תובענה ייצוגית - כלי צרכני נגד התאגידים

בחודש נובמבר האחרון אושר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית במסגרתו חמישה בנקים (דיסקונט, הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות והבינלאומי) ישלמו לציבור לקוחותיהם כ-35 מיליון שקל בגין תיאום עמלות. בנוסף, כל אחד מארבעת התובעים המייצגים קיבל סכום של 50 אלף שקל.

דוגמא נוספת מהתקופה האחרונה היא בקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאישור תובענה ייצוגית בסכום של כ- 380 מיליון שקל נגד חברת קצא"א עקב דליפת הנפט מהצינור, אשר לטענת המבקשים גרמה לנזקים רבים.

במסגרת מאמר זה, נסקור ונבהיר את הליך התובענה הייצוגית ונסביר כיצד יש לנהלו על מנת להגיע לתוצאה הרצויה.

מהי תובענה ייצוגית?

בשנת 2006 חוקק בישראל "חוק תובענות ייצוגיות" אשר נועד בין היתר להסדיר מנגנון נוח, יעיל, הוגן וממצה של תביעות, שיאפשר מתן סעד הולם לנפגעים, ייצר הרתעה ויסייע למימוש זכות הגישה לבתי המשפט.

תובענה ייצוגית מוגשת לרוב באמצעות תובע, המייצג קבוצה או קהל צרכנים שנפגעו מספק של מוצר או שירות (לרוב מדובר בתאגיד, אך קיימים מקרים בהם גם ספק קטן של מוצרים עשוי להיות נתבע ייצוגי).

הגדרת הנזק או הפגיעה רחבה למדי וניתן למצוא בה, בין היתר, הטעיה בהצגת נתונים או הסתרת נתונים חשובים.

בהתאם להוראות החוק, אדם, רשות ציבורית או ארגון רשאים להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (יפורט בהמשך), המוכיחה שעילת התביעה מעוררת שאלה מהותית משותפת לכלל החברים הנמנים עם קבוצה של נפגעים.

מרבית התובענות להן אנו עדים עוסקות בענייני צרכנות, ואולם העילות יכולות לנבוע בין היתר מאפליה בעבודה, במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, מסכומים שגבו רשויות בניגוד להוראות החוק ועוד.

חשיבות התובענה הייצוגית

רבים יסכימו כי חוק התובענות הייצוגיות הוא אחד החוקים החשובים שנחקקו עבור קהל הצרכנים ולאחרונה אנו אכן עדים לעלייה משמעותית בכמות הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות.

החוק למעשה נתן מענה לכל אותם מקרים בהם תאגיד או גוף גדול פוגע באופן קבוע בקבוצה גדולה, כאשר כל אחד מפרטי הקבוצה נמנע מהגשת תביעה, בשל התחושה שבשביל כמה שקלים לא משתלם לנהל הליך משפטי ולבזבז זמן יקר.

המחוקק, שהיה ער לבעייתיות זו, החליט כי האינטרס הציבורי והשמירה על זכויות הצרכן תוך פיקוח על התנהלות נותן השירות, מחייבים מנגנון שיעודד צרכנים לחשוף את העוולות של תאגידי הענק. לכן נקבע מנגנון, לפיו אותו צרכן - הנוטל על עצמו את המשימה לייצג את הקבוצה כולה - יהיה זכאי לגמול מיוחד הגדול בהרבה, ובאופן בלתי פרופורציונאלי, מנזקו האישי.

צילום: אימג'בנק/thinkstock

המציאות, אגב, מוכיחה לא פעם כי ניהול נכון ונבון של תובענה ייצוגית מוביל לכך שתתקבל תמורה ראויה והולמת לזמננו היקר, ראו את הדוגמא שהוצגה כאן למעלה.

יש גם פנקס

עניין חשוב שמעט מדי אנשים מודעים לו הוא פנקס התובענות הייצוגיות. מדובר בפנקס הפתוח לעיון הציבור וממנו ניתן לקבל פרטים בדבר התובענות הקיימות.

חשיבות הפנקס בכך שכל אדם שרוצה להגיש תובענה ייצוגית יכול לבדוק אם הוגשה או קיימת תביעה דומה. אם כבר קיים הליך דומה, יש להימנע מהגשת התובענה, אך במקביל ניתן לשקול אם לבקש להצטרף לתובענה הקיימת (כלומר הראשון שמגיש "תפס" את הזכות לייצג את כולם).

ניהול ההליך

דיברנו הרבה על "אישור בקשות" כיוון שתחילת ההליך הייצוגי בהגשת בקשה לאישור התביעה כייצוגית עבור קבוצה אותה מגדיר התובע.

ככל שהראיות והממצאים שהוצגו בפני בית המשפט עומדים בדרישות החוק, ביהמ"ש יאשר את הבקשה ויגדיר את הקבוצה המיוצגת.

חשוב לציין שכאשר התובענה הייצוגית מאושרת, רואים את כל חברי הקבוצה כמי שהסכימו להגשתה בשמם, אלא אם מי מהם הודיע אחרת תוך 45 יום מהמועד בו פורסמה החלטת האישור של בית המשפט.

לאחר מכן, בית המשפט ידון בתובענה לגופה. אם היא תתקבל או תסתיים בפשרה, יינתן סעד לקבוצה כולה (כמו סימון המוצר, הפסקת הגבייה, החזר כספי, פיצוי וכיו"ב) וכן בנוסף, בד"כ ייפסק גמול לתובע המייצג, אשר נקבע לרוב בהתאם לזמן והטרחה שהקדיש, התועלת שהביא לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית של תביעתו.

יש לציין כי במקרים מסויימים בית המשפט עשוי לפסוק גמול לתובע המייצג גם כאשר ניתנה הכרעה שלא לטובת הקבוצה (כלומר גם כאשר לא זכו בתביעה).

חשוב להדגיש כי בדומה לכל תביעה אחרת, יש להגיש את התביעה הייצוגית לאחר לימוד יסודי של העובדות, הדין ובאמצעות עורכי דין המומחים בתחום.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

הכותב הוא עו"ד שעוסק בתובענות ייצוגיות, דיני צרכנות, ומשפט אזרחי-מסחרי

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.