משרד האוצר מעכב את העלאת שכר המינימום

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ממתין לשמוע את עמדת האוצר לגבי ההסכם בין המעסיקים להסתדרות על העלאת שכר המינימום, כדי לקבוע אם שר הכלכלה יוכל לקדם את הנושא ולחתום על צו הרחבה. האוצר עשוי להתנגד ולטרפד את ההסכם שהושג בתחילת החודש.

ההסכם הקיבוצי שנחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין ההסתדרות קובע כי שכר המינימום יעלה מ־4,300 שקל לחודש כיום ל־5,000 שקל עד ינואר 2017. הצדדים הסכימו כי ההסכם ייכנס לתוקף רק אם חוק שכר המינימום יתוקן כך שיכלול את השינויים שעליהם הסכימו הצדדים או אם יוצא צו הרחבה - לפי המוקדם מביניהם. אילולא סייג זה, הוראות ההסכם היו חלות על כלל העובדים אצל המעסיקים החברים בארגוני המעסיקים.

השלב הראשון של ההסכם, שכולל את העלאת שכר המינימום ב־350 שקל לחודש, נקבע ל־1 באפריל 2015. החוק לא ישונה עד מועד זה בשל פיזור הכנסת, ולכן שלב זה ייאלץ להמתין לאחר הבחירות שנקבעו ל־17 במרץ 2015 ולכינון הכנסת החדשה. גם אז הליך החקיקה צפוי לארוך זמן מה.

מנגד, גם האופציה של הוצאת צו הרחבה על ידי שר הכלכלה נפתלי בנט אורכת כמה חודשים. מרגע חתימת ההסכם הקיבוצי שמחייב העסקת בעלי מוגבלויות ועד הוצאת צו ההרחבה בנושא, למשל, חלפו כשלושה חודשים. בהליך הרגיל הצדדים להסכם מבקשים מהשר להוציא צו הרחבה, או שהשר מחליט להוציא צו כזה ביוזמתו. השר מפרסם את כוונתו להוציא את הצו ומאפשר לכל המעוניין לערער על הכוונה להוציא את הצו בתוך 20 יום ממועד הפרסום. החוק דורש מינימום של חודש בין מועד הפרסום לבין מועד הוצאת הצו.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויישנטיין צילום: עטא עוויסאת

במקרה הנוכחי, מכיוון שמדובר בתקופת בחירות, הליך הוצאת צו ההרחבה נמצא בידיו של היועץ וינשטיין. משרד הכלכלה מעוניין לקדם את ההליך ועמדת היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד מיכאל אטלן, היא שאין מניעה לעשות זאת, גם אם מי שיחתום על צו יהיה השר הבא. ואולם וינשטיין עדיין מחכה כאמור לעמדת משרד האוצר, שטרם הגיש את עמדתו.

ההסכם הקיבוצי היה אמור להיות חלק מעסקת חבילה בין הממשלה, העובדים והמעסיקים, כשלממשלה היה אינטרס כי התוספת לא תחול על כל עובדי המדינה. לאור פיטוריו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד מיהרו המעסיקים והעובדים לחתום על הסכם קיבוצי שאינו כולל את הממשלה, וייתכן כי נציגי האוצר ינצלו את ההזדמנות כדי לטרפד את ההסכם.

לפיכך נראה כי הסיכוי שהפעימה הראשונה אכן תתרחש במועדה אינו גבוה, וייתכן כי העובדים אף לא יזכו לתוספת השכר רטרואקטיבית. החוק קובע כי השר יוכל להחיל את הצו למפרע, אך זאת רק עד למועד כניסת הוראת ההסכם לתוקף — כאשר ההסכם לא ייכנס לתוקף עד להוצאת צו הרחבה.

מהיועץ המשפטי נמסר כי "הסוגיה תיבחן לאחר קבלת התייחסות משרד האוצר". האוצר מסר כי עמדתו "נמצאת בשלבי גיבוש והיא תימסר לאחר סיום התהליך". בהסתדרות אומרים כי היא "תעמוד על קיום ההסכם במועדו. 700 אלף איש ואשה מרוויחי שכר מינימום לא צריכים להמתין לעדכון השכר”.

מנגד, קיימת התמרמרות מסוימת בקרב המעסיקים על כך שנציגיהם קיבלו את ההחלטה מבלי שקיבלו דבר בתמורה. "לא היה משא ומתן, היה רק מתן", התלונן אחד המעסיקים. "לא קיבלנו בהסכם הקלה של שעות עבודה גמישות, וגם לא הקלה בהפרשות לביטוח לאומי". בהסכם משתנה אופן חישוב שכר המינימום מ-47.5% מהשכר הממוצע ל-52% החל מאפריל 2018. "המשמעות היא ששכר המינימום לא עלה ל-5,000 שקל, אלא לכ-5,500 שקל בהנחה שהשכר הממוצע יעלה בקצב שהוא עולה כיום".