פיץ' הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה"

בהודעת משרד האוצר נמסר כי "בדברי ההסבר להחלטת הדירוג ציינו האנליסטים את ההוצאות הביטחוניות הגבוהות שנגרמו עקב מבצע 'צוק איתן' ואת השפעתן על המסגרת הפיסקאלית בשנים 2015-2014. בנוסף, ציינה חברת הדירוג את העלייה ביעדי הגירעון לשנים הקרובות לפי המתווה החדש. עוד מצוין בדו"ח כי העימות עם חמאס והקיפאון בתהליך השלום מדגישים את הסיכונים הגיאופוליטיים המגבילים את דירוג האשראי של ישראל וכוללים גם את המתיחות עם איראן והסכסוך בסוריה".

פגיעה בבית במהלך "צוק איתן" צילום: רויטרס

עוד נמסר כי בחברת הדירוג "מציינים לטובה את מבנה החוב הממשלתי וכן את הגמישות המימונית של הממשלה המתאפשרת הודות לשוק מקומי עמוק ונזיל, גישה לגיוס הון זר בשווקים הבינלאומיים ובאמצעות ארגון הבונדס. עוד מצוינת בדו"ח תכנית הערבויות של ממשלת ארה"ב אשר נותנת מענה לצורך לגיוס הון בעתות משבר".

גובה החוב הממשלתי - בעייתי

גובה החוב הממשלתי צפוי, להערכת האנליסטים של פיץ', לעמוד על כ-67.4% מהתוצר בסוף 2014, והוא נותר נקודת חולשה בדירוג האשראי של המדינה. נתון זה גבוה ביחס למדינות הייחוס של ישראל. כמו כן, "חברת הדירוג ציינה כי מגמת הירידה בחוב הממשלתי שובשה בשל העימות בעזה. עם זאת, החשבונות החיצוניים החזקים של המדינה מהווים נקודת חוזק בדירוג האשראי, כאשר בולטים לטובה העודף במאזן התשלומים אשר התחזק הודות להפקת הגז הטבעי והשקעות זרות ישירות בהיקפים גדולים וצפוי לעמוד על 1.5% מהתמ"ג בממוצע בשנים 2016-2015. עוד מצוין מעמדה החזק של ישראל כמלווה נטו לעולם, נתון אשר יעמוד על 32.4% מהתמ"ג בסוף 2014 לפי הערכת פיץ', לעומת הנתון החציוני של מדינות הייחוס אשר עומד על 8.6% מהתמ"ג בלבד. צמיחת התמ"ג הריאלית צפויה לעמוד על 2.3% בשנת 2014 למרות תקופת הקיפאון בצמיחה ברבעון השלישי של השנה. בשנים 2016-2015 הצמיחה הממוצעת צפויה להיות מעט מעל 3% ותהיה מונעת מן ההתאוששות בכלכלה פוסט 'צוק איתן' בעזה (בייחוד בתחום התיירות), השקעות גבוהות, כלכלה גלובלית הולכת ומתחזקת והשקל החלש. הנזק שנגרם למלאי ההון במהלך העימות האחרון היה מזערי בשל מערכת הרתעת טילים אפקטיבית. האנליסטים מציינים לטובה את תנודתיות הצמיחה של ישראל הנמוכה מזו של מדינות הייחוס שלה. נכון לעכשיו האינפלציה הינה שלילית, אולם להערכת פיץ' תשוב לטווח היעד שהוגדר ברמה של 1%-3% במהלך 2015 בשל הפיחות במטבע והעלייה בפעילות הכלכלית".

מוסדות המדינה ומערכת החינוך מתוארים כחזקים ומפותחים והביאו, לטענת האנליסטים, להתפתחות כלכלה מגוונת ומתקדמת המתאפיינת בתוצר לנפש ומדדי פיתוח אנושי גבוהים וסביבה עסקית המעודדת יזמות. מגזר ההיי-טק המשגשג הביא לגידול ביצוא השירותים אשר עמד בממוצע על 10.6% במהלך 2013-2010. "האנליסטים אף מציינים כי ננקטים צעדים אקטיביים על מנת להתמודד עם חולשות מבניות במשק".

עוד בצד החיובי, בפיץ' מציינים כי "שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות עלה (לרמה של 30.5% ו-44.5% בשנת 2013, מרמה של 23.4% ו-40.4% בשנת 2008 בהתאמה) בין היתר הודות ליוזמות של הממשלה, והביא למניעת אינפלציה בשכר במשק. הריכוזיות בבעלות על נכסים זוכה לטיפול, אם כי הצגת שחקנים חדשים בסקטורים מסוימים בכלכלה הינו מסובך במידת מה, בשל השוק הקטן והמבודד באופן יחסי של ישראל. אף על פי שהסיכון הגיאו-פוליטי מהווה מגבלה על דירוג האשראי של המדינה, פיץ' אינה צופה עימות צבאי של ישראל עם איראן ומציינת כי השפעתו של הסכסוך בסוריה על המדינה הייתה ועודנה מוגבלת. חברת הדירוג אף מציינת כי שינוי באסטרטגיית יצוא הגז העתידי של המדינה עשוי להעמיק את קשריה של ישראל עם כמה מדינות השוכנות בסמוך אליה".

באוצר מציינים כי "התחזית היציבה מבטאת את השקפת האנליסטים לפיה בטווח הנראה לעין לא קיים גורם אשר יביא לשינוי בדירוג המדינה. לטענתם, נדרשת שמירה על המסגרת הפיסקאלית וצמצום הגרעון, הפחתת יחס חוב-תוצר או שיפור במצב הגיאו-פוליטי על מנת להביא להעלאת דירוג האשראי של ישראל".