פסימיים וחסרי ציפיות

שוק הדיור - המחירים לא יפסיקו לטפס

28% מהציבור הישראלי סבורים שעליית מחירי הדיור היא אחת משתי הבעיות הדחופות ביותר שעל הממשלה לטפל בהן (לצד בעיית העוני). ובכל זאת, 52% מהציבור פסימיים לגבי יכולתה של הממשלה לטפל באתגרים הכלכליים המיידים. כתוצאה מכך, רוב מוחץ של הציבור, 80%, סבורים שמחירי הדיור ימשיכו לעלות גם בשנת 2015. מאחר ששוק הדיור הוא, בין היתר, שוק שמבוסס על ציפיות, אפשר לנחש לבד שזו גם עומדת להיות נבואה שתגשים את עצמה.

גם כשבוחנים את נתוני הסקר לעומק מתברר כי הפסימיות לגבי המשך עליית מחירי הדיור חוצה שכבות גיל (אם כי לצעירים יש נטייה להיות פחות פסימיים לגבי המשך עליות המחירים לעומת המבוגרים מהם), חוצה רמות השכלה (אם כי המשכילים יותר אופטימיים יותר) וגם חוצה רמות הכנסה. בשורה התחתונה, בכל הפילוחים השונים, הנטייה של הציבור היא להאמין כי גם בשנה הקרובה המחירים ימשיכו במגמת טיפוס.

מצב המשק - שכר תקוע ומיתון בדרך

מלבד שוק הדיור, הציבור גם פסימי לגבי מצבו הכלכלי של המשק בכללותו. יותר ממחצית (51%) מהנשאלים השיבו כי לדעתם המשק ייכנס למיתון בשנה הקרובה. באופן משלים, כמעט מחצית (47%) מהציבור סבורים כי גם האבטלה תעלה בשנה הקרובה (כפי שגם חוזה בנק ישראל). אגב, בקרב הנשאלים ששכרם נמוך מאוד מהממוצע, הפסימיות לגבי האבטלה אפילו גבוהה יותר.

גם ציפיות הישראלים לגבי שכרם לא מזהירות. 53% מהם סבורים ששכרם יישאר ללא שינוי ב־2015 ו־4% אף סבורים שהוא יירד. 39% מהנשאלים סבורים ששכרם יעלה בשנה הקרובה, אך רובם מאמינים שהעלייה תהיה מועטה.

ציפיות הישראלים לגבי שכרם משתנות מאוד בהתאם לגיל באופן שמשקף את מצב שוק התעסוקה בישראל, שנוטה להסתכל על עובדים שחצו את גיל 45 כעל עובדים מבוגרים. כך, בזמן שרק 3% מהנשאלים הצעירים (בגילי 18–26) סבורים ששכרם צפוי לרדת השנה, 9% מהעובדים בגילי 45–54 — פי שלושה — סבורים ששכרם צפוי לרדת השנה.

איומים מבחוץ ומבפנים - לא מלחמה, כן מחאה

הפסימיות של הישראלים הופכת למעט פחות דרמטית לגבי האיומים הביטחוניים. כך, קצת יותר ממחצית מהציבור (52%) סבורים כי לא תהיה מלחמה ב־2015. שליש מהציבור (32%) חושבים שדווקא כן ועוד 5% בטוחים שכן. בכל מדינה אחרת הנתונים האלה היו מעידים על מדינה שירדה מהפסים, אבל בישראל כמו בישראל, זו נחשבת תמונה אופטימית יחסית.

התמונה הזו מתהפכת כשהציבור נשאל לגבי הסיכוי שתפרוץ מחאה חברתית נוספת בשנה הקרובה. יותר ממחצית (57%) סבורים כי ב־2015 תפרוץ מחאה חברתית נוספת, השאלה היא רק מה תהיה העוצמה שלה. 35% מהנשאלים סבורים שהעוצמה תהיה נמוכה מאשר המחאה החברתית של קיץ 2011, ואילו 22% סבורים שזו תהיה מחאה בהיקף דומה. שליש מהציבור (32%) סבורים כי לא תהיה כל מחאה חברתית השנה.

אגב, הדתיים והמסורתיים, וגם תושבי יהודה ושומרון, מעריכים בשיעורים גבוהים יותר ממגזרים אחרים שלא תפרוץ מחאה חברתית בשנה הקרובה.

במוקד הבחירות - חובה לטפל בעוני הגובר

שאלנו את הציבור מה לדעתו הבעיה החברתית הבוערת שעל הממשלה הבאה להתמודד איתה. שתי הבעיות שזכו לניקוד הרב ביותר מתוך כמה תשובות אפשריות הן העוני (29%) ומחירי הדיור (28%). הקיפאון בשכר הגיע למקום השלישי בהפרש רב (10%) עם הידרדרות מערכת החינוך (10%).

ואולם, אף שהציבור יודע להגדיר את הבעיות החברתיות־כלכליות שמצריכות טיפול דחוף, הוא לא מאמין שהממשלה - כל ממשלה - יכולה לטפל באתגרים האלה ביעילות בשיטת הממשל הנוכחי. 52% מהציבור השיבו כי הממשלות בישראל לא יכולות להתמודד עם בעיות כאלה, ורק 42% סבורים שכן.

בכל מקרה, הפערים הכלכליים צפויים להיות הנושא המרכזי של הבחירות לדעת יותר משליש מהציבור (36%). רק 18% מהציבור סברו שהאיומים הביטחוניים יהיו במרכז. למעשה, שיעור גדול יותר מהציבור (23%) סבור כי הנושא של הבחירות הקרובות יהיה פשוט בנימין נתניהו.

בנימין נתניהו צילום: אמיל סלמן

ראש הממשלה - הו הא, מי זה בא?

אז אם כבר כמעט רבע מהציבור סבור שבנימין נתניהו יהיה הנושא המרכזי של הבחירות, שאלנו גם אם הציבור מעריך כי הוא יהיה ראש הממשלה הבא. יותר ממחצית מהציבור סבורים שכן (54%) ו־11% בטוחים שכן. לעומתם, 40% מהציבור סבורים שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה ו־7% בטוחים שלא.

כשמסתכלים על התשובות מתברר כך: צעירים, דתיים וחרדים סבורים שנתניהו צפוי להיות ראש הממשלה אחרי הבחירות (יותר מ־70% מהם) וכך גם בקרב תושבי יו"ש, בזמן שבקרב החילונים והמבוגרים (בגילי 65 ומעלה) רק מיעוט סבור שנתניהו יישאר ראש הממשלה (41%).