"רפורמת גרמן לא תקצר תורים וחולים יישארו בלי טיפול"

"גרמן מאמינה בתהליך, אבל היא טועה בגדול", כך מתייחס רן סער, מנכ"ל קופת חולים מכבי שהיא הבעלים של בית החולים אסותא, לשרת הבריאות יעל גרמן ולרפורמה שעליה הכריזה ביוני הוועדה בראשותה, שמקדמת את מיסוי מערכת הרפואה הפרטית.

קולו של סער נשאר עד כה ברקע. סער, שמחזיק בשני כובעים, משמש מצד אחד כמנכ"ל הקופה השנייה בגודלה, עם 2 מיליון מבוטחים, ומצד שני, קופה זו היא גם בעלת בית החולים הפרטי הגדול והמשפיע ביותר, אסותא. כפל תפקידים זה אינו ייחודי ‑ גם קופת חולים כללית מחזיקה בבית חולים פרטי משלה, הרצליה מדיקל סנטר, ואולם אסותא כבר הפך לשם נרדף למערכת הפרטית, לטוב ולרע.

לפני שבוע קיבל סער מכתב נזיפה מהנהלת משרד הבריאות, לאחר שחתם, יחד עם גופים נוספים כגון ההסתדרות הרפואית ואיגודי רופאים, על מודעה נגד הרפורמה שמקדמת גרמן. כחלק מהנזיפה, העיר המשרד שסער הוא חלק מהמערכת הציבורית ולכן לא צריך להגן על המערכת הפרטית. בראיון ל"כלכליסט" מגדיר סער את המכתב כניסיון ל"סתימת פיות" מצד משרד הבריאות.

מס על אסותא יפגע בחולים

השקט היחסי שנשמר בשבוע האחרון בגזרת שרת הבריאות יעל גרמן וראשי מערכת הבריאות עשוי להטעות. התקציב וחוק ההסדרים שתקועים עקב מחלוקת בין סיעות הקואליציה, לא מונעים מראשי המערכת להתכתש באופן פומבי סביב ניסיונה של גרמן להתחיל ביישום הרפורמה. למעשה, אותו סעיף בחוק ההסדרים שעוסק במיסוי המערכת הפרטית הוא אחד מסלעי המחלוקת בין סיעת יש עתיד של גרמן לבין הליכוד וישראל ביתנו, כאשר היא מתעקשת להעבירו בנוהל המזורז של חוק ההסדרים לאישור בועדת הכספים, ואילו הן היו רוצות לראות את הסעיף מתפצל ועובר תהליכי חקיקה רגילים. ברקע, ראשי קופות החולים, רופאים בכירים שמקורבים לח"כים ואף מנהלי בתי החולים הציבוריים מתנגדים לרפורמה, שתגרור הפסד לכל אחד מהם.

סער. "המדינה מקווה לקבל 130 מיליון שקל. אסותא לא תיכנס להפסד כזה. היא תצמצם פעילות במקומות הפחות רווחיים ‑ 20 אלף ניתוחי ילדים שהתורים אליהם במערכת הציבורית ארוכים" צילום: עמית שעל

לפי הצעתה של גרמן, מיסוי מיוחד יוטל על הפעילות הפרטית באסותא, הרצליה מדיקל סנטר ושאר בתי החולים הפרטיים, על מנת להקשות על המשך הגידול בפעילות כדי לאפשר תחרות הוגנת יותר, לטענתה, מצד המערכת הציבורית. אסותא תחוייב שלא לחרוג מהיקף פעילותה הפרטית בשנת 2013. אם תחרוג מעל 100%מההיקף, תיקנס ב־33%, ומעל 107%, תיקנס ב־67%.

לדברי סער, המהלך יוביל את אסותא להפסד וייאלץ אותה לצמצם פעילותה ולהחזיר חולים למערכת הבריאות הציבורית הצפופה. "המדינה מקווה לקבל כך 130 מיליון שקל. אסותא, שהיא חברה בע"מ, לא תיכנס להפסד כזה. היא תצמצם פעילות ובעיקר תצמצם במקומות הפחות רווחיים ‑ ניתוחים קטנים, כמו 20 אלף ניתוחי ילדים שהתורים אליהם במערכת הציבורית הם ארוכים דוגמת כפתורים, שקדים, הרניות ועיניים. הפגיעה באסותא תהיה ברמה של 10%־15% מההכנסות מהפרטי, שזה הרבה כסף ‑ בערך 150 מיליון שקל. וזה הפסד כי היום היא מרוויחה 70־80 מיליון שקל בשנה".

הכסף ייעלם כשיתחלף הפקיד

הצד השני של רפורמת גרמן הוא השקעה של 700 מיליון שקל בשנתיים הקרובות בקיצור תורים בבתי החולים הציבוריים. ביום ראשון השבוע פירסם משרד הבריאות את אורך התורים האימתני בבתי החולים בישראל, שחלקם עולה על 100 ימים, דוגמת ניתוח קיצור קיבה שהתור אליו הוא בממוצע 15 שבועות.

יש לך בעיה עם כל רפורמת גרמן או רק עם המיסוי על אסותא?

"יש מתקפה התקשורתית של משרד הבריאות וגרמן שנועדה לשכנע את הציבור שהתכנית היא הראויה והמתאימה כדי לתקן את המערכת. אלא שכדי להבריא את מערכת הבריאות לא מספיקות סיסמאות, צריך שהמדינה תשקיע כסף בשיפור המערכת. המלחמה באסותא אולי נשמעת טוב בתקשורת כי עכשיו יש אויב אבל בין זה ובין חיזוק מערכת הבריאות בישראל, הציבורית, אין דבר וחצי דבר. אפילו לא חולה אחד בישראל מצבו ישתפר או שתורו יתקצר כתוצאה מפגיעה באסותא. להיפך, ציבור רחב שנהנה מטיפול בסטנדרט גבוה יאבד אלטרנטיבה. משרד הבריאות יעשה טעות חמורה".

זה לא רק משרד הבריאות. במשך שנה ועדה שמעה, חשבה והמליצה. עכשיו מיישמים.

"הגיעו לתוצאה הזו בגין תהליך לקוי", אומר סער, ומתייחס לכך שהוועדה הורכבה מאקדמאים ולא מאנשי שטח, כלכלנים או מנהלי בתי וקופות חולים. "זה כמו שאתה מתכנן גשר בלי למדוד או להתייעץ עם מהנדס. "חוק ההסדרים לא יעבוד בחיים האמיתיים. האוצר והבריאות מתקדמים והציבור והתקשורת לא מבינים את הנזק שייגרם. היום הקופות ורוב בתי החולים, האיגודים המקצועיים וארגוני החולים כולם נגד ‑ אז אולי יש פה בעיה. חלק מהפוליטיקאים והפקידים לא יהיו במערכת בעתיד, אבל הציבור ירגיש.

לטענתך צריך להוסיף עוד כסף ‑ וגרמן מביאה עוד 700 מיליון שקל שיגיעו לבתי החולים עבור ניתוחים אחר הצהריים ויקצרו את התורים.

"התורים לא יתקצרו, וכאן לא מדובר רק על פגיעה באסותא אלא ב־2 מיליון מבוטחי מכבי להם אני אחראי לספק שירות רפואי. קודם כל, אני לא בטוח שעוד שנתיים לא יפסיקו את תיקצוב התכנית כי יתחלף איזה פקיד באוצר או פוליטיקאי או שתהיה בעיה בטחונית, ואנחנו נישאר עם המיסוי שלא יאפשר לאסותא לקבל את העומס במערכת הציבורית. צריך גם להבין שהכסף הזה לא ישנה כמעט כלום. לא מדובר על שינוי קיצוני. ההוצאות על ניתוחים דחופים הן סביב 4 מיליארד שקל בשנה. כלומר, סך כל המערכת יגדל תוך שנתיים בכ־17%. כלומר, תור לניתוח שקדים יקוצר לארבעה חודשים במקום חמישה. עדיין לא ניכנס לטווח זמנים ועדיין נזדקק למערכת הפרטית.

הפתרון: הגבלת הרופאים

גם מנהלי בתי החולים שמתנגדים לרפורמה מפרסמים גילויי דעת. הם חוששים שהקופות ישתמשו בכסף שנועד לקיצור התורים בבתי החולים לכיסוי הגרעונות שלהן, שמגיעים ל־2 מיליארד שקל בשנה. סער פוסל את האפשרות: "המדינה הגדירה מבחן תמיכה. רק אחרי שאקצר את התורים אקבל את הכסף". אם כבר, טוען, לא בטוח שבתי החולים יקצו חדרים לניתוחים שמתועדפים על פי התכנית של גרמן, כי התשלום עליהן נמוך מדי. הפתרון, לדבריו, לא יימצא בהגבלת בתי החולים הפרטיים.

קל להאשים את המדינה שלא השקיעה כסף ואין ספק שדרושה עוד השקעה. אבל אי אפשר לומר שלמערכת הפרטית אין השפעה שלילית על הציבורית.

"איכילוב ושיבא, המושפעים העיקריים לכאורה מאסותא (זאת משום שאסותא שואבת מטופלים ורופאים בעיקר ממוסדות אלה, שהם הגדולים במרכז הארץ ‑ מ"פ), לא מפסידים כסף. בכלל, משרד האוצר הוא שהחל בהגבלת המערכת הפרטית מחשש ששכר הרופאים הגבוה יגרום לעלייה בדרישות במערכת הציבורית ויגדיל את ההוצאה על בריאות. אפשר לטפל בבריחת השכר. המדינה יכולה גם להגביל פעילות רופאים פרטית ולקבוע חוקים קשוחים לגביה, לדוגמה, לאפשר לרופא שמתחייב לא לעבוד באופן פרטי לקבל תגמול גבוה במערכת הציבורית.

תגובת גרמן: "אני מצפה מסער לא להגן על המערכת הפרטית. על מנת לחזק את בתי החולים הציבוריים יש צורך לא רק בהוספת תקציבים אלא גם ביצירת תחרות הוגנת בין בתי החולים הציבוריים לפרטיים, באמצעות מיסוי".