"מגמת הירידה במחיר הנפט היא בשורה גדולה לתעשייה בישראל"
רוב מפעלי התעשייה עדיין לא מחוברים לגז טבעי ולכן הם צורכים מזוט וסולר; עם זאת בהתאחדות התעשיינים אומרים כי "אצל מפעלים שמספקים לשוק המקומי חלק מהירידה במחיר האנרגיה מקוזזת כנגד התחזקות הדולר"
הצניחה במחירי הנפט גררה תגובות בחברות הישראליות שמושפעות ממחיר הזהב השחור. מניית אל על, שמושפעת מאוד מהוצאות הדלק של המטוסים שלה, זינקה היום ב־4.1%. בין המניות הבולטות בירידות אתמול בבורסה בתל אביב היו שותפויות הגז — רציו ירדה ב־3.5%, אבנר ירדה ב־2.1% וקבוצת דלק איבדה 2% מערכה.
רוב מפעלי התעשייה עדיין לא מחוברים לגז טבעי ולכן הם צורכים מזוט וסולר, שהם תוצרים של הנפט הגולמי. כמו כן, תעריפי הגז מוצמדים בדרך כלל בהסכמים לתעריפי הנפט או לתעריפי החשמל (שמושפע אף הוא ממחיר הנפט), ולכן גם מי שעבר לגז טבעי יכול להרגיש את ההשפעה של ירידת מחירי הנפט.
כיום יש כ־30 מפעלים שסיימו את החיבור לגז מבחינת רשות הגז, לפי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט". כשלושה מפעלים מתוכם עדיין זקוקים לאישורים ממכון התקנים לשם הזרמת הגז. כ־26 מפעלים נוספים נמצאים בשלבי חיבור ועוד כ־27 מפעלים בשלבי תכנון. מדובר באחוז זניח מתוך כ־12 אלף המפעלים הקיימים בישראל.
אלי אברמוב, יו"ר ועדת האנרגיה של התאחדות התעשיינים וסמנכ"ל תפעול גלובלי באדמה (לשעבר מכתשים אגן), אמר היום כי "מול כל העלאות התשומות הדרסטיות שיש בתעשייה - ארנונה, מים וכו' - זו בשורה גדולה לתעשייה". עם זאת, לירידה במחיר הנפט לוקח זמן לחלחל גם למחירי האנרגיה: "המפעלים לא קונים חביות נפט, כמובן, אלא תוצרי דלק מיצרני הדלק והמזקקים בישראל ובחו"ל", מסביר אברמוב.
"צריך לעשות הבחנה גם בין מפעלים שבעיקר מספקים לשוק המקומי לבין יצואנים", מוסיף אברמוב. "אצל מפעלים שמספקים לשוק המקומי חלק מהירידה במחיר האנרגיה מקוזזת כנגד התחזקות הדולר. מפעלים יצואנים למעשה נהנים כפליים - גם ממלוא הירידה של מחירי האנרגיה באופן ישיר וגם מעלייה ברווחיות כתוצאה משער המטבע".
חברות כמו צים ואל על נסמכות מאוד על מחירי הדלקים, ואולם במקרה שלהם כלל לא בטוח שהירידה במחיר תתורגם לעלייה ברווחיות. ככל שהתחרות בשווקים עזה, כל ירידה במחירי הדלק גורמת לחברות המתחרות להוריד מחירים. מנגד, לחברות שפועלות בכל העולם יש יתרון ביכולת לרכוש דלק גם מגורמים נוספים. מחיר הדלק הסילוני מהווה כ־40% מהוצאות ההפעלה של אל על (כ־700 מיליון דולר בשנה). כל שינוי של 1 סנט במחיר גלון דלק סילוני מעלה את הוצאות החברה לדלק ב־2.3 מיליון דולר.
חברות אלו מגדרות את עצמן כנגד מחירי הדלק. באל על, למשל, השווי של מכשירי הגידור הוא הפסד של 18.2 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השלישי השנה. המשך הירידה במחירי הדלקים עלולה להסב לחברה נזקים נוספים בשל פעולות גידור. "החברות שמגדרות עושות זאת כדי לשמור על אחוז הוצאה קבוע — הן פחות נהנות מהורדת מחירי הדלקים, אבל מצד שני פחות סובלות מעליית המחירים", אומר אברמוב. "כיום הגידור הוא על מחיר הרבה יותר נמוך".