חריגה של 35 מיליון שקל בשיפוץ היכל התרבות בת"א

מבקר המדינה בחן את התנהלות "חברת היכל התרבות" (חברה בבעלות משותפת של התזמורת הפילהרמונית ושל עיריית ת"א) בכל הקשור לשיפוץ היכל התרבות שבעיר. ב-2009 החליטה העירייה על שיפוץ ההיכל, והטלת התכנון, הביצוע והפיקוח על השיפוץ על חברת היכל התרבות. עבודות השיפוץ החלו ב-2011.

המבקר מציין כי חלק גדול מהעבודות בוצע בניגוד לתכניות השימור של המבנה. היכל התרבות בעיר נחנך לראשונה בשנת 1957, ובתחילה נועד פרויקט השיפוץ להיות גם פרויקט שימור של המבנה ההיסטורי, שכן על המבנה חלה תוכנית לשימור. ואולם בפועל עבודות השיפוץ לא עמדו בדרישות השימור הנוקשות. אדריכל השימור, אמנון בר אור התפטר מתפקידו ואף ביקש להסיר את שמו מהשלט באתר הבנייה. מנהל הפרויקט החליט כי דרישות מחלקת השימור מוגזמות וכי המחלקה מערימה קשיים, ועל כן החליט ביחד עם מנכ"ל ההיכל להתעלם מכל דרישותיהם. בעקבות האמור, הודיעו נציגי מחלקת השימור בעירייה כי המחלקה "מסירה אחריות מאופן ביצוע שיפוץ ההיכל."

מבקר המדינה "העיר לעירייה ולחברה כי מאחר שמבנה ההיכל הוא מבנה לשימור, היה עליהן לייחד את מלוא תשומת הלב בתכנון הפרויקט לדרישות השימור. יש לראות בחומרה את היעדר ההתייחסות לחלק מדרישות השימור בעת תכנון הפרויקט וביצועו. הפרה של דרישות השימור היא למעשה הפרה של היתר הבנייה שניתן ופגיעה במבנה."

היכל התרבות. התקשרה עם חברות ללא מכרז פומבי וללא תחשיבים לגבי כדאיות העסקה צילום: עמית שעל

בקשות לתוספות לתקציב השיפוץ אושרו באופן גורף

מבחינת התקצוב של השיפוץ, נמצא כי ועדת הכספים של העירייה ומועצת העירייה לא קיימו דיונים מפורטים בנושא, ובפרט בבקשות לתוספות תקציב שהוגשו להן פעם אחר פעם – אלא אישרו את התקציב ואת הבקשות לתוספות באופן גורף. זאת, לעיתים, אך מבלי שנמסר להן מה העלות הכוללת הצפויה של פרויקט השיפוץ. בסופו של יום עלות הפרויקט חרגה בכ-35 מיליון שקל מהתקציב המקורי – חריגה של 31%. בפועל הסתכמה העלות במועד סיום הביקורת ב-155 מיליון שקל, וזאת כאשר השיפוץ עדיין לא הסתיים. החריגה נבעה בין היתר עקב: פרסום מכרזים לבחירת הקבלנים הראשיים לפני ביצוע תכנון מפורט, איחורים בהגשת הדרישות של התזמורת, הוצאות שלא תוקצבו מראש, איחור בחתימה על חוזים, פתיחה זמנית של ההיכל, ותקצוב בדיעבד של הוצאות הפרויקט.

הפרויקט חולק ל-3 שלבים. שלב א' – ביצוע עבודות שלד ועבודות חיזוק נגד רעידות אדמה, שיפוץ האולם והיציעים, שיפוץ מעטפת הבניין, הקמת