בדיקת כלכליסט
הארנונה תתייקר, החשמל לא יוזל ומס המעסיקים יעלה
הנוסחה הקובעת את מנגנון עליית הארנונה קבעה כי היא צריכה לרדת בינואר 2015. לראשי הרשויות זה לא התאים, וחברי הכנסת שיתפו פעולה וקבעו העלאה שרירותית של 0.75%; מחיר החשמל לא יופחת בניגוד להצהרות; ורק שכר חברי הכנסת יעלה ב-1,000 שקל
ארנונה ומים: עלייה שרירותית של 0.75%
הנוסחה אמרה שהארנונה צריכה לרדת. אז אמרה
הטייס האוטומטי הוא שמה של הנוסחה הקובעת בכמה תעלה הארנונה השנתית בכל 1 בינואר. גם ב־2015 תעלה הארנונה - ב־0.75% - אולם הפעם אין זו תוצאה של הנוסחה. אמנם מדובר בעלייה מתונה מזו שנרשמה ב־2014, 3.36% (ובחלק מהרשויות - 3.6%), אך על פי הכללים שקבעו את ההעלאה הקודמת, הארנונה השנה אמורה היתה לרדת.
ההחלטה להעלות את הארנונה התקבלה במרץ האחרון בוועדת הפנים כמעט באופן שרירותי. הוועדה נכנעה לראשי הרשויות, שהבינו כי על פי נוסחת הטייס האוטומטי, ממוצע בין מדד המחירים לצרכן למדד השכר במגזר הציבורי, הארנונה תרד.
בשנה האחרונה מדד המחירים לצרכן לא עלה. בנובמבר הוא היה שלילי ועמד על 0.2%– מתחילת השנה. במקביל מדד השכר הציבורי, שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רואה בו מיושן ולא רלבנטי, לא בישר טובות לרשויות המקומיות. לעומת הארנונה של 2014, שחושבה על סמך מדד השכר ביולי, הארנונה של 2015 היתה אמורה להתבסס על מדד פברואר, הנמוך יותר.
בתחילה שקלו במשרדי הפנים והאוצר לשנות את שיטת החישוב, אולם לבסוף החליטו, בתמיכת מרכז השלטון המקומי, לקבוע באופן נקודתי עלייה של 0.75% בארנונה כדי לפתור את הבעיה השנה. ב־2016 אמורה לחזור לתוקפה הנוסחה המיושנת. ההסכם הזדקק לאישור ועדת הפנים של הכנסת, ואושר פה אחד - על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב מהליכוד, היחידה שהגיעה לישיבה.
מלבד ההעלאה הגורפת, הרשויות המקומיות רשאיות לבקש ממשרדי הפנים והאוצר העלאה חריגה בתעריפי הארנונה. ב־2014 ביקשו 114 רשויות העלאה כזאת. עד כה ידוע על 21 רשויות שקיבלו אישור להעלאת ארנונה למגורים ועל 42 נוספות שקיבלו אישור להעלאת ארנונה לעסקים. תושבי אותן רשויות יקבלו חיוב רטרואקטיבי ל־2014.
נוסף על כך, 120 רשויות ביקשו העלאה חריגה ל־2015, שאמורה היתה להיות מוכרעת עד אמצע החודש. ואולם, ל"כלכליסט" נמסר ממשרד האוצר כי "בעקבות הקדמת הבחירות הפסיקו שר האוצר ושר הפנים לאשר העלאות חריגות, והם ימשיכו רק אחרי הבחירות הבאות". יש לציין כי בשני המשרדים התחלפו השרים: במשרד הפנים החליף גלעד ארדן את גדעון סער, ובמשרד האוצר החליף ראש הממשלה בנימין נתניהו את השר המפוטר יאיר לפיד.
המים ירדו
לצד העלייה בארנונה אמורה 2015 להיפתח בהקלה מסוימת בכיס - ירידה של 10% בתעריף המים, כך שמחירו של מ"ק מים יהיה כ־8 שקלים זו ההוזלה השלישית בתוך שנה, לאחר הוזלה של 5% בינואר 2014 ועוד כ־0.5% ביולי.
ברשות המים מסבירים כי הורדת התעריפים התאפשרה בזכות השנים הגשומות ובשל הורדת תעריף המים המותפלים. נוסף על כך מציינים ברשות כי חלק מ־55 תאגידי המים התייעלו. נגד התאגידים נטען שעלויות כוח האדם והמנגנון שלהם העלו את מחירי המים.
האם זו ההוזלה הגבוהה ביותר שיכולנו לקבל? כנראה שלא. ועדה של משרד האנרגיה שבחנה את תאגידי המים מצאה שביטולם יכול להוריד את התעריף ב־9% נוספים. אלא שהקדמת הבחירות פיזרה את הוועדה, ופעימת ההוזלה הרביעית תחכה ל־2015. יש לציין שההנחות האחרונות הן פיצוי לציבור, לאחר שבשנים האחרונות נרשם זינוק של כ־40% בתעריפי המים בטענה שיש בצורת.
