ניצן התלונן על אלימות של סנגורים, גרוניס הגיב: "למה לא הפעלתם את סמכותכם?"

אירוע נדיר, חד־פעמי אפילו, התקיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב ביום חמישי האחרון: ארבעה נשיאים של בית המשפט העליון על במה אחת בהנחיית פרקליט המדינה בדיון ערני שעסק באיומים על מערכת המשפט. הנושא הותאם לכנס, שנועד לציין עשור להירצחו של השופט עדי אזר.

המשתתפים, מאיר שמגר, אהרן ברק, דורית ביניש ואשר גרוניס, מגלמים רצף שיפוטי ונשיאותי של כ־50 שנה. פרקליט המדינה שי ניצן הציג את הדוגמאות. השופט משה גלעד שמכוניתו הוצתה, הנעל שהושלכה על הנשיאה ביניש. נעל הושלכה גם על השופט צבי סגל, אלא שהמערכת בחרה שלא להאשים, מפני שעל המשליך כבר נגזרו שלושה מאסרי עולם. אלימות מופנית גם כלפי פרקליטים. "פוצץ רכבו של פרקליט במרכז ת"א", הזכיר ניצן, "בכל שנה פרקליטים מאוימים ומאובטחים. אני עצמי הייתי מאובטח שנתיים".

כדור בלב הדמוקרטיה

משתתפי הדיון הסכימו שלא היה רצח נתעב ושפל כזה של השופט אזר, שנבחר באקראי רק בשל היותו שופט. בעוד שהמתכנן, אסיר העולם יצחק זוזיאשווילי, קיווה שהזעזוע מהרצח יתניע עסקה שתקצר את תקופת מאסרו. "כדור בלבה של הדמוקרטיה", כינה ברק את הרצח. לשאלה אם פגיעה בשופטים מחייבת עונש מחמיר יותר מאשר על פגיעה באדם "רגיל", השיבה ביניש בחיוב: "דמו של שופט אינו סמוק יותר. מחמירים כי מדובר בהתרסה נגד הסדר החברתי, בפגיעה באמון הציבור, ובהטלת אימה על עובדי הציבור במילוי תפקידם. לכן בנסיבות המתאימות, אלמנט הפגיעה בשופט הוא שיקול להחמרה".

השופט המנוח עדי אזר צילום: תומריקו

רצח ופגיעה פיזית, למזלנו, עדיין נדירים. "מכת המדינה" הנפוצה יותר היא האלימות המילולית. האיומים, הקללות, וגם ההתפרעויות באולם הפכו לתופעה נפוצה. "מ־2011 הוגשו 15 כתבי אישום על זילות בית המשפט", אמר ניצן, "זה לא משקף את חומרת העבירה. אתה יכול להבין נאשמים ובני משפחותיהם, אבל אחת התופעות הקשות הן אלימות מילולית מצד סנגורים. זה נראה לי קטלני כי אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר".

לשופטים יש כלי המאפשר להם לנקוט תגובה מיידית על אירועים כאלה. סעיף 72 לחוק בתי המשפט מתיר לשופט לעצור לשלושה חודשים וגם לקנוס אדם שהתפרע וקילל באולם בית המשפט. הסעיף לא חל על עורכי דין אלא על קהל, נאשמים ומשפחות. הנידון יכול לפנות בערר מיידי לנשיא בית המשפט העליון. ניצן בירר מול הנשיאים אם נתקלו במקרים כאלה ואם לדעתם יש להרחיב את השימוש בסנקציה זו.

גרוניס: "במערכת הרגילה לא היה מקרה כזה. היו מקרים בבתי הדין הרבניים. לצערי שופטים לא עושים שימוש מספיק בסמכות זו. צריך לעשות שימוש רב יותר". ברק חלק עליו: "לא רק שאני לא זוכר מקרה כזה, אני גם לא זוכר את הסעיף הזה והוא לא מוצא חן בעיניי. נראה לי סעיף משונה. שופט לא יכול לשפוט בעניין שנוגע לו. צריכה להיות רגישות. השופט לא צריך להטיל עונש אלא לדווח על זה במהירות המרבית. אם היו מחוקקים היום את הסעיף אני לא בטוח שהיה חוקתי".

