ירידה וקוץ בה

ירידה מצטברת במחיר הנפט של מעל 40% היא ברכה ענקית לעולם, אך היא גם עלולה לזרוע משבר פיננסי הבא.

בצד התועלת הדברים ברורים. בישראל לדוגמה, הירידה במחיר הנפט, שנרשמה בחצי השנה האחרונה יכולה לחסוך קרוב ל-3 מיליארד שקל למשקי בית מהוצאות הדלק לצריכה אחרת. בארה"ב מחיר הדלק הוזל בחצי השנה האחרונה בכ-30%. כמובן שגם המגזר העסקי נהנה מהוזלת עליות שמתגלגלות בסופו של דבר אל הצרכנים. לפיכך, השפעת הירידה במחיר הדלק דומה להוזלה גלובלית של המסים על הצרכנים והחברות, או אם תרצו לתוספת שכר גלובלית שלא על חשבון המעסיקים.

אולם, ירידה חדה במחיר הנפט חושפת את הסיכונים שנוצרו במערכת הפיננסית כתוצאה מהריביות האפסיות של הבנקים המרכזיים ומהדפסות הכסף שהם ממשיכים לבצע. בחסות אותה ריבית אפסית, הזדרזו החברות לגייס חובות בעלות נמוכה והמשקיעים שמחו לקנות את אותם חובות בחיפוש אלטרנטיבות השקעה לחסכונם.

התנפחות שוק האשראי, במיוחד של החברות בדירוגים נמוכים, מהווה את אחד הסיכונים הפיננסיים הגדולים ביותר ליציבות השווקים והכלכלות. פגיעה בשוק האשראי הייתה לא פעם בעבר הסיבה והזרז להתפתחות משבר פיננסי וכלכלי רחב. אפשר להזכיר את המשבר שהתחיל באמצע שנת 1989, אחר הגל הראשון של ההשתלטויות הממונפות על החברות, משבר 1998 (חדלות פירעון של רוסיה ופשיטת רגל של קרן LTCM) והמשבר האחרון שהתחיל בארה"ב ונבנה על רקע גידול לא מרוסן בחובות של המשקי הבית שנארזו במוצרי אשראי "אטרקטיביים" ועל היקפים גדולים של חובות אחרים במגזר העסקי והבנקאי.

על רקע גידול חד באשראי, במיוחד באיכות נמוכה, אירוע כלשהו עלול לשמש כטריגר למשבר שפוגע ביכולת החברות למחזר ולגייס חובות בשוק האג"ח בעלויות שהן יכולות לעמוד בהן. בשלב הבא גם הבנקים סוגרים קווי אשראי, מחשש למצב הפיננסי של החברות. מכאן, מתפשטת תופעה של פשיטות רגל, ירידה בהשקעות ובתעסוקה. כך משבר פיננסי הופך לבעיה כלכלית.

כעת מאזני החברות בדירוגים נמוכים כבר עמוסים בחובות. חברת Moody’s פרסמה בשבוע שעבר שמדד מוגנות המשקיעים באג"ח של החברות בדירוג נמוך ירד לרמה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות.

על רקע זה, ירידה חדה במחירי הנפט פגעה מטבע הדברים קודם כל באג"ח של חברות האנרגיה. אולם, עולם ההשקעות פועל היום בצורה נרחבת באמצעות השקעה במדדים. מכירות האג"ח של חברות האנרגיה הובילו לירידות שערים במדדי אג"ח מתחת לדירוג השקעה שכוללות חברות התעשייה, הצרכנות וכו', שדווקא אמורות ליהנות מהירידה במחיר הנפט.

כתוצאה מזה, לא רק לחברות האנרגיה מתחת לדירוג השקעה התייקרו באופן ניכר עלויות המימון, אלא גם לחברות בענפים אחרים, אומנם בשיעור נמוך יותר מאשר לחברות האנרגיה. החברות שעד לפני תקופה קצרה גייסו סכומי כסף גבוהים מהמשקיעים ובריביות זולות, יתקשו כעת לגייס מקורות מימון גם בעלויות יותר גבוהות.

גם משקיעי המניות עלולים להיפגע. הרי חלק משמעותי מתמיכה בשוק המניות מגיע מרכישות עצמיות של המניות ע"י החברות במימון החוב שהן מגייסות בשוק האג"ח.

מלבד הפגיעה בשוק האשראי החם, ירידה חדה במחיר הנפט מייצרת כמובן סיכון למשבר רציני בכלכלות כגון רוסיה או ברזיל שהשפעתן על הכלכלה הגלובלית עלול להיות מערכתית.

לנוכח ההתפתחויות הללו, האם אנחנו כבר בוודאות צועדים לפי התסריט של התקררות בשוק האשראי שמובילה לפגיעה בכלכלה? לא בהכרח.

כנגד הסיכונים עומדת ההשפעה החיובית של הירידה במחיר הנפט על הכלכלה שמקטינה סיכוי למשבר. כמו כן, הריבית האפסית בכל העולם הופכת בינתיים כל משבר בשווקים להזדמנות בגלל היעדר אלטרנטיבות למשקיעים שעד עתה ניצלו כל ירידה בשווקים לקניות.

קשה עדיין להצביע לאן השווקים צועדים, אך על המשקיעים להיות זהירים ולזכור שלא תמיד כל ירידה בשוק היא סיבה לעליות אחר כך.

סיכון למשבר אשראי צילום: shutterstock