לחיות בעולם נזיל
ההיסטוריה מלאה בחברות שנוצחו למרות גודלן והצלחותיהן. לפני שנים ספורות נתפסו יאהו, נוקיה ומיקרוסופט כחברות ללא תחרות. אם גוגל לא תהיה שימושית, גם היא תודח
להמצאות הטובות ביותר אין סוף. כאשר קרל בנץ המציא את מכונית הבנזין הראשונה הוא לא יצר רק מנוע עם גלגלים, אלא ייסד תעשייה שלמה שעדיין משנה את האנושות. כשאיש מדעי המחשב טים ברנרס־לי הציג את הקישור המקוון והמציא את אתר האינטרנט הראשון, הוא הכין את הקרקע לרשת שהפכה לחלק בלתי נפרד מאיתנו. איש משניהם לא היה יכול לחזות את ההשפעה המכרעת של עבודתם על העתיד.
אם יש לקח אחד שמנהיגי הכלכלה העולמית צריכים לפעול לפיו, הלקח הוא שבדיוק כמו שההמצאה דינמית, כך גם התעשייה שהיא יוצרת. אבל ב־2014 למדנו שהשיעור הזה טרם הוטמע במלואו.
כשגוגל יצאה לדרך, אנשים נדהמו מכך שבהקלדת מילים ספורות במחשב הם יכלו למצוא מידע על כל דבר. האלגוריתם שהפעיל את מנוע החיפוש היה מורכב מאוד, אבל התוצאה היתה גסה למדי: עמוד טקסט שהציג עשרה קישורים בכחול. זה היה טוב יותר מכל מה שהיה אז, אבל לא מדהים בסטנדרטים של היום.
כמו כל הממציאים הגדולים, גם שני המייסדים שלנו, לארי פייג' וסרגיי ברין, המשיכו ליזום ופנו לעולם התמונות. אחרי הכל, אנשים רצו יותר מטקסט בלבד. זה הפך לברור במיוחד אחרי טקס פרסי הגראמי ב־2000, כשג'ניפר לופז עלתה לבמה בשמלה ירוקה שתפסה את תשומת לבו של העולם והפכה לחיפוש הכי פופולרי בגוגל עד אז. אלא שלא היתה לנו דרך פשוטה להגיש למשתמשים את מה שהם רצו: תמונה של ג'יי לו באותה שמלה. כך נולד מנוע חיפוש התמונות Google Image Search.
שירות המפות של גוגל, Google Maps, הוא דוגמה דומה: כשאנשים מחפשים כתובת בגוגל הם לא מחפשים אתרים טקסטואליים שבהם מופיעה הכתובת, אלא הוראות הגעה. לכן פיתחנו מפה קלה לשימוש, שאפשר להקליק עליה ולגרור אליה אלמנטים שונים. שירות המפות הפך לחלק כה מהותי מגוגל, עד שרוב המשתמשים לא יכולים לדמיין את גוגל בלעדיו. וגם את מנוע החיפוש שיפרנו כל הזמן: חפשו את מזג האוויר בעיר מגוריכם וגוגל יחסוך לכם זמן ויציג בתוצאה הראשונה גם את התחזית לימים הקרובים.
אולם מאמציה של גוגל לספק תשובות ישירות לשאלות הביאו לגל של תלונות נגדה לנציבות האירופית. חברות כגון אקספידיה (אתר להזמנת טיסות), ילפ (רשת חברתית לביקורות גולשים) ו־TripAdvisor (אתר המלצות לטיולים) טענו שגוגל מונעת מהן תנועת גולשים משמעותית ומציבה אותן בעמדת נחיתות. במילים אחרות, במקום שנספק לכם חדשות, תמונות, מפות, תחזית מזג אוויר או שירות תרגום, הן היו רוצות שנחזור לתקופה של עשרת הקישורים הכחולים.
לפני כמה שנים עורך דין של אחת המתחרות שלנו שרטט תרשים של חוף ומולו אי. לאחר מכן הוסיף קו מקווקו מהאי לחוף והסביר שזוהי המעבורת היחידה המקשרת בין האי ליבשה. זו היתה דרכו לומר שגוגל היא המעבורת, כלומר האמצעי היחיד לניווט ברשת.
אך במציאות יש לא מעט דרכים לשוטט ברשת. כדי לקרוא חדשות אתם יכולים לפנות ישירות לאתר החביב עליכם. עבור קניות אפשר לגשת לזלנדו או אמזון.
כי השדה שבו אנו פועלים אינו רק תחרותי, אלא גם נמצא בשינוי מתמיד. השנה, למשל, הגיעה התעשייה שלנו לאבן דרך חשובה: לראשונה המשתמשים מבלים יותר זמן במכשירים ניידים מאשר בנייחים, והם משתמשים בהם באופן שונה לחלוטין. שבע מתוך כל שמונה דקות בטלפון הנייד מוקדשות לאפליקציות, שהפופולרית שבהן היא פייסבוק.
רבים חושבים שאין מי שאי פעם יוכל לנצח את פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון. אבל אני פחות בטוח בכך. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות המוכיחות שגודל של חברה והיסטוריה של הצלחות לא מבטיחים כלום. חברות מובילות יכולות לאבד את מקומן בן לילה. רק לפני שנים מעטות יאהו, נוקיה, מיקרוסופט ובלקברי נתפסו כחברות ללא תחרות. אולם כולן נפגעו מהגל החדש של חברות טכנולוגיה, ובהן גוגל.
גוגל פועלת באופן שונה מאוד מחברות אחרות המוגדרות "שומרות סף" ושבהתאם חלה עליהן רגולציה. אנחנו לא מעבורת, מסילת רכבת, רשת תקשורת או רשת חשמל המחזיקות בקו בלעדי ואינן מאפשרות למתחרים לחדור. אף אחד לא תקוע עם גוגל. לאנשים יש אפשרות בחירה שהם מנצלים כל הזמן. ברור לנו שברגע שלא נהיה שימושיים, המשתמשים ינטשו אותנו. חסמי הכניסה בטלים בשישים משום שהתחרות היא במרחק הקלקה.
אי שם, מישהו שעובד בגראז' של בית הוריו אורב לנו, והוא עשוי לעשות את המהלך שלו ב־2015. אני יודע את זה משום שרק אתמול אנחנו היינו באותו גראז'. ואני יודע שהגוגל הבאה תעשה דברים אחרת מאיתנו, בדיוק כפי שגוגל שלנו עשתה את מה ש־AOL לא ידעה לעשות.
הטלטלות הטכנולוגיות בלתי צפויות, בדרך כלל. המצאת הטלגרף הרעידה את הדואר; הרדיו והטלוויזיה הרעידו את העיתונות; הטיסות המסחריות בישרו את קץ עידן ספינות הקיטור. המצאות תמיד היו דינמיות. לכן העתיד תמיד יהיה מרגש כמו העבר.
פרוג'קט סינדיקט, 2014