ניתוח כלכליסט
הצמיחה קרסה והתקציב עלול להצטרף אליה
50 ימי הלחימה של צוק איתן הובילו לצמיחה שלילית של 0.4% ביוני־ספטמבר, וקשה לראות איך המשק יגיע ב־2015 לצמיחה של 2.8%, שעליה מבוסס התקציב. אז מה יהיה? המסים יעלו, הגירעון יגדל או שהממשלה תתפרק - אחד מהם או הכל ביחד. האוצר סבור שהפגיעה זמנית ואין שום בעיה
06:5517.11.14
מחירו הגבוה של צוק איתן ממשיך להתבהר: ברבעון השלישי של 2014, שב־50 ימים ממנו התנהלה הלחימה נגד חמאס ברצועת עזה, נרשמה במשק צמיחה שלילית בשיעור שנתי של 0.4%. זאת הפעם הראשונה מאז ינואר־מרץ 2009, בעיצומו של המשבר הכלכלי הגלובלי, שבה כלכלת ישראל רושמת צמיחה שלילית. התוצר של המגזר העסקי התכווץ ברבעון השלישי בצורה חריפה עוד יותר: צמיחה שלילית של 1.4% בחישוב שנתי.
קראו עוד בכלכליסט:
- כל הסימנים מעידים שתחזית הצמיחה של האוצר אופטימית מדי
- הלמ"ס: המשק יצמח השנה רק ב- 2%, בעיקר בגלל צוק איתן
- אחרי ההאטה בצמיחה, גם האינפלציה הצפויה מתבססת סביב נקודת שפל
נתונים מדאיגים אלה מתבררים מהאומדן הראשון של החשבונות הלאומיים לרבעון השלישי של השנה שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. משמעות הצמיחה השלילית היא שהיקף כלל המוצרים והשירותים שייצר המשק בין יוני לספטמבר היה נמוך מזה שנרשם ברבעון הקודם.
לדברי הלמ"ס, הירידה שנרשמה בתוצר משקפת בעיקר ירידות בהשקעות בנכסים קבועים וביצוא סחורות ושירותים, ללא יהלומים וללא חברות הזנק, וכן עליות בהוצאה על צריכה פרטית ובהוצאה על צריכה ציבורית. עם זאת, אחת הסיבות העיקריות לצמיחה השלילית היא מבצע צוק איתן, שפגע בפעילות של ענפים רבים במשק ובמיוחד בתיירות הנכנסת לישראל. ברבעון השלישי של השנה צנח יצוא שירותי התיירות בשיעור שנתי של לא פחות מ־77.5%.
מימין: בנימין נתניהו ויאיר לפיד צילום: אלכס קולומויסקי על פי הערכות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, המבצע הצבאי בעזה יגרע השנה כ־0.4% מהתוצר, שהם כ־4.5 מיליארד שקל. ואולם, זה רק מרכיב אחד בעלותו של צוק איתן. על העלות הישירה של הלחימה התנהל ויכוח בין משרד האוצר, שהעריך אותה ב־6.5 מיליארד שקל, לבין משרד הביטחון, שדרש 9 מיליארד שקל. סך הכל קיבלה מערכת הביטחון בחודשים האחרונים תוספת של כ־8 מיליארד שקל במסגרת תקציב 2014, שחלקה מומנה מקיצוץ רוחבי במשרדי ממשלה אזרחיים. לכך יש לצרף את התוספת לתקציב הביטחון בשנים הבאות, המכונה לקחי צוק איתן. ב־2015 זכה תקציב הביטחון לתוספת של 6 מיליארד שקל. כמו כן, המדינה תשלם פיצויים של כמיליארד שקל לעסקים ולאזרחים, על פי הערכות רשות המסים.
הכנסות נמוכות ממסים
הבשורה הטובה היא שהאומדנים שפרסמה אתמול הלמ"ס הם במידה רבה נתונים היסטוריים. אינדיקטורים כלכליים מעודכנים יותר כבר מצביעים על האצה מסוימת בפעילות הכלכלית ברבעון הרביעי, כפי שקרה אחרי כל המבצעים הצבאיים בעשור האחרון. רק בשבוע שעבר דיווחה הלמ"ס כי בחודשים אוגוסט־אוקטובר גדל יצוא הסחורות, ללא יהלומים, בשיעור שנתי של 15.1%, בין היתר בשל העלייה החדה יחסית בשער הדולר מול השקל בשלושת החודשים האחרונים.
הבשורה הפחות משמחת היא שהצמיחה השלילית ברבעון השלישי מצטרפת לנתוני הצמיחה המאכזבים בשני הרבעונים הקודמים - 2.2% ברבעון השני ו־3.2% ברבעון הראשון של השנה. במחצית הראשונה של 2014 צמח המשק בשיעור שנתי של 2.8% בלבד, לעומת צמיחה של 3.5% במחצית השנייה של השנה שעברה. נוסף על כך, שנה שבה הצמיחה במחצית השנייה נמוכה מזו שנרשמה בשנה כולה מקשה מאוד על המשק לרשום נתוני צמיחה משופרים בשנה שלאחריה. ולכל זה יש להוסיף את הנתונים האחרונים על צמיחה אפסית באירופה, שהיא יעד לכ־30% מיצוא הסחורות שלנו, ואת התחזיות הדמוגרפיות המעודכנות של הלמ"ס שמעידות על ירידה בפוטנציאל הצמיחה של המשק בשנים הבאות.
נתונים אלה מובילים למסקנה שתחזית הצמיחה של האוצר לשנה הבאה עלולה להתברר כאופטימית מדי. כל הצעת התקציב של האוצר מושתתת על ההערכה שהמשק הישראלי יצמח ב־2015 בשיעור ריאלי של 2.8%. אם הצמיחה בפועל תהיה נמוכה יותר, המשמעות היא שגביית המסים תהיה נמוכה מהמתוכנן. וכשיש פחות הכנסות ממסים, עומדות בפני הקברניטים שתי אפשרויות קשות: חריגה מיעד הגירעון - שכבר הועלה ל־3.4% לאחר מחאות של בנק ישראל - או הטלת מסים נוספים כבר בשנת התקציב הקרובה. צעד כזה יהיה מנוגד להבטחה המפורשת של שר האוצר יאיר לפיד, אולם יעלה בקנה אחד עם טענותיה החוזרות של נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג.
בחירות עשויות להועיל
משרד האוצר נשמע אתמול דווקא די שאנן לנוכח הצמיחה השלילית, ובתגובה שחורגת מהאווירה העולה מנתוני הלמ"ס מסר כי "הכלכלה הישראלית נותרה יציבה, בין היתר בשל הצעדים שנקט המשרד ב־2013–2014. לכן להערכתנו מדובר בתוצאה נקודתית ולא בפגיעה ארוכת טווח. התחזית של האוצר לצמיחה של 2.8% בשנת 2015 עומדת בעינה. התקציב שהוגש לאישור הכנסת יביא להמשך צמיחה ויציבות בכלכלה הישראלית".
באופן אירוני הצמיחה השלילית עשויה לקבל מענה דווקא אם יתממשו השמועות על הקדמת הבחירות. כשיש רפיון בפעילות המשק, הממשלה צריכה לנקוט מדיניות של הרחבה תקציבית - הזרמת כסף למשק. זה בדיוק מה שקורה בעת מסע בחירות, כאשר הממשלה נוטה להיטיב עם הציבור, כלומר להזרים כספים למשק. התנאי שהקדמת הבחירות תסייע לצמיחה הוא כמובן שהכספים יופנו לאפיקים מחוללי צמיחה, כמו סלילת כבישים לנגב ולגליל, ולא לאפיקים חסרי תועלת, כמו הגדלת תקציב המינהלת לזהות יהודית.
עוד מתברר מהנתונים שפרסמה אתמול הלמ"ס כי הצריכה הפרטית עלתה ברבעון השלישי של השנה בשיעור שנתי של 3.9% בהמשך לעלייה גדולה יותר של 5.2% ברבעון הקודם. ההוצאה לצריכה פרטית לנפש, הנחשבת מדד אמין לשינויים ברמת החיים, עלתה ברבעון הנסקר בשיעור שנתי של 1.8%.
הממשלה המשיכה להוציא
כלל יצוא הסחורות והשירותים של המשק הישראלי עלה ברבעון השלישי של השנה בשיעור שנתי מתון של 2.8%, לעומת ירידה גדולה של 13.6% שנרשמה בו ברבעון הקודם.
לעומת זאת, היצוא ללא יהלומים וללא חברות סטארט־אפ ירד כבר ברבעון הנסקר בשיעור שנתי של 4.4% בהמשך לירידה של 10% ברבעון השני של השנה. כלל יבוא הסחורות והשירותים עלה ברבעון השלישי בשיעור שנתי גבוה יחסית של 16.2% לאחר ירידה של 4.5% ברבעון השני.
ההוצאה על צריכה ציבורית, המשקפת בעיקר את הוצאות הממשלה, עלתה ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 3.1% בהמשך לעלייה בשיעור כפול ברבעון הקודם. ההשקעה בנכסים קבועים ירדה ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 3.6%, ואילו ההשקעות בבניית בתי מגורים ירדו ב־2.1% בפרק זמן זה.
