הסכמה בכנסת: תקודם חקיקה מהירה להעלאת שכר המינימום

הקואליציה והאופוזיציה הסכימו הערב (ה') לקדם חקיקה זריזה להעלאת שכר המינימום. זאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה להקפיא את החלת צו ההרחבה שהוציא שר הכלכלה, נפתלי בנט, בנוגע למגזר הציבורי, וזאת בתקופה שלפני הבחירות, אך לא שלל שמשרד האוצר וההסתדרות ימשיכו במו"מ בעניין. 

בהמשך להנחיית וינשטיין נמסר מטעם לשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא הנחה את אנשי האוצר לסכם עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, על מתווה העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל, ולהעביר את ההסדר לוועדת ההסכמות - ועדת סיעות הכנסת שמתכנסת בכדי לאשר כל מהלך בתקופה זו - בהקדם האפשרי.

מוקדם יותר נמסר כי נתניהו, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, וכן ניסנקורן, החליטו בהסכמת כל סיעות הכנסת לתמוך באימוץ מלא של ההסכם בין המעסיקים וההסתדרות, שכאמור טרם הגיעה להסכמות מלאות עם האוצר, בנוגע להעלאת שכר המינימום שאומץ על ידי הממשלה. יו"ר הליכוד זאב אלקין ויו"ר סיעת העבודה איתן כבל סיכמו הערב כי במידה שהדבר ידרוש חקיקה, הרי שוועדת ההסכמות תסכים לקדם הליך חקיקה זריז להוצאת הדבר לפועל.

יהודה וינשטיין צילום: אלכס קולומויסקי

מה שכן סוכם עליו עד כה עקרונית בין האוצר וההסתדרות טרם החלה תקופת הבחירות הוא עצם העלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל אך מעבר לכך לא היו עוד הסכמות, ובעיקר היו שתי נקודות מחלוקת עיקריות: באוצר התנגדו להגדיל את שיעור שכר המינימום מהשכר הממוצע מ-47.5% ל-52% החל מאפריל 2017, זאת מכיוון לשטענת גורמים באוצר "מוקדם מדי לקבוע מה יהיה בעוד מספר שנים, במיוחד מכיוון שהאפקטיביות של המהלך תתרחש רק באפריל 2018, המועד הראשון לעדכון שכר המינימום, לאחר שיסתיימו כל ההעלאות שבהסכם". גם היועץ המשפטי התנגד למהלך וקבע כי אין צורך לדון בו בתקופת בחירות. ואולם, לאור העובדה שסיעות האופוזיציה והקואליציה כאחת, הודיעו כי הן עומדות מאחורי ההחלטה להעלאת השכר, הרי שנוצרה האפשרות לקידום חקיקת בזק משותפת גם בתקופת הבחירות. כיוון שמדובר בפעולה שתעשה בהסכמה, ובאישור ועדת ההסכמות בכנסת, הרי שהחשש כי מדובר במעשה של מפלגה יחידה כ"מעשה בחירות" פוחת, שכן כאמור כל מפלגות הכנסת שותפות למהלך.

פער נוסף בין ההסתדרות לאוצר נוגע למועד ולגובה הפעימות להעלאת השכר. עם זאת, היועץ המשפטי קבע כי "גבולות הגזרה" של פעימות העלאת השכר יהיו בין עמדת המדינה לבין מה שנקבע בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים, כך שהחלת הפעימות של המגזר הפרטי על המגזר הציבורי לא תסתור את עמדתו.