עמרי מילמן וליאור גוטמן
מחירי החשמל החיבור לגז מחפה על אוזלת היד
השרים הבטיחו ירידה במחיר החשמל בינואר, אבל היא תצטרך לחכות
למי שהאזין להבטחותיהם של שר האוצר המפוטר יאיר לפיד ושר האנרגיה סילבן שלום, על הורדה צפויה של 10% עד 15% בתעריף החשמל בתחילת ינואר, צפויה אכזבה.
מי שקובע את תעריפי החשמל בישראל אינם לפיד או שלום אלא רשות החשמל, רגולטור שלא כפוף לאף משרד ממשלתי. מכיוון שהרשות טרם יצאה בשימוע רשמי לקביעת תעריף הייצור, ההפחתה המובטחת בתחילת ינואר לא תתקיים. על פי ההערכות, השימוע ייצא לפועל במהלך ינואר, ולאחריו עד 30 יום לקבלת הסתייגויות. לפיכך, ההפחתה תחכה לאמצע הרבעון הראשון.
ההפחתה הצפויה אינה מגיעה בעקבות רפורמה בחברת החשמל, במשק החשמל או בשל צעד כלכלי מצד הממשלה. הסיבה העיקרית היא הירידה בעלות הדלקים שבהם משתמשת חברת החשמל בשל המעבר לגז טבעי. זהו תיקון לזינוק של 33% בתעריפי החשמל מאז פברואר 2011, אז נפסקה אספקת הגז המצרי לפני שמאגר תמר היה פעיל. חברת החשמל נאלצה לייצר חשמל מסולר, דלק שמחירו פי שישה ממחיר הגז, והתעריף עלה בהתאם.
במרץ 2013 חובר מאגר תמר לחוף, וחברת החשמל נשענת יותר ויותר על גז. התעריף יורד, אם כך, ללא קשר לזהות שר האוצר או לזהות שר האנרגיה או ההבטחה שלהם להיטיב עם הציבור.
ובכל זאת, יש נפגעים להפחתה הצפויה. חברת החשמל, שסוחבת חוב של 70 מיליארד שקל והפסד של 920 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, מפסידה הכנסות. ובלי הרפורמה - ההפחתה בעלויות הייצור אינה מסייעת לה.
ליאור גוטמן
שכר חברי הכנסת: ממריא עם השכר הממוצע במשק
הוועדה הציעה לבלום את שכר הח"כים, איכשהו הם לא הספיקו לדון בהמלצות
ועדה ציבורית מיוחדת אמנם קבעה שיש לשנות לאלתר את מנגנון העלאת השכר של חברי הכנסת, ובכל זאת בינואר הקרוב יקבלו 120 הנבחרים עוד 1,000 שקל לשכרם. יחד עם התוספת הדומה שקיבלו בינואר 2014, יהיה שכרם 39,372 שקלים.
חברי הכנסת נהנים ממנגנון ייחודי לחישוב עליית שכרם. בעוד שהשכר במגזר הציבורי מוצמד למדד המחירים לצרכן - הצמדה שמרבית העובדים בישראל יכולים רק לחלום עליה - שכרם של חברי הכנסת מוצמד לשכר הממוצע במשק, שעולה בשיעור גבוה יותר. בעוד בעשור האחרון עלה המדד ב־25%, חברי הכנסת זכו להעלאה של 30%.
הכנסת צילום: אלכס קולומויסקי
בכנסת היוצאת ניהל ח״כ שמעון סלומון מיש עתיד קמפיין נגד עדכון שכר הח"כים. הוא רתם לעניין שורה של חברי כנסת והביא להקמת ועדה ציבורית שבראשה עמד חתן פרס ישראל פרופ׳ חיים לוי ולצדו עו״ד חגי סיטון ופרופ׳ איוון פרידמן. ביוני המליצה הוועדה לבטל את ההצמדה לשכר הממוצע במשק, וכן את ההעלאה מינואר 2014, קצת יותר מ־1,000 שקל. בהמלצותיהם כתבו חברי הוועדה ש״יש מקום לדיון מעמיק בשכר חברי הכנסת ובמנגנון ההצמדה שלו״.
אולם דבר לא נעשה. לאחר שהתקבלו המלצות הוועדה, ועדת הכנסת היתה אמורה לדון בהן. אולם ממשרדו של ח״כ סלומון נמסר שיו״ר ועדת הכנסת, יריב לוין מהליכוד, סירב לדון בנושא לפני שוועדת הכספים תדון בשכר נשיא המדינה והשופטים, המוצמד לשכר הח״כים. אלא שוועדת הכספים לא הספיקה לקבוע דיון בנושא, והכנסת התפזרה.
אחוז לשכר במגזר הציבורי
החל ממשכורת ינואר, צפויים עובדי המגזר הציבורי לקבל תוספת של 1% משכר הבסיס שלהם. התוספת היא חלק מהסכם השכר בין המדינה להסתדרות מ־2011, והיא היתה אמורה להינתן כבר ביולי 2013. אלא שעם הקמת הממשלה הקודמת הגיעו שר האוצר לשעבר יאיר לפיד וראש ההסתדרות לשעבר עופר עיני לסיכום שהתשלום יידחה לינואר, כדי לסייע למדינה להקטין את הגירעון. בתמורה, הסכימה המדינה להגדיל את שיעור ההפרשה לפנסיה של עובדי המדינה שאינם במסלול הפנסיה התקציבית. הגדלה זו צפויה להיכנס לתוקף ביולי.
רוני זינגר ושאול אמסטרדמסקי
חוק המזון: יוצא לדרך באופן חלקי
ספקים לא יוכלו לשלם לקמעונאים
ב־15 בינואר, שלוש וחצי שנים אחרי המחאה החברתית, ייכנס לתוקף החלק העיקרי הראשון מתוך המלצות חוק המזון, המסדיר יחסים בין ספקים לקמעונאים. במסגרת זו אוסר החוק על ספקים לשלם לקמעונאים תשלומים בכסף או בשווה כסף דוגמת דמי הסבת סניפים, בונוס על עמידה ביעדים ומתנות דוגמת נסיעות לחופשות. הספקים לא יוכלו עוד לשלם עבור שטחי תצוגה בולטים, ונאסר עליהם לסדר את מוצריהם על המדפים. כמו כן, נאסר על הספקים להתערב בקביעה או בהמלצה על מחירים לצרכן.
איור: יונתן וקסמן
חלק נוסף בדו"ח, הדן בשקיפות מחירים ומחייב רשתות לפרסם מחירים ברשת, נדחה בחצי שנה. החלק האחרון בדו"ח שגם טרם נכנס לתוקף מסדיר תחרות אזורית ואוסר על רשתות השולטות באזור מסוים לפתוח עוד סניפים.
ההערכות בענף הן כי החוק בכללותו לא יוביל להורדת מחירים אלא יגרום לעלויות נוספות לקמעונאים, שיבואו לידי ביטוי בעליית מחירים לצרכן.
נורית קדוש
דיור: ניתן למחזר משכנתאות זכאים
זכאי משכנתאות מדינה יוכלו לשלם ריבית הוגנת
מינואר יוכלו זכאים שנטלו משכנתאות מכספי המדינה למחזר את ההלוואה בבנקים השונים. המיחזור יאפשר להם ליהנות מהפער הגבוה בין הריבית ששילמו למדינה לבין הריביות הנמוכות שמשולמות בשוק המשכנתאות.
מאז עדכון שערכה המדינה ב־2013 הריבית שהיא גובה מהזכאים עומדת על 3%, שגבוהה מהריבית הממוצעת העומדת על 2.21% לריבית צמודת מדד. תחשיבי בנק ישראל מעריכים את החיסכון הממוצע כנגד תשלום כל משכנתא ב־7–12 אלף שקל. הסכם נטילת המשכנתא מכספי המדינה פותר את הזכאים מעמלת פירעון מוקדם, מה שמגדיל את הכדאיות הכלכלית של מיחזור המשכנתא ומקטין את ההוצאה על המהלך עבור הלווה.
לפי נתוני משרד השיכון, בישראל קיימים 126 אלף זכאים שמיחזור המשכנתא משלם עבורם. במשרד מעריכים כי אם רבע מהם ימחזרו את המשכנתאות שנטלו מהמדינה, הדבר יגדיל את הכנסות המדינה ב־4 מיליארד שקל.
תומר ורון
מס מעסיקים: העובדים נעשים יקרים יותר
הפרשות המעסיק לביטוח לאומי יעלו ב-0.5%
מ-1 בינואר 2015 ייאלצו מעסיקים להפריש יותר לביטוח לאומי עבור העובדים שלהם. עד ינואר 2013 עמדו הפרשותיו של המעסיק לביטוח לאומי על 5.9% בלבד ממשכורתו של העובד. "מס המעסיקים" עלה בינואר 2013 ל־6.5%. המתווה שקבע שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ בחוק ההסדרים שחוקק ב־2012 לאור הגירעון שתפח ולפי המלצות ועדת טרכטנברג הוא מתווה עולה: ב־2014 היה צפוי המס לעלות ל־7% וב־2015 ל־7.5%. ואולם בראשית 2014 החליט שר האוצר, לשעבר גם הוא, יאיר לפיד, להפחית את ההעלאה המתוכננת ל־6.75% ב־2014, 7.25% ב־2015 ו־7.5% ב־2016 כדי להקל על המגזר העסקי.
מדובר בהפרשות על שכר של יותר מ־60% מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע במשק כיום עומד על כ־9,489 שקל, כך שעבור מרכיב שכר של יותר מ־5,693 שקל ייאלצו מעסיקים לשלם יותר. המדרגה התחתונה להפרשת מעסיקים לביטוח לאומי נותרה ללא שינוי, בשיעור של 3.45% מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע.
ביטול ההעלאה הצפויה היה אחד מדרישות ארגוני המעסיקים במו"מ על העלאת שכר המינימום, והיה אמור לגלם את חלקה של הממשלה במהלך כחלק מעסקת חבילה - ואולם בשל פיטורי לפיד חתמו המעסיקים והעובדים על הסכם ביניהם, ללא הממשלה וללא התייחסות למס המעסיקים.
דוד רפאלי
שיטור עירוני: 56 רשויות יפעילו פקחים מקומיים
יישובים שיוכלים לשלם ייהנו מביטחון רב יותר
17 רשויות חדשות יצטרפו לשיטור העירוני בתחילת השנה האזרחית ובהן רעננה, קריית מלאכי, סכנין, אום אל־פחם, קריית מוצקין, נהריה, שדרות ורחובות. גם זכרון יעקב תצטרף לתוכנית ותחליף את פרדס חנה־כרכור, שביקשה שלא להיכלל בתוכנית. פיילוט השיטור העירוני החל ב־2011 ב־12 רשויות, ומאז גדל לכ־40 ערים. השיטור העירוני מורכב הן משוטרים והן ממפקחי הרשות המקומית שניתנות להם עוד סמכויות. עם הצטרפות הרשויות החדשות התוכנית תפעל החל מ־2015 ב־56 רשויות.
שיטור עירוני צילום: יריב כץ
התוכנית פועלת בשיטה שבה המשרד לביטחון הפנים מקצה כסף והרשויות צריכות להקצות סכום דומה. המשרד מממן חלק גדול יותר לרשויות חלשות. חלק מהרשויות - למשל עיריית תל אביב - החליטו שלא לממן את התוכנית מתקציב השוטף שלהן, אלא להטיל היטל שמירה חדש על התושבים. כרגע לא ברור אילו מהרשויות החדשות שיצטרפו יטילו היטל חדש ומה הגובה הצפוי שלו.
היקף התוספת למשרד לביטחון הפנים צפויה להיות עשרות מיליוני שקלים. אך נכון לכרגע אין תקציב ל־2015, וייתכן כי הנושא יידחה עד לאישור התקציב.
דוד רפאלי
שינויי מס: בין מע"מ למס הירוק על רכבים
הקלה לעסקים בתשלום מע"מ
יותר עסקים קטנים יוכלו לשלם מע"מ על בסיס מזומן כאשר יקבלו את התשלום מהלקוחות. בעוד שעד היום עסקים יצרניים יכלו לעשות זאת רק כאשר מחזור הכנסותיהם היה נמוך מ־1.95 מיליון שקל, מתחילת 2015 יוכלו לעשות זאת גם עסקים יצרניים שהכנסותיהם נמוכות מ־3.45 מיליון שקל, ואילו יתר העסקים יוכלו לעשות זאת אם הכנסותיהם נמוכות מ־2 מיליון שקל (במקום 1.95 מיליון).
הוראת שעה שקבע לפיד העלתה את שיעור מס הרכישה על דירת מגורים שאיננה דירה יחידה ל־5%–7% במקום 3.5%–5% עבור דירות ששוויין גבוה מ־4.6 מיליון שקל. בתקציב 2015 לפיד תכנן להאריך את הוראת השעה, אך לאור התפזרות הכנסת לא ברור מה יהיה המצב המיסויי ב־1 בינואר.
רשות המסים אמורה לעדכן בתחילת השנה את נוסחת המיסוי הירוק על רכישת כלי רכב חדשים, המשכללת את זיהום האוויר שנפלט מהם כך שרמת זיהום נמוכה מזכה בהנחה תיאורתית של עד 15 אלף שקל ממחיר הרכב באולם התצוגה. בינואר יוקשחו הפרמטרים כך שרכב שזכה עד היום להנחה יאבד אותה, זאת במטרה לעודד ייבוא מכוניות נקיות יותר לישראל. אלא שבפועל יבואנים לא יהפכו לגמרי את סל המוצרים שלהם כך שבחלק מהדגמים עלולה להירשם עליית מחירים של כמה אלפי שקלים.
עמרי מילמן ודוד רפאלי
