שכר עובדי הקבלן במגזר הציבורי עלה ל-6,215 שקל ב-2013

דו"ח הממונה על השכר המתפרסם היום דן בין היתר, בשכרם של עובדי הקבלן. אלא שסקירה זו אינה כוללת חלק ניכר מעובדי הקבלן העוסקים בשמירה, אבטחה וניקיון, וכן עובדים העוסקים בתחזוקה, בפיתוח ובהטמעה של מערכות מחשב, שהם עיקר עובדי הקבלן כיום.  

בשנת 2000, נחקק חוק העוסק בזכויות עובדי הקבלן, בהובלה של יו"ר ההתסדרות דאז - עמיר פרץ. החוק נועד להסדיר את תנאי עובדי הקבלן, אך כתוצאה ממנו החלו המעסיקים, וגם המדינה כמעסיק, להתייחס לעובדים הנותנים שירותי ניקיון ואבטחה כ"עובדי שירותים", מה שמסיר כל אחריות מהמעסיק. כלומר, המשרדים לא שוכרים עובדי הניקיון, למשל, אלא שירותי ניקיון, ולכן הם כלל אינם נספרים בדו"ח עובדי הקבלן, או בכל דו"ח אחר.

בהשוואה ל-2012, חלה ירידה של 11% בשנה שעברה במספר עובדי הקבלן במגזר הציבורי מ-10,634 ל-9422. עיקר הירידה מוסברת עקב ירידה בהעסקתם אצל הגופים הנתמכים (אוניברסיטאות ומכללות, מוזיאונים וקופות חולים), כאשר בחברות העירוניות נרשמה עליה של 53% (מ-57 ל-87).

הרשויות המקומיות מעסיקות הכי הרבה עובדי קבלן

הסקטור שמעסיק הכי הרבה עובדי קבלן הוא הרשויות המקומיות עם 4,101 עובדים, אך המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן, כמו בשנה שעברה, הוא דואר ישראל שמעסיק 969 עובדים זאת לאחר ירידה של 29% לעומת השנה שעברה, ואחריו עיריית בני ברק עם 866 (עלייה של 36%).

לפי הדו"ח, השכר החודשי ברוטו הממוצע למשרה מלאה לעובדי קבלן הוא 6,215 שקל בגופים ציבוריים לעומת 5,951 שקל ב-2012 - עלייה של 4.4%. בקרב עובדי הקבלן בגופים הנתמכים (אוניברסיטאות, מכללות, קופות חולים ומוזיאונים) השכר הממוצע הוא הנמוך ביותר- 5,764 שקל לחודש, ובתאגידי הבריאות הוא הגבוה ביותר - 10,570 שקל לחודש.

שכר עובדי הקבלן במשרדי הממשלה עמד בממוצע על 8,697 שקל לחודש, נמוך במעט משכר הברוטו הממוצע לחודש ב-2013 שעמד על 8,724 שקל לחודש. עובדי הקבלן בחברות הממשלתיות עם השכר הגבוה הם עובדי הקבלן בחברת חשמל שמרוויחים בממוצע 13.2 אלף שקל, לעומתם בחברה לפיתוח עכו העתיקה השכר הממוצע עומד על 4,600 שקל לחודש עבור עובדי הקבלן.

משרד הביטחון. המעסיק הגדול של עובדי קבלן מבין משרדי הממשלה צילום: עומר הכהן

על פי החוק, תנאי ההעסקה של עובדי קבלן במשרדי הממשלה צריכים להיות זהים לאלו של עובד מדינה באותו מקום, כולל תוספות היוקר והוותק. כך שהממונה על השכר מסביר כי "בפועל ישנם מצבים רבים בהם משולמת לעובדים תוספת השלמה לשכר מינימום בעת שהשכר הכולל של עובדים אלו גבוה משכר המינימום במשק (לעיתים אף גבוה מהשכר הממוצע במשק)".

זו למעשה הטענה המרכזית של האוצר כנגד דרישותיו של ניסנקורן בנוגע להעלאת שכר מינימום גורפת. תוספות כמו תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה, מענקים שנתיים, החזרי הוצאות, כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד לא נכללות בשכר הבסיס.

בסופו של דבר 91% מכלל עובדי הקבלן בסקטור הציבורי משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק, הפן החיובי הוא שמדובר מירידה לעומת 93% שנה שעברה.

מרבית עובדי הקבלן לא מועסקים במשרה מלאה. כאמור עובדי קבלן יכולים להיות מועסקים עד 9 חודשים, מעבר לכך נדרשת המדינה להעסיק אותם בהעסקה ישירה, לכן לעיתים קרובות הם מפוטרים ומועסקים מחדש. בכל הנוגע להיקף המשרה, מרבית העובדים לא עובדים במשרה מלאה.

עובדים בחלקיות משרה

על פי הדו"ח, 60% מעובדי הקבלן בגופים הציבוריים ובמשרדי הממשלה ו-68% מעובדי הקבלן ברשויות המקומיות מועסקים בחלקיות של 25% משרה, 83% מעובדי הקבלן בגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה מועסקים בשיעור של 50% משרה. הצד החיובי הוא שמדובר בירידה של 5% משנה שעברה. ואילו ב-75% משרה ומעלה מועסקים רק 6%, עלייה של 20% משנה שעברה.

המעסיק הגדול ביותר של עובדי הקבלן מבין משרדי הממשלה הוא משרד הביטחון. שם השכר הממוצע עמוד על 7,935 שקל לחודש, כאשר מתוך 151 העובדים, 112 מועסקים ברבע משרה, 25 בחצי משרה והיתר בין חצי משרה למשרה מלאה. במשרד הפנים, עבור 6 עובדי קבלן שמחציתם מועסקים ברבע משרה ומחציתם בחצי משרה השכר הממוצע עומד על 9,002 שקל.

מבחינה של סוג העבודות שבהן מועסקים עובדי הקבלן (כאשר לא לוקחים כאמור בחשבון את עובדי השמירה והניקיון) עולה כי עיקר עובדות הקבלן במגזר הציבורי הן סייעות (14%), אחריהן מזכירות (13%) משגיחי בחינות (6%) מלווים, אנשי אחזקה, שירות לקוחות ועובדי ייצור (5%), מוקדנים עובודות דואר ומיון ותיוק (3%), הדרכה, מזכירות רפואית, הוראה ועובד משק (2%) נהגים, מקלידי נתונים, אחים ואחיות, פקידי גביה, עובדים סוציאלים, מכירה ושיווק ועובדי ייצור (1%).