"תלוי מי היה יושב בהרכב", עקץ גרוניס, ועורר צחוק בקהל והערה מניצן על המחלוקת שמשקפת היטב את הפער החוקתי הגדול בין האקטיביזם של ברק לשמרנות של גרוניס. ביניש דיברה על הפעלה מסיבית יותר של הסעיף בבתי הדין הרבניים: "בגלל אופי הדיון שם, בגלל המתחים, בגלל זהות האנשים - עושים שם שימוש רב ומופרז בסמכות הזו. ביטלתי לא פעם החלטות כאלה. הסנקציות שהם מטילים לא פרופורציונליות בכלל. אשה בהליכי גירושים מקבלת 4,000 שקל ליום קנס מתמשך, מאסר במקום. אלה עונשים קיצוניים".

ניצן התייחס בהרחבה לאלימות סנגורים כלפי פרקליטים. "סיפרו לי על השתלחויות מזעזעות. סנגור עומד ליד הלקוח שלו, עבריין גדול, ראש ארגון פשע, ואומר לפרקליט: למה אתה מתנכל ללקוח שלי? אתה מסרב לעסקת הטיעון שהצעתי רק משום שאתה רוצה להתקדם, לפגוע בנאשם".

מימין: אהרון ברק, דורית ביניש, אשר גרוניס, מאיר שמגר ושי ניצן צילום: יוסי זמיר, הנהלת בתי המשפט

הדין המשמעתי נגד עורכי דין לא תמיד אפקטיבי מכיוון שההליך נגרר שנים, בגלל החשש להתלונן. פרקליט יחשוש מתלונה נגדית, שופט יעדיף "לא לשמוע" ולעבור הלאה. גרוניס לניצן: "ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה יש סמכות להפעיל את הדין המשמעתי ואתם לא עושים את זה. אתם סומכים על ועדות האתיקה המחוזיות. אתם צריכים לעשות חשיבה מחודשת ולהפעיל את הסמכויות שלכם".

ניצן ציטט איום מפורש של סנגור כלפי פרקליטה: "תיזהרי, קורסים גשרים, אני מייצג את החברות שבונות אותם, תיזהרי לא לעבור בסביבה". גרוניס שאל: "הגשתם כתב אישום?". ניצן: "הגשנו תלונה ללשכה לפני כמה שבועות. זו אמירה אחת מתוך 20 של אותו סנגור, שגם מתבטא נגד שופטים. ברוב המקרים השופט לא מוציא מילה מהפה. האין זו חובת השופט להגיש תלונה?".

מאיר שמגר: "לדעתי בית המשפט מועל באמון של הציבור אם הוא אינו נוקט צעדים נגד אמירה כזו. אחרת הציבור לא יהיה מוגן. בית המשפט חייב לפעול בצורה אשר יוצרת תחושה של ביטחון בעיני הציבור, שיש מישהו שמגן עליו, ואין לו תחושה כזו".

אין החמרה בענישה

האם הענישה בישראל מקלה מדי? ניצן בהחלט סבור כך. לפי גרוניס: "אי אפשר להסיק מסקנות לפי כותרות בתקשורת. לאחרונה נעשה מחקר משותף להנהלת בתי המשפט ולשב"ס על הענישה, שנה לאחר תיקון 113. התבררו שתי מסקנות: אין החמרה בענישה ויש צמצום במרווחים". כלומר, מתקרבים ליעד: אחידות במצבים דומים.

ברק מצא לנכון להזהיר מניסיון להידמות לארה"ב: "הענישה האמריקאית היא מחפירה. על מקרה שאנחנו נותנים שנה, הם יכולים לתת 25 שנה. אתם רוצים להחמיר? בבקשה, אבל אל תלכו בדרכם של האמריקאים. קראתי שמספר האנשים שיושבים בבתי סוהר בארה"ב הוא כמספר האנשים שיושבים בבתי סוהר בכל העולם. זאת חברה אלימה ביותר גם במספר העבירות וגם ברמת הענישה". ניצן הוסיף: "נסעתי מטעם המדינה לשבת במשפט של אדם שהבריח כספים לישראל לתמיכה בארגון טרור. הוא יצא זכאי ברוב העבירות, אך הורשע במשהו שולי שעליו קיבל 64 שנות מאסר".

עוד השתתפו בכנס: נשיאת המחוזי תל אביב דבורה ברלינר, יו"ר המחוז עו"ד אפי נוה, פרופ' אלי לדרמן, המפכ"ל לשעבר משה קראדי והאלמנה בלהט אזר.