גליה מאור תידרש להיפרד לא רק מהבונוס
בנק ישראל שוקל לבקש ממנכ”לית לאומי לשעבר להשיב בונוסים שקיבלה בתקופה שבה בוצעו לכאורה העלמות המס שנחקרות כעת בארה”ב. נוסף לכך, עו"ד יוסי שגב הגיש אתמול תביעה ובה דרישה לא לכלול את בכירי לאומי בהסדר עם הרשויות האמריקאיות
מה חלקם של בכירי בנק לאומי במעשים שמייחסות לכאורה לבנק הרשויות האמריקאיות? חרף העובדה שהחקירה שמתנהלת נגד בנק לאומי בחשד לביצוע שורת עבירות מס נפתחה כבר ב־2011 וכעת מתקרב הבנק להשגת הסכם פשרה שבו ייקבע הקנס שיוטל עליו, עד כה לא ניתנה התייחסות ממשית לשאלה הבסיסית והמתבקשת והזו.
מי שמוביל את העמימות בנושא הוא בנק לאומי עצמו, כשהטיעון המרכזי שלו הוא שכל עיסוק בשאלה רק יגרום לנזק מול
הרשויות האמריקאיות, כלומר שאם "יגלו" שלבנק יש טענות והאשמות חמורות כלפי מנהליו, הרי שהקנס שישלם יגדל משמעותית. לכן הטקטיקה בה נוהג לאומי היא התעלמות מוחלטת משאלת האחריות של מנהלים ונושאי משרה בכירים, עד שהחקירה האמריקאית תסיים בהסכמי פשרה. בבנק גם מוסיפים ומבטיחים כי מיד לאחר שיסתיימו החקירות ויגובשו פשרות – ייערכו חקירות מקיפות ולא יהססו לנקוט צעדים, גם משפטיים, נגד מי מעובדיו שיתברר שפעל שלא כדין.
גם בבנק ישראל שוקלים לדרוש ממאור להשיב חלק מהבונוסים שקיבלה עם סיום הפרשה.
הטיעון והגישה הזו נשמעים משכנעים, אך הם בעייתים למדי. הטענה שכל בדיקה או חקירה פנימית תוביל לכך שהאמריקאים יחמירו את האישומים ואת דרישות הקנס שלהם יוצאת מנקודת הנחה שהאמריקאים אינם מתוחכמים במיוחד ויאמצו לחיקם כל מצב שלאומי יציג בפניהם, מבלי לקבוע ממצאים באופן עצמאי. כל מי שמכיר את הרשויות והחוק האמריקאי יודע שזה ממש לא המצב.
טיעון אחר שהציג לאומי בנושא ניתן במענה לתביעה הנגזרת שהוגשה נגדו לפני כשנה בפרשה: הגשת תביעה נגד מנהלי הבנק תפגע בשמו הטוב, תגרום לפגיעה באמון הלקוחות בבנק ויווצר חשש ממשי ש"לקוחות הבנק לא יבינו במה בדיוק עוסקת התביעה ויסברו בטעות גמורה כי אין לסמוך על הנהלת הבנק וכי קיים חשש ליציבות הבנק ולעתידו". מי שהעלה את הטיעון המשונה הזה, הוא משרד עורכי הדין מיתר ושות', שבו שותפה עו"ד דליה טל, שהיתה במשך 20 שנה היועצת המשפטית של בנק לאומי וכיום ממשיכה להעניק שירותים משפטיים לבנק ומעורבת בייצוגו מול הרשויות האמריקאיות, בשיתוף עם משרד עורכי דין אמריקאי.
רשלנות, הפרת חובת זהירות או הפרת אמונים?
בשלב זה מצטרף עוד טיעון של בנק לאומי: למנהלים ולנושאי המשרה ממילא יש כתב שיפוי שנתן להם הבנק ומכוחו התחייב לשאת בכל תשלום שהם עשויים להיות מחוייבים בו. לכן, לכאורה, אין טעם לנקוט הליכים נגד מנהלים בבנק, כי הבנק יצטרך בכל מקרה לשלם במקומם כל סכום שבו הם יחוייבו.
הטיעון טוב ויפה, אבל השיפוי הזה תקף רק במקרה של רשלנות או של הפרת חובת זהירות, ולא במקרה של הפרת חובת אמון, כפי שחוק החברות קובע במפורש: "חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת האמונים כלפיה". מול ההוראה הזו גם פוליסת הביטוח של הבנק לא תהיה תקפה ככל שיהיה מדובר בעבירות שהן מעבר להפרת חובת זהירות או רשלנות.
לכן, לכאורה, גם לבנק וגם לנושאי המשרה יש אינטרס שייקבע שמדובר בעבירות רשלנות. במצב כזה נושאי המשרה פטורים מכל אחריות מכוח הסכם השיפוי שלהם, והבנק מצדו זכאי לשיפוי מחברת הביטוח שמבטחת את הבנק - לוידס. כמו כן, נושאי המשרה לא ייחשפו להליכים פליליים, על המשמעות שנלוות אליהם. במצב של עבירות חמורות יותר - של מרמה לכאורה - פוליסת הביטוח של הבנק אינה תקפה וגם לא הסכם השיפוי.
אלא שחשוב לזכור שחברת הביטוח אינה כפופה להסכמות ולתיאור העובדות כפי שיגובשו במו"מ בין לאומי לבין הרשויות האמריקאיות, ואפילו אם בהסכם הפשרה ייקבע שמדובר רק בעבירות רשלנות ולא מעבר לכך, ההסכמות הללו לא מחייבות את המבטחת, שעשויה להעלות באופן עצמאי טענות או ממצאים סותרים. במצב כזה הבנק עלול להפסיד פעמיים: גם לקח אחריות על מנהליו, וגם לא יקבל כל פיצוי מהמבטחת.
אחרי כל זה ניתן להבין שאין זה ברור מאליו שלבנק עדיף לקחת אחריות על נושאי המשרה שלו, וזה ודאי לא האינטרס של הציבור, כמשקיע בבנק, כי בסופו של דבר עלות הקנס תגולגל עליו.
גליה מאור (ארכיון)
בפועל, כיום הבנק, נושאי המשרה והמנהלים, כולם מיוצגים ביחד על ידי משרדה של עו”ד דליה טל בשיתוף עורכי דין אמריקאיים. בבנק לאומי טוענים כי אין לכך משמעות, מפני שהפשרות שיושגו מול הרשויות האמריקאיות ממילא יעסקו אך ורק בבנק, ועניינם של נושאי המשרה לא יוכרע.
מי שלא ממש מסכים עם הטענות הללו של בנק לאומי הוא עו"ד יוסי שגב, שלו היסטוריה ארוכה של מאבקים נגד לאומי, ואתמול הצטרף אליהם מאבק נוסף: שגב הגיש תביעה בשם שני בעלי מניות מיעוט בלאומי, ובה הוא דורש לדאוג להפרדה מלאה בייצוג ובמגעים מול האמריקאים, לצד שורת סעדים וצווים נוספים, בהם בקשה לקבל צו שאוסר על בנק לאומי להתקשר בהסדר פשרה אחד שיכרוך כמקשה אחת את ענייני הבנק ואת ענייניהם של נושאי המשרה.
בנוסף מבקש שגב צו שיאסור על דוד ברודט, גליה מאור, עו"ד דליה טל ורקפת רוסק־עמינח לטפל בפרשת החקירה בארה"ב או להיות מעורבים במגעים, ולהורות על כינוס אסיפת בעלי המניות של הבנק שתבחר את נציגי הבנק לצורך טיפול בפרשה, תמנה גוף ביקורת חיצוני שידווח לאסיפה הכללית בדבר היקף התגמולים ששולמו לנושאי המשרה במישרין או בעקיפין כתוצאה מהמעשים והמחדלים בפרשה, ולמנות ועדת בדיקה שתוסמך להמליץ על הדחת או פיטורי מנהלים ששימשו בתפקיד בבנק בתקופה הרלבנטית לחקירה האמריקאית.
תקדים בנק הפועלים והבונוסים שהושבו
מנכ”לית לאומי לשעבר גליה מאור היא רק הדוגמה הנוכחית לתופעה. בעתיד ייתכן וגם מזרחי טפחות ובנק הפועלים יעמדו באותה סיטואציה ויפרישו סכומי עתק, ואז השיח יתרחב גם לתחומו של מנכ”ל מזרחי טפחות באותם שנים אלי יונס ולמרחבו של מנכ”ל הבנק הפועלים לשעבר צבי זיו, שכבר השיב בונוס בעבר - ב־2006 געשה התקשורת בשל בונוסים מנופחים שקיבלו יו”ר הבנק דאז שלמה נחמה והמנכ”ל דאז צבי זיו. שניהם משכו ב־2005 בונוסים שמנים, עד שעלות שכרו של זיו הסתכמה ב־33 מיליון שקל ועלות שכרו של נחמה ב־23 מיליון שקל.
הצעקה הציבורית הגיעה על כך שהבונוסים ניתנו בגלל מהלך חד פעמי שביצע הבנק שכן באותן שנה, מכר הפועלים את אחזקותיו בבנק סיגנצ'ר ומימש את מניות אמות ורשם רווח מפעולות בלתי רגילות של 590 מיליון שקל מה שהקפיץ את הרווח השנתי של הבנק ואת התשואה להון. מלבד ביקורת נוקבת של הציבור,
המענקים החריגים הוציאו גם חלק מבעלי המניות משלוותם ושניים מהם הגישו תביעה נגזרת. זיו ונחמה, שהבינו שכבר לא מדובר באפיזודה תקשורתית חולפת, הגיעו לפשרה עם בית המשפט והחזירו כל אחד 13 מיליון שקל “מתוך היענות לרחשי הציבור”. יתרה מכך, השנים ויתרו החל משנת 2006 על בונוסים עתידיים שיתקבלו בעקבות מכירת קופות הגמל או בעקבות מכירת המניות של אוצר החייל לצדיק בינו והבינלאומי.
מבנק לאומי נמסר: בארה”ב התנהלה חקירה כנגד הבנק בלבד ולא התנהלה חקירה כנגד נושאי המשרה. בישראל הוגשה תביעה נגזרת לביה”מ המחוזי בתל אביב. לאחר שהתבררו פרטי התביעה, בחרו נושאי המשרה כי עו”ד רם כספי ומשרדו ייצגו אותם, בעוד הבנק מיוצג ע”י עו”ד ד”ר רלי לשם ומשרד מיתר.
