לפיד בכנס שדרות: "הפוליטיקה הישנה מנסה להחזיר אותנו לעסקנות, לסחטנות ולשחיתות שלטונית"

"תקציב חברתי הוא תקציב שמשרת את החברה, ולא אף אחד אחר. זה תקציב שלשם שינוי לא מוכתב בידי האינטרסנטים שהשתלטו על מרכז הליכוד וחדרו גם למפלגות הישנות האחרות", כך אמר הבוקר (ג') שר האוצר יאיר לפיד בכנס שדרות במכללת ספיר. 

"הממשלות הקודמות לא הביאו תקציבים חברתיים כי הם נכנעו לכל אלה שקרובים לצלחת, או אלה שיצביעו בשבילם בפריימריז. כשאתה מחלק לחברים את הקופה,לא נשאר כסף לבעיות האמיתיות של בריאות, חינוך, רווחה ויוקר המחיה.

האופוזיציה "נתניהו, נפתלי אבו עלי, אריאל המשתולל ואלקין הזאב, מתחרים מי מכשכש יותר חזק" יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג בכנס שדרות: "המדינה משלמת את המחיר ונחלשת מבפנים ומבחוץ". עוד תקף: "ההבטחה על צמיחה היא בלוף" דוד רפאלי, 8 תגובות לכתבה המלאה 

"השבוע אמרתי בממשלה שמנחם בגין לא היה מתקבל היום לליכוד. הליכודניקים הוותיקים סביב השולחן הסכימו איתי בשקט. לא התכוונתי רק לחוק הלאום, אלא גם לטוהר המידות, לצניעות, לסדר העדיפויות הלאומי. ברגע שהליכוד התחיל לדאוג למרכז הליכוד הוא הפסיק לדאוג לחברה לכלל החברה. תקציב חברתי צריך לתת סיכוי שווה והזדמנות שווה. הזדמנות שווה לכל ילדי ישראל וסיכוי שווה לכל צעיר שרוצה לפתוח עסק חדש. תקציב חברתי זה MRI גם בצפת. זה רפואה ציבורית חזקה גם למי שגר בחיפה נהריה ובאר שבע. תקציב חברתי זה תרופות חינם לניצולי שואה כי אחרת אנחנו לא יכולים לקרוא לעצמנו חברה צודקת", אמר לפיד.

"אני בא אליכם היום בעיצומו של משבר", המשיך לפיד. "חוק הלאום, מע"מ אפס, קק"ל, הרפואה הפרטית, החברות הממשלתיות, זה הכל אותו משבר. זה הכל בעצם אותו נושא. זו הפוליטיקה הישנה שמנסה להחזיר אותנו אחורה. מנסה להחזיר אותנו לעסקנות, לסחטנות, למשחקי אינטרסים, לשחיתות שלטונית, לזה שמוכרים את המדינה בשביל הפריימריז ובשביל קבלני קולות, לזה שלאף אחד לא אכפת מהמדינה, כי כל מה שחשוב להם זה הכסא וחברי המרכז וסידורי העבודה אחד לשני. הם כל כך מנותקים שהם מובילים לבחירות מיותרות לגמרי ותוקעים את התקציב כבר שלושה שבועות, בזמן שרחובות ישראל בוערים, האלימות משתוללת, ואזרחים לא מצליחים לגמור את החודש.

יאיר לפיד (ארכיון) צילום: עמית שעל

לפיד התייחס גם לביקורת המופנית נגדו מטעם בכירי הכלכלנים. "כלכלה צריכה להיזכר שהיא חלק ממדעי החברה, לא המדעים המדויקים. השאלה היא לא איך מאזנים את גיליונות האקסל, אלא מה קורה בחוץ בעולם האמיתי. לאזרחי ישראל העלו מיסים ב-2012, ב-2013, וב-2014 ירו עליהם טילים. הייאוש עומד באוויר. מי שלא לוקח את זה בחשבון, ולא מבין שהתפקיד שלנו הממשלה בעת הזאת היא להקל על האזרחים, חוטא לחברה והכלכלה הישראלית. העלאת מיסים זה הדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו בעת הזאת. מה שאנחנו זקוקים לו זה צמיחה, וצמיחה מתחילה בתקווה", אמר.

לפיד רמז לכך שקיבל איומים על ביטול רפורמת מע"מ אפס באם לא יתמוך בחוק הלאום. "את מי הם מענישים כשהם אומרים 'לא נעביר את התקציב הכי חברתי שהיה פה מזה שנים ואת מע"מ אפס ומחיר מטרה?' את יש עתיד? אותי? הם מענישים את הזוגות הצעירים ואת הלוחמים שחזרו מצוק איתן. אנחנו יכולים להוריד את מחירי הדירות במאות אלפי שקלים, להוריד את יוקר המחיה, להוסיף כסף אמיתי לחינוך, לבריאות, לרווחה, אבל הכל תקוע והם מחזיקים את הזוגות הצעירים כבני ערובה מול לוביסטים, ועסקנים וקומבינטורים", אמר לפיד.

