הוא תומך בתוכניתה של כיל לפתח מכרה פוספטים בשדה בריר שבנגב. אמנם משרד הבריאות וקבוצות להגנת הסביבה עדיין מתנגדות לפיתוח הנכס הזה, אולם נראה שמכשלה אחת הוסרה מדרכה של כיל בפרויקט הזה.

כאן יש לשאול: אם כיל בסופו של דבר תצליח לקבל את האישורים הנדרשים לפיתוח שדה בריר, ואם פרויקטים נוספים, הנמצאים כיום בהקפאה, יקבלו הקלות מס ספציפיות, האם כדאי לחברה להשקיע מאות מיליוני דולרים בפיתוח הנכסים האלה בארץ? השאלה נשמעת אולי מיותרת, הרי אם יש הקלות מספקות, מה הבעיה?

הבעיה היא שיכול להיות שהמדינה מכינה לכיל מלכודת דבש ענקית. בשלב הראשון המדינה תפתה את החברה לבצע השקעות ענק על ידי מתן הקלות מס. בשלב השני, לאחר שכיל תבצע את ההשקעות האלה וכבר לא יהיה לה דרך חזרה, המדינה בפשטות תחזור בה מכל מה שהבטיחה ותעלה בחזרה את המסים. בנקודה זו, לכיל לא יהיו אלטרנטיבות והיא תהיה נתונה לחלוטין לחסדי המדינה.

נשמע קיצוני? צריך לזכור שהמדינה העלתה את המסים על כיל פעמיים לפחות בשנתיים האחרונות, ולפחות לדעתה של כיל, הדבר נעשה בניגוד מוחלט להבטחות ואף בניגוד להסכמים חתומים. יש גם לזכור שכיל היא לא החברה היחידה שנאלצת להתמודד עם ההפכפכות של המדינה וחוסר העקביות שלה.

האם פירוש הדבר שלכיל לא יהיה כדאי לעולם להשקיע בארץ? לאו דווקא. החברה האוסטרלית וודסייד דרשה התחייבות מדינתית שלא תוקם ועדת ששינסקי 3 כתנאי לחתימת עסקה על פיתוח מאגר הגז לוויתן. ההתחייבות לא ניתנה וייתכן שהדבר שיחק תפקיד בהסתלקותה של וודסייד מהארץ ובכך שעד היום לא הוחל בפיתוח המאגר.

על כיל ללמוד מוודסייד. כל השקעה בארץ חייבת להיות מותנה בהתחייבות חוזית, מגובה בערבויות בינלאומיות, שהמדינה לא תחזור בה מהתחייבויותיה. העובדה ש-14% ממניותיה של כיל מוחזקות עי" חברת אשלג קנדית יכולה לעזור בעיגון ההתחייבות. בכל אופן, ללא ערבויות ברזל, כל שקל שכיל משקיעה בארץ, הוא על קרן הצבי.

הכותב הוא אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז'