אם רק הייתי שר אוצר עוד קצת היה פה דבש

יאיר לפיד בחר לסיים את כהונתו כשר אוצר עם פירוט של הרפורמות שתכנן להוציא לפועל ממש בימים אלה. באירוע הפרידה שערך אמר לפיד כי "במובן מסוים אנחנו עושים את הכינוס הזה במקום שתי מסיבות עיתונאים שהיו צריכות להיות פה ביומיים האחרונים", ודיבר על "התוכנית ליוקר המחיה שהייתי עושה". בהמשך פרסם לפיד את הסעיפים שבהם התחיל המשרד לעסוק, ובהם רפורמות בבנקאות, בחינוך, בשוק המזון ובתחום התקשורת.

בחינת סעיפי התוכנית מלמדת כי מדובר באוסף רעיונות ולא בתוכנית ממשית. נראה כי בימים האחרונים בתפקידו נגרר לפיד לכלכלת בחירות קלאסית, והשתמש בעמדה הנוחה שממנה הוא נפרד כדי לתת יריית פתיחה לקמפיין.

עם זאת, גורמים בקרבתו של שר האוצר לשעבר סיפרו ל"כלכליסט" כי כבר ב־24 בנובמבר הציגו בפניו בכירי המשרד את התוכנית ליוקר המחיה, לאחר שעבדו עליה כמה חודשים לפני כן, במטרה להציגה לציבור ביום רביעי שעבר — אבל ביום שלישי ראש הממשלה בנימין נתניהו פיטר את לפיד והקלפים נטרפו.

כמו כן, גורמים באוצר טוענים כי מדובר בתוכנית שאליה נרתמו כל אגפי המשרד, ביוזמתו של השר, אחרי שנרגעו הרוחות מצוק איתן ומתקציב 2015. לדבריהם, אחרי עבודת מטה מהירה נבחרו שישה נושאים שניתן לקדם באופן מהיר להורדת יוקר המחיה.

שליפת כמה רעיונות עבור הגברת התחרות לא מהווה אתגר גדול עבור שר אוצר: אגף התקציבים במשרד עובד באופן מתמיד על רפורמות שעיקרן הגברת התחרות במשק הישראלי. גם בימים אלו עובדי האגף כנראה כבר מתחילים לעבוד על התוכניות שינסו לקדם בפני שר האוצר הבא. האתגר עבור השר הוא להצליח לקדם אותן במגרש הציבורי והפוליטי.

באוצר מעריכים כי העבודה על התוכניות תימשך תחת מנכ"לית המשרד יעל אנדורן (מינוי אישי של לפיד), בתקווה שהשר הבא יבחר גם כן לתמוך בהן. וזה הסבר אפשרי נוסף לפרסום — לפיד הזדרז לפרט את התוכניות ביום עזיבתו כדי למנוע ממי שיחליף אותו לגזור את הקופון עליהן.

פנסיה וביטוח: תוכנית ראשונית שעוד לא הגיעה לשלב טיוטה

לפיד הזכיר בהודעתו תוכנית להפחתת עלויות החיסכון לפנסיה. הכוונה היא למהלך שהחל לפני פחות מחודש, שבמסגרתו המפקחת על הביטוח דורית סלינגר תצא במכרז לבחירת קרן הפנסיה שתציע את דמי הניהול הנמוכים ביותר ותהפוך לברירת המחדל של העובדים הלא מאוגדים. מדובר ב־750 אלף עובדים שמשלמים היום את דמי הניהול המקסימליים המותרים בחוק.

מדובר במהלך חשוב, אבל הוא אפילו לא הגיע לרמת טיוטה, וכלל לא ברור כיצד הוא עתיד לצאת לפועל. הוא אכן נמצא תחת סמכותו הבלעדית של אגף שוק ההון באוצר, שיכול לנסות ולקדמו גם ללא לפיד, אך לא ברור אם הוא יזכה לרוח גבית.

באוצר גם הציגו תוכנית להורדת דמי ביטוח החובה לרכב פרטי בכ־5%, בעזרת צמצום קרן הפיצויים שצברה חלקים מדמי הביטוח ששולמו. כאן מדובר רק בהחלטה שצריך לקבל, אבל הנושא הזה עדיין לא גובש לתוכנית של ממש.

דורית סלינגר צילום: אבי אוחיון, לע"מ

בנוסף, הפיקוח על הביטוח פרסם לפני כשבועיים חוזר שלפיו חברות הביטוח שמוכרות פוליסות עבור התייעצויות בבתי חולים פרטיים יצטרכו למכור פוליסה אחידה החל ממאי 2015 ולהתחרות ביניהן על המחיר. מהלך זה נגדע באיבו עקב התפרקות הממשלה.

בנקאות: הבנק האינטרנטי עדיין לא נראה באופק

לפי ההודעה של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד בסוף השבוע, הוא היה פועל להקמת בנק אינטרנטי, לקידומו של בנק הדואר ולקידום התחרות בתחום האשראי הקמעונאי: "הרפורמה תביא להגברת התחרות בשוק הבנקאות ולצמצום הריכוזיות בענף".

קשה היה שלא להרים גבה נוכח ההכרזה של לפיד, שכן ב־18 החודשים של כהונתו כשר אוצר קשה למצוא התבטאות אחת משמעותית שלו בנוגע לפירוק הריכוזיות במערכת הבנקאית. קשה היה גם שלא למצוא קריצה של לפיד לציבור, כשברקע כבר עומד מסמך שפרסם צוות בראשות משה כחלון עוד בספטמבר 2013, שם הוקדשו פרק שלם לקידום בנקים אינטרנטיים ופרק נוסף לשימוש בפלטפורמה של בנק הדואר.

יעל אנדורן צילום: עומר מסינגר

נושא הבנק האינטרנטי עלה עוד בהמלצות הביניים של ועדת זקן ביולי 2012, חצי שנה לפני שנערכו הבחירות הקודמות לכנסת. בדו”ח הסופי של הוועדה במרץ 2013 כבר פרסם בנק ישראל את פירוט הדרישות לקבלת רישיון לבנק אינטרנטי. מאז חלפו כמעט שנתיים, אך בנק כזה טרם קם בישראל. על פי לוח הזמנים שפורסם אז, תהליך קבלת הרישיון אורך כשנתיים, ובדיקות בעבר עם בנק ישראל גילו כי אמנם נרשמה התעניינות מצד כמה גורמים, אך אף אחד מהם אינו נמצא בשלבים מתקדמים.

המלצה אחרת של ועדת זקן לטיפול ביוקר האשראי הצרכני היא הקמת קואופרטיבים בנקאיים. בסוף 2013 נפגש לפיד עם ראשי אגודת האשראי אופק והביע את תמיכתו ברעיון. באופק הגדירו אז את הפגישה כתמיכה דרמטית וציינו כי תמיכתו תביא להקמת האגודה. בחודש ספטמבר האחרון מייסד אופק, דורון שורר, כבר נשמע אחרת ואמר כי "שר האוצר קיבל רגליים קרות”.

מנגד, שר האוצר לשעבר כן הוביל בתקיפות נושא אחד הקשור למערכת הבנקאית והפיננסית — הגבלת שכר הבכירים ל־3.5 מיליון שקל בשנה. הקדמת הבחירות מעמידה בספק גדול את הצעת החוק בנושא, אבל בכירים במגזר כבר התיישרו עם הדרישה הזו. אחד המקרים הבולטים היה של מנכ”ל הפניקס אייל לפידות, שביקש חבילת שכר של כ־13 מיליון שקל לשנה ולפני כחודש הסתפק בשכר של 3.5 מיליון שקל.

חינוך: השר הבא לא יבטל את התוכניות

ההכרזות של שר האוצר המפוטר לפיד, כאילו הקדמת הבחירות תהרוס רפורמות שתוכננו בתחום החינוך, לא ממש מדויקות. התוכנית להרחבת בתי הספר של החופש הגדול כבר נמצאת בספר התקציב לשנה הבאה, בעלות של 350 מיליון שקל, וקשה להאמין ששר החינוך הבא ידרוש לבטל אותה. התוכנית להפחתת הוצאות ההורים על ספרי לימוד החלה לפני שנתיים בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ומקרטעת מאז, בין היתר משום שההורים לא ממש ששים להשתתף בפרויקט. התוכנית הזו צפויה להמשיך השנה — עם לפיד או בלעדיו.

כך גם התוכנית להאצת בניית מעונות יום מפוקחים ומסובסדים, שנמצאת בכלל תחת אחריותו של משרד הכלכלה. מדובר בעיקר בהסרת חסמים בירוקרטיים שמנעו מהרשויות המקומיות לנצל את מאות מיליוני השקלים שהאוצר הזרים להן לבניית גני ילדים.

לפיד לא הזכיר דווקא רפורמה שנמצאת בסכנה: תוכנית של שר החינוך המתפטר שי פירון להוסיף תקציבים לתלמידים מרקע חלש (ובעיקר למגזר הערבי), וזאת כדי לבטל את האפליה לרעה שקיימת בתקציבי החינוך כיום. שר החינוך הבא עלול לבטל את הרפורמה הזו, ואולי לפיד לא הזכיר אותה משום שהתקציבים יגיעו על חשבון תלמידי השכבות המבוססות, שהוריהם מצביעים לו.

מזון: התוכניות כבר נבלמו על ידי משרד החקלאות ונקברו על ידי האוצר

יאיר לפיד צילום: בלומברג

הרפורמות בתחום המזון שהזכיר לפיד בהודעתו הובלו על ידי גורמים אחרים או שנקברו על ידיו. כך, למשל, הוצגה תוכנית להורדת מחיר הביצים באמצעות ביטול מכסות הלולים והרחבת לולים גדולים. אבל תוכנית כזו נבלמה על ידי שר החקלאות יאיר שמיר, ולפיד נאלץ לזנוח אותה.

לפיד הציג רפורמה בשוק החלב שבמסגרתה יבוטלו מכסות הייצור ויופחת מחיר המטרה של החלב: "ייעול שוק ייצור החלב, כמו גם השקעה בתמיכה ושדרוג של מחלבות קטנות, תגביר את יכולתן לייצר תחרות למחלבות הגדולות". אלא שעוד בממשלה הקודמת נחתם הסכם שלפיו הרפתנים יקבלו עידוד כספי לסגירת רפתות קטנות, שתוביל להפחתה זעירה במחירי החלב ומוצריו בפריסה לארבע שנים.

עניין נוסף שעמו לפיד ביקש להתמודד קשור לכך שמועצת הלול פועלת היום כקרטל הקובע את מחירי העוף בישראל. שר האוצר לשעבר ביקש להוביל לצמצום סמכויות המועצה, דבר שלטענתו יביא לירידה של כ־15% במחירי העופות. גם במקרה הזה משרד החקלאות כבר בלם את לפיד.

לפיד ציין גם רפורמה שנוגעת לייצור חלב צאן. גם במקרה זה מדובר בהצעה של לפיד לתוכנית שהתקדמה בהסכמה ראשונית של משרד החקלאות, אלא שהשר שמיר חזר בו מהסכמתו לרפורמה ואילץ את לפיד לסגת מהמהלך.

עידן פלוס מחכה למחליף של ארדן

הרפורמה בתחום התקשורת שאליה מתייחסת לשכת לפיד היא דווקא יוצאת מהכלל לעומת שאר התוכניות — מדובר ברפורמה שכבר נמצאת בשלבים מתקדמים יחסית, אך לטובת החזות הכוללת של המהלך הוצמדה ליתר התוכניות.

לשכת שר האוצר ציינה כי "התחרות בשוק תגדל על ידי הרחבת חבילת השידורים, באמצעות מתן האפשרות לציבור לטלוויזיה רב־ערוצית זולה ושידורי טלוויזיה באינטרנט", כשהיא מכוונת להרחבה הצפויה של חבילת הערוצים המשודרים דרך מערך עידן פלוס.

מועצת הכבלים והלוויין במשרד התקשורת נמצאת על סף פרסום רשימה ארוכה של מכרזים לערוצים נושאיים, כמו ערוץ ילדים, ספורט, טבע וכדומה, שישודרו בעידן פלוס, וינסו להגביר את האטרקטיביות של הפלטפורמה החינמית ולהפוך אותה לתחליף ראוי לחבילות התוכן היקרות של yes ו־HOT.

השינויים הפוליטיים אכן מאיימים לעכב את התוכנית הזו, אלא שעזיבת לפיד את משרד האוצר כלל אינה השינוי המשמעותי בהקשר הזה. הפגיעה המשמעותית ברפורמה נובעת דווקא מהעזיבה של גלעד ארדן את משרד התקשורת לטובת משרד הפנים. ארדן הוא מי שהוביל ודחף את הרחבת חבילת הערוצים, כולל קידום תהליכי החקיקה הדרושים, עוד בשנה שעברה. כשראש הממשלה מחזיק בתיק התקשורת ובמשרד אין שר במשרה מלאה, גדלים הסיכויים שהרפורמה תיכנס להקפאה.

המעורבות של משרד האוצר בתהליך היא בעיקר בדרג הפקידותי, כך שלעזיבתו של לפיד לא תהיה השפעה ממשית על התהליך ונראה כי הוא גוזר כאן קרדיט שאינו שלו. התהליך יוכל בהחלט להתקדם גם אם וכאשר ייכנס שר אחר למשרד האוצר.

בהכנת הכתבה השתתפו עמרי מילמן, רחלי בינדמן, מיקי פלד, תומר ורון, שאול אמסטרדמסקי, נורית קדוש ואופיר דור