העלאת שכר המינימום – על גבם של העסקים הקטנים
תוספת בעלויות השכר לעובדים תביא לירידה מיידית ברווחים אצל המעסיקים הקטנים ותקשה על יכולת הישרדותם של העסקים הללו
בניסיון לסייע "למשק" ולאזרחי המדינה במלחמה נגד יוקר המחיה, הוחלט כעת כי יש לטפל בנושא שכר המינימום. יוזמה מבורכת, אין ספק. אך אליה וקוץ בה.
- רשתות השיווק עשויות לפטר עובדים
- רשמית: ההסתדרות והמעסיקים חתמו על העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל
- העלאת שכר המינימום: מתי תראו את הכסף
העלאת שכר המינימום אמורה לתת מענה מסוים לפער שנוצר בין העלייה ביוקר המחיה לשחיקת השכר ולהעלות אנשים אל מעל לקו העוני. עם זאת, לא ברור כי התוספת המוצעת מסוגלת באמת לעשות זאת ובטח אם תבוצע בכמה פעימות לאורך מספר שנים, כי אז מי יודע עוד כמה יעלה יוקר המחיה והאם אכן העלאת השכר תסייע לסגור את הפער.
ונניח שאכן יהיו להעלאת שכר המינימום הסגולות המיוחלות, הרי שמישהו אחר יהיה צריך לממן את זה - סביר להניח שיהיו אלה העסקים הקטנים שממילא נלחמים מדי יום כדי לשרוד. בהתאם לדו"ח המצב התקופתי של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, העסקים הקטנים, המעסיקים עד 20 עובדים, מהווים כ-95% מכלל העסקים בישראל ומעסיקים למעלה מ-50% מהמועסקים במשק. משמע, פגיעה בעסקים הקטנים תשפיע על כלל המשק, הן בקרב המעסיקים והן בקרב העובדים.
אמנם יוזמי הצעת החוק סבורים כי העלאת שכר המינימום תחזק את כוח הקנייה שבידי העובדים, תמריץ את פעילות המשק ותעודד אנשים לצאת לעבודה אך אין דרך לדעת בוודאות כי אכן זה מה שיקרה. תוספת בעלויות השכר לעובדים, ואפילו מדורגת, תביא לירידה מיידית ברווחים אצל המעסיקים הקטנים ותקשה ממילא על יכולת הישרדותם של העסקים הללו. וכך, העלאת השכר עלולה להביא לצמצום במקומות העבודה ואף לסגירתם של בתי עסק. לחילופין, היא יכולה להביא למצב שאותם מעסיקים פרטיים שידרשו לממן את העלאת שכר המינימום ממילא יעלו את המחירים כדי לממן את תוספת השכר וכך שוב נשיג עליית מחירים והפער בין המשכורת ליוקר המחיה יגדל.
לאור העובדה כי אין מחקר מסודר שמסוגל לחזות את ההשלכה של צעד זה ולאור הבעיות שצעד זה ממילא עשוי לגרום למשק בכלל ולעסקים הקטנים בפרט, רצוי היה שהעלאת שכר המינימום תהיה חלק משרשרת פעולות שלמה שמטפלת בחיזוק המשק ומאזנת בין חיזוק המעסיקים מחד ועידוד המועסקים מאידך. למשל, המדינה יכולה לעודד עובדים לצאת לעבודה ולהגדיל את כוח הקניה שלהם על ידי מתן הקלות בשכר לימוד לילדיהם, הקלות בארנונה וכיוצ"ב ומאידך לעודד מעסיקים להעסיק עובדים בדרך של הקלות במס, סיוע בגיוס אשראי זול וכדומה.
כמו כן, המדינה יכולה להקל בתשלומי הארנונה או להחליט שהיא זו שמסבסדת את אותה העלאה בשכר. אולם, במצב שבו רק מחליטים כי יש להעלות את השכר, מבלי לבחון על חשבון מי זה נעשה, עלינו להיזהר. לכן, רצוי מאוד כי הפתרונות להתמודדות עם יוקר המחיה לא יהיו כלל משקיים אלא תפורים פרטנית למגזרים מסוימים ולאוכלוסיות מסוימות על מנת שההטבות תגענה למי שזקוקים להן באמת.
רו"ח הדס שרים היא ראש תחום עסקים קטנים ובינוניים בבייקר טילי