ליידרמן: "עוד לפני צוק איתן ראינו שהמשק הישראלי מאט"

"אם דיברו עד עכשיו על המשק הישראלי כאי של יציבות ומשק עם חוסן חזק, עוד לפני צוק איתן ראינו משק שמאט את רמות הצמיחה בגלל סיבות מקומיות ולא רק גלובליות", כך אמר הבוקר (ב') פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים בכנס החוב של חברת מדרוג.  

ליידרמן התייחס לנתון שפרסמה אתמול הלמ"ס לפיה ברבעון השלישי נרשמה צמיחה שלילית במשק הישראלי. "אנחנו לא הופתענו. 50 יום המדינה הייתה במלחמה ולכן רמת הפעילות יורדת. הערכות של רוב האנליסטים דיברו על צמיחה שלילית של 1% והמבחן האמיתי הוא הרבעון הרביעי ושנה הבאה. אנחנו רואים חזרה לנורמליות. הצריכה הפרטית התאוששה".

ליידרמן התייחס להערכות בשוק לפיהן ישנה אפשרות שבנק ישראל ינקוט בהרחבה כמותית. "בזמן שבארצות הברית כבר מדברים על העלאת ריבית אנחנו עדיין לא שם. הערכה שלנו היא שבנק ישראל לא ינקוט במדיניות הרחבה כמותית מסיבה פשוטה - מי שעשה את זה עשה זו כדי להוריד את התשואות לזמן הבינוני והארוך, אך אם כאן התשואות נמוכות ויש המון מקורות מימון בנקאיות וחוץ בנקאיות אז זה פשוט לא אותו מקרה".

"מעולם לא היה מצב כלכלי גלובלי כמו היום. אין לנו שום אירוע להשוות אליו. העולם מוצף בנזילות מוניטרית, מדפיסים כסף, אנחנו בסביבת ריביות ריאליות שליליות, שיעורי הצמיחה מדשדשים ונרשמת אבטלה גבוהה בעיקר אירופה ועם זאת שוקי המניות שוברים שיאים. יש פה אי נוחות עם מה שקורה כאן. הנתונים לא מתחברים ומשהו לא נמצא בשיווי משקל", אמר ליידרמן.

פרופ' ליאו ליידרמן. "כלכלה זה כמו רפואה" צילום: צביקה טישלר

"כלכלה זה כמו רפואה", המשיך ליידרמן. "כשיש סיפטומים שאנחנו לא מכירים נותנים לזה שם חדש. ביל גרוס קורה לסיפטומים האלה 'המצב הנורמלי החדש'. פרופ' לארי סמרס קורא לזה 'הדשדוש הגדול' ואילו קתרין לגארד כינתה את המציאות הכלכלית כ'בינוניות החדשה'".

בין הגורמים שמביאים ל'נורמלי החדש' לפי ליידרמן, הם שינויים דמוגרפיים, הירידה באיכות החינוך, הרובוטיזציה וההשפעה של זה על שוק העבודה והחוב הגלובלי שלדברי לדרמן "מתי שהוא יצטרכו לממן אותו".

ליידרמן אמר כי הגורם המרכזי שמשפיע על השווקים הם הבנקים המרכזיים. "אג"ח ישראל ל-10 שנים נסחרה בתחילת השנה ב-3.5% והיום זה 2.1%", אמר ליידרמן. "שאלו כאן איך זה יכול להיות שישראל הקטנה עם הסיכונים הגיאו-פוליטיים נסחרת בתשואה נמוכה יותר מזו של ארה"ב. אצביע על אג"ח של ממשלת ספרד שנסחרת היום בתשואה נמוכה יותר מזו של ארה"ב, ככלכלן מאקרו זה לא סביר. אין דרך אחרת להסביר את זה מלבד הזרמת כספים מסיבית. זאת המוזיקה וצריך להתרגל למוזיקה הזו. האם הזרמות הכספים אומרת שככה מטפלים בבעיות המהותיות בכלכלה? אני בספק".

ערן היימר, מנכ"ל חברת מדרוג הוסיף ואמר כי "לראשונה מאז שמנפיקה ממשלת ישראל אגרות חוב סחירות, אג"ח ממשלת ישראל נסחר בתשואות נמוכות מאג"ח ממשלת ארה"ב, פער התשואות שהתרגלנו אליו כל השנים נעלם בן רגע, זהו אינו מצב יציב, כי הוא לא משקלל את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל וגם לא את פרמיית הסחירות של אג"ח ארה"ב, הנכס הסחיר בעולם בכל קנה מידה".

הבעלים של זארסאי על ההנפקות הזרות: "גברת כהן מחדרה יכולה לישון בשקט"

"אתם יכולים להתקשר לגברת כהן מחדרה ולהגיד לה שהיא יכולה לישון בשקט", אמר בפאנל ג'ואל ווינר, הבעלים של חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, לקראת גל הנפקות האג"ח של החברות הזרות בת"א.

מחר יחל גל ההנפקות האמריקאיות עם ההנפקה של חברת הנדל"ן ספנסר המבקשת לגייס 400 מיליון שקל בת"א. בסך הכל צפויות חברות הנדל"ן האמריקאיות לגייס 1.8 מיליארד שקל בחודש נובמבר ויש עוד עשרות חברות שנמצאות בהכנות לקראת גיוס.

ווינר, שגייס 750 מיליון שקל בת"א בגל הנפקות הקודם בשנת 2013, התעקש להגיד לקהל המשקיעים הישראליים כי הוא אינו שחקן זר. "הייתי בקיבוץ רמת השופט כמתנדב, יש לי פה דירה בישראל ואני ממש לא שחקן זר. אני אמריקאי שמעורב מאוד באייפאק. אני 40 שנה בעסק ראיתי הכל ובניתי עסק של שלושה דורות. אנו מכירים את השוק בניו יורק ואנו מומחים בשוק הזה" הסביר ווינר.

לשאלה מדוע הגיע דווקא לישראל לגייס כסף, ענה ווינר כי "שוק הון טוב זה שוק שמחבר בין צרכים של חברות להזדמנות השקעה. זה מה שקורה בישראל. אנו לא יכולים לעשות את זה בארה"ב, רק אפל וחברות בסדר גודל שלה יכולות לעשות את זה. אין לנו שוק של חוב תאגידי, מה שיש בישראל".

ווינר התייחס גם ליחס החשדני שהעניקה התקשורת הישראלית לתופעה. "כשחברה זרה מגיעה לישראל התגובות הן ישר שליליות. כשחברה ישראלית מגיעה לארה"ב, אנו מקבלים אותה בברכה. כשוויז הגיעה כולם ראו את זה כמשהו חיובי" הוא אמר.

יאיר שני, מנהל השקעות ראשי של קרנות הנאמנות של אי.בי.אי, הודיע כי הם שוקלים בימים אלו להשתתף בהנפקות. "תמיד אמרו לנו למה אתם נותנים כסף לישראלים שגרים פה ופועלים בחו"ל. היום מגיעים לארץ אנשים מקומיים שפועלים שם ואנו רואים בזה פלוס. צריך לדעת לתמחר כל עסקה לגופה וכל עסקה צריכה לקבל את התשואה ההולמת שלה" אמר שני. "בגל הזה של ההנפקות אנו דורשים דברים שלא דרשנו בעבר, יחסים קשים יותר לחילוק דיב וזה חלק מתהליך ההתבגרות של השוק הישראלי".

שיעור של 30% מהנפקות הנדל"ן בישראל השנה יהיו על ידי חברות זרות.

רן גולדשטיין, סמנכל מידרוג, סיפק נתונים על תופעת ההנפקות. "מהרגע שחברת אקסטל גייסה בישראל, נוצרה רכבת אווירית של חברות שרוצות לגייס אצלנו. אנו צופים ששיעור של 30% מהנפקות הנדל"ן בישראל השנה יהיו על ידי חברות זרות והן יהוו 7% מסך יתרות האג"ח של חברות הנדל"ן הנסחרות בישראל. לדבריו, "זה שונה מאוד ממה שהיה בשנת 2007 כאשר היינו משקיעים ברומניה ובמקומות שאנו לא מכירים. פה התופעה היא הפוכה, אנו יודעים מי הבעלים, הם אלו שמגיעים לפה לישראל והם אלה שמנהלים את הנכסים שם".

יו"ר חברת החשמל: "נפסיק להשתמש במצוף הגז הנוזלי"

חברת החשמל עלולה לצמצם בקרוב, עד כדי השבתה, את השימוש במצוף הגז הנוזלי שהוקם בשנה שעברה מול חופי חדרה. כך אמר היום יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון טל בכנס.

לטענת רון טל, התמוטטות הרפורמה המיועדת בחרת החשמל, אותה עצר שר האוצר יאיר לפיד, מחייבת את חברת החשמל לתכנן היטב את ההוצאות הכספיות שלה לשנה הקרובה, זאת תחת מציאות בה היקף התחייבויות החברה הוא כ-70 מיליארד שקל. אחת מהפעולות שעלו על הפרק היא כאמור השבתת מצוף הגז שהוקם בתחילת 2013 כדי לשמש צינור חלופי לאספקת גז טבעי, כזה שיוכל לגבות את אספקת הגז ממאגר "תמר" במקרי קיצון. "האם הוא נדרש למשק החשמל? כן. האם המימון של הפרויקט הביטוחי אפשרי? לא", אמר רון טל. פעולות אחרות שעולות על הפרק הם דחיית התקנת הסולקנים ("פילטרים") בתחנת הכוח הפחמית שבאשקלון והעברת פרויקט הסבת יחידות הייצור הפחמיות בחדרה לשימוש בגז עמוק אל תוך 2016.

רון טל התייחס בדבריו לחובה של הרשות הפלסטינית, שהגיע כבר לכ-1.7 מיליארד שקל וממשיך לצמוח בקצב של כ-70 מיליון שקל מדי חודש. "נחל לצמצם את אספקת החשמל לרשות כבר השבוע. מציאות בה לקוח לא משלם עבור הצריכה היא בלתי נסבלת", אמר. רון טל סיפר שהנפקת האג"ח שהושלמה לאחרונה, ובהיקף של כ-1.25 מיליארד דולר, התקיימה בחו"ל בשל מגבלות של "לווה בודד" בישראל. רון טל סיפר לנוכחים שעיקר הביקוש הגיע מגופים אמריקאים ואנגליים, כאשר על הפרק נרשמו ביקושים לפרעון לתקופה של 30 שנה, ולא 10 שנים כפי שנקבע בפועל.