"אני מאמין בשוק חופשי, אני חושב שהממשלה לא צריכה להתערב בכל דבר, שהוועדים הגדולים צברו כוח רב מדי ועסקים הם אלה שיוצרים מקומות עבודה ולפיכך צריך להקל עליהם לעבוד. בתקציב הנוכחי יש למשל מהלך גדול של הנפקת החברות הממשלתיות, שמטרתו להכניס אותן לבורסה. השמאל טוען שזה שם אותי בימין הניאו-ליברלי, לא רחוק ממרגרט תאצ'ר ומילטון פרידמן.

"מצד שני, אנחנו מובילים בתקציב הזה מהלך גדול - הגדול ביותר מזה שנים - להחזרת הכוח לרפואה הציבורית ולחינוך הממלכתי, תוך מאבק לא פשוט ברפואה הפרטית ובחינוך הפרטי. אנחנו גם מעלים את קצבאות הזקנה ל-190 אלף קשישים הנמצאים מתחת לקו העוני, התחלנו בתהליך מול ההסתדרות שמטרתו להעלות באופן משמעותי את שכר המינימום ולצמצם את תופעת עובדי הקבלן, ואנחנו מובילים מהלך שזוכה להצלחה להגבלת שכר המנהלים הבכירים בישראל, מפני שמה שקרה פה בשנים האחרונות – בתחום הזה – אינו שוק חופשי אלא חזירות לשמה. שלא במפתיע, הימין טוען שאנחנו מקדמים אג'נדה סוציאל דמוקרטית במקרה הטוב, וסוציאליסטית ממש במקרה הרע.

"במקום להעלות מסים יש בתקציב הזה שורה של צעדים מעודדי צמיחה. הראשון והחשוב שבהם הוא הורדת יוקר המחיה בישראל. בינואר הקרוב נוריד, יחד עם שר האנרגיה סילבן שלום, את מחירי החשמל ב-12%-15% ואת מחירי המים בלמעלה מ-10%. אנחנו מובילים גם שורה של צעדים כדי להוזיל את מחירי המזון היבש, מכניסים מוצרי יסוד לפיקוח, מסירים מכסים, מטפלים בדמי הניהול בביטוח, וכמובן נמצאים בעיצומה של תוכנית אב גדולה להגדלת היצע הדיור והורדת מחירי הדירות.

"במקביל יש בתקציב שורה של מנועי צמיחה כמו חוק האיינג'לים ורפורמת המדען הראשי, שנועדו להזרים הון לתעשיית ההיי-טק הישראלית, כמו הקמת שתי קרנות הון סיכון – בהשתתפות המדינה – להשקעה בחברות תעשייתיות בגודל בינוני. כמו הגדלת הערבויות והקלות בתשלומים של המדינה לעסקים קטנים, כמו התקציבים להכשרה לעבודה לחרדים ולנשים ערביות", אמר שר האוצר.

"בתקציב הנוכחי יש בו תוספת של למעלה מ-10 מיליארד שקל למשרדים ולנושאים החברתיים", המשיך לפיד. "הרבה מעבר לגידול הטבעי. 4 מיליארד שקל לתקציב הבריאות, 3.2 מיליארד שקל לחינוך, 2 מיליארד שקל לרווחה שחלק גדול מהם מיועד לתחילת יישום מסקנות ועדת אלאלוף למיגור העוני ולטיפול בניצולי השואה. 1.2 מיליארד שקל לבטחון פנים – מפני שג'וליאני לימד אותנו בניו יורק שרחובות בטוחים פירושם כלכלה טובה.

"כמובן שהפיתרון הכי טוב זה שיהיה כסף להכול. אני בעד – ואנחנו עושים לא מעט מאמצים בכיוון. אבל להגיש תקציב חברתי לא אומר שצריך להתעלם מכל המגבלות. זה לא חברתי. תקציב חברתי צריך להיות במגבלת עולם האפשר. בשנה שעברה הבאנו למעלה מ-4 מיליארד שקל מהרווחים הכלואים של חברות הענק. בשנה הבאה נביא יותר כסף בעקבות יישום מסקנות ועדת ששינסקי 2. במקביל יש לא מעט קולות שאומרים שצריך להביא יותר כסף מההון השחור, ושהגיע הזמן לקצץ בתקציב הביטחון. לגבי ההון השחור – צריך להביא יותר כסף משם. כולם מסכימים לזה. אבל אין פתרונות קסם, ואני מציע לכם להיות חשדניים מאד כלפי כל מי שטוען אחרת. לא פשוט לעקוב אחרי הכסף בעולם גלובאלי. גם לגבי תקציב הביטחון – אנחנו מנהלים מאבק עליו ואני מאמין שיש שומנים שצריך לקצץ. אבל ראוי שנהיה זהירים יותר. מי שמפציר בנו לקצץ בתקציב הביטחון לא היה רוצה שנשקיע כסף לפיתרון טכנולוגי למנהרות הטרור, או שנפסיק לקנות כיפות ברזל. ראוי לנו להיות זהירים יותר בשיח שבו אנחנו מקיימים לגבי אנשי הקבע. מדינת ישראל אינה רוצה שטובי בניה יחליטו שזו בושה להיות קצינים בצה"ל. אנחנו זקוקים להם", אמר שר האוצר.