ההסתדרות עשויה לעקוף את האוצר בהעלאת שכר המינימום

ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את הממונה על השכר קובי אסמלם להיפגש היום עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ולגבש הבנות סופיות בנוגע להעלאת שכר המינימום, אך בהסתדרות דורשים כי ההסכם שהגיעה אליו עם המעסיקים ביום שבו התפרקה הממשלה ייכנס לתוקף. בהסתדרות רואים בהנחיה של נתניהו הוראה לפקידי האוצר לקדם את ההסכם עם המעסיקים ולכן מבטלים את הצורך במו"מ, ואילו באוצר רואים בהנחיה הזדמנות לחזור למו"מ בנוגע להסכם.

ביום שבו החליט נתניהו לפטר את שר האוצר יאיר לפיד ושרת המשפטים ציפי לבני הצליחו ההסתדרות ונציגי המעסיקים להגיע להסכם שלפיו שכר המינימום יעלה ל־5,000 שקל בשלוש פעימות עד לינואר 2017, ומאפריל 2017 יעמוד שיעור ההצמדה של שכר המינימום לשכר הממוצע במשק על 52% במקום 47.5%. האוצר וההסתדרות לא הצליחו להגיע להסכם סופי: הם הסכימו על כך ששכר המינימום יעלה ל־5,000 שקל, אך נותרו חלוקים לגבי הפעימות שבהן יעלה שכר המינימום (העיתוי ושיעור העלייה בכל אחת מהן) וההצמדה לשכר הממוצע במשק. באוצר טוענים כי מכיוון שהצמדה כזו תתרחש בפועל רק ב־2018 אין סיבה לעסוק בה בתקופת בחירות, והיועמ"ש מסכים לכך. כעת ייתכן שההסתדרות תנסה לדחוף את חברי הכנסת (ולעקוף את היועמ"ש והאוצר) לחוקק חוק המכיל גם את ההצמדה הזו, שכן בימים אלה נראה שקל לשכנע פוליטיקאים לתמוך במטרות "חברתיות".

היועמ"ש וינשטיין. אישור להתקדם בכפוף להבנות שלפני פירוק הממשלה צילום: צביקה טישלר

המחלוקת מגיעה בהמשך לאירועי סוף השבוע, שהחלו במכתב של היועמ"ש יהודה וינשטיין. במכתב פסל וינשטיין את הצעת השר בנט להרחיב את ההסכם למגזר הציבורי, אך אישר להמשיך את המו"מ על העלאת שכר המינימום ל־5,000 שקל בהתאם להבנות שכבר הושגו.

לאחר הודעת וינשטיין, שגורמים שונים הבינו כעצירה של הליך העלאת שכר המינימום, שוחח יו״ר האופוזיציה יצחק הרצוג עם נתניהו והשניים גיבשו הסכמה להליך חקיקת בזק בנושא. חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה (בתיווך ח"כ איתן כבל מהעבודה) סיכמו כי יקדמו את המהלך בוועדת ההסכמות - הוועדה המיוחדת המאפשרת להעביר חוקים בכנסת גם בתקופת בחירות. לאור כל זאת הורה נתניהו לאוצר לגבש בהקדם הבנות עם ההסתדרות ולהביאן לאישור הכנסת, אולם בהסתדרות כאמור סירבו להמשיך ולנהל מו"מ על העניין.

במכתבו קבע וינשטיין כי ניתן להמשיך לדון בכל מה שנכלל בהבנות שלפני תקופת הבחירות, ומה שלא עמד על הפרק אז לא יוכל לעלות עכשיו. בנוגע לפעימות כתב היועמ"ש כי ניתן להמשיך לדון בנושא ולהגיע להסכם, אך הגביל את הסיכום בין הצדדים וקבע שהן יהיו בין עמדת האוצר מלפני תקופת הבחירות לבין הפעימות שסיכמה ההסתדרות עם המעסיקים; כאשר ידוע כי ההעלאה תסתכם בסופו של דבר ב־5,000 שקל עד ינואר 2017.

מה שווינשטיין לא אישר לעסוק בו כרגע הוא נושא הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע במשק, שכן לא היתה על כך הסכמה לפני הכניסה לתקופת הבחירות. אפשרות נוספת שפסל היא הצעתו של שר הכלכלה נפתלי בנט, להוציא צו הרחבה להסכם שנחתם בין המעסיקים להסתדרות ולהחילו גם על עובדי המגזר הציבורי. צו כזה לא מקובל על היועמ"ש מפני שעלה על הפרק לאחר הכניסה לתקופת הבחירות.