כל הסימנים מעידים שתחזית הצמיחה של האוצר אופטימית מדי

האוצר עדכן את תחזית הצמיחה שלו לשנה הבאה מ־3% ל־2.8% באמצע החודש שעבר, ובכל זאת הנתונים המצטברים מעידים כי התחזית שלו עדיין אופטימית מדי. כפי שמעיד פרוטוקול דיוני הריבית שפורסם אתמול, בבנק ישראל מוטרדים ממגמת ההאטה הממושכת בצמיחה ומההתאוששות האטית מדי של הסחר העולמי מהמשבר הכלכלי. שני גורמים אלה יחד עם הירידה בקצב הריבוי של האוכלוסייה היצרנית בישראל מנבאים כי הצמיחה תמשיך להיות נמוכה גם בשנה הבאה.

"קצב הצמיחה של המשק האט בשני הרבעונים האחרונים", נכתב בפרוטוקול דיוני הריבית, "ההאטה ברבעון השני נבעה בעיקר מהתכווצות ביצוא ומקיפאון בהשקעה, והתפתחויות אלו מושפעות בין היתר מהמשך החולשה בסחר העולמי. כמה אינדיקטורים כלכליים מראים כי גם ברבעון השלישי של השנה הוסיפה הצמיחה להתמתן, בעיקר בשל ההשפעה הממתנת של מבצע צוק איתן".

שיעור הצמיחה קובע, בין יתר, את היקף התעסוקה במשק, כך שעלייה בצמיחה מביאה למדינה הכנסות גדולות יותר מגביית מסים. לעומת זאת, ירידה בצמיחה עלולה להכביד את נטל המס הקיים לאזרח. שבוע לאחר שהאוצר פרסם את תחזיותיו, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את תחזיותיה לגבי הצמיחה במשק בשנה הנוכחית ל־2% בלבד. זאת לאחר שבשנה שעברה נרשמה צמיחה גדולה הרבה יותר של 3.2%. הצמיחה במשק נמצאת במגמת ירידה מאז 2010, והאומדן החדש מביא אותה לשפל שנרשם בפעם האחרונה ב־2009, בשיאו של המשבר העולמי.

למרות התחזיות של הלמ"ס ובנק ישראל, לתחזית הצמיחה של האוצר יש חשיבות מעשית גדולה יותר, כי ממנה נגזרת תחזית גביית המסים. אם האוצר היה מעדכן את תחזית הצמיחה שלו לשנה הבאה כלפי מטה בשיעור גדול יותר כבר עכשיו, ואם השר העומד בראשו היה מפסיק להתבצר בהתנגדותו העיקשת שלא להעלות מסים, הוא יכול היה, למשל, לבחור להעלות את שיעורי מס הכנסה לשנה הבאה, שהוא מס פרוגרסיבי וצודק. לעומת זאת, אם הטעות בתחזית הצמיחה תתגלה רק באמצע השנה הבאה, יוכל התיקון במדיניות המסים לבוא רק באמצעות מסים עקיפים כמו המע"מ, שהם כבר פוגעים בכלל האוכלוסייה ללא הבחנה.

ההתאוששות של גוש היורו מהמשבר אטית במיוחד

שתי התפתחויות עיקריות צפויות עלולות להפוך את תחזית הצמיחה של האוצר לשנה הבאה לפחות מציאותית. הראשונה היא ההתאוששות של הסחר העולמי מהמשבר הכלכלי האחרון שמתקדמת בקצב אטי יותר לעומת המשברים הקודמים.

בפרוטוקול הדיונים של הוועדה המוניטרית צוין כי במשק העולמי מתחילה להסתמן תמונה בלתי אחידה ונרשמים הבדלים בין נתוני הפעילות החיוביים בארצות הברית ובבריטניה לבין הנתונים המאכזבים באירופה, ביפן, ובמידה מסוימת גם בסין.

ארגון ה־OECD עידכן בחודש שעבר את תחזיות הצמיחה הגלובלית כלפי מטה לאורך כל השורה - תחזיות שממילא היו נמוכות עוד טרם העדכון. כך, תחזית הצמיחה של ארצות הברית לשנה הבאה ירדה מ־3.5% ל־3.1%, ושל גוש היורו מ־1.7% ל־1.1% בלבד.

הסיבה השנייה לפסימיות בנוגע לקצב הצמיחה של המשק נוגעת להתפתחויות הדמוגרפיות בארץ בשנים הבאות. בשנים 2015–2019 צפויה להירשם ירידה משמעותית בשיעור הריבוי השנתי הממוצע של האוכלוסייה בגילי העבודה (25–64 שנים), והוא יסתכם ב־1.1% בלבד. זאת לעומת קצב עלייה שנתי של 1.3% שנרשם בתקופה 2010–2014 ושל 2% בתקופה 2005–2009.

בנוסף לכך, פילוח למגזרים מראה כי אוכלוסיית היהודים שאינם חרדים צפויה לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 0.2% בלבד, לעומת 3% במגזר הערבי ו־4.3% במגזר החרדי. באוכלוסייה היהודית הלא חרדית פריון העבודה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה גדולים יותר, ולכן שיעור הריבוי הנמוך שיירשם בה יפגע גם הוא בפוטנציאל הצמיחה של המשק.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. מוטרדת מההאטה צילום: עומר מסינגר

נקודת האור היחידה כרגע היא ההתחזקות של הדולר

ההתפתחות היחידה בשבועות האחרונים שעשויה לפעול לטובת תחזית הצמיחה של האוצר היא התחזקות הדולר, שהשלים אתמול שמונה שבועות של עלייה כמעט רצופה מול השקל. ההתחזקות מגדילה את ההכנסות של החברות המייצאות. השיפור ביצוא גם מגדיל את צמיחת המשק וגם תורם להגדלת גביית המסים של הממשלה. השאלה הגדולה היא כמובן היא האם ההתאוששות של הדולר תחזיק מעמד גם בשנה הבאה, או שמדובר פעם נוספת באירוע זמני בלבד.

amnon.atad@calcalist.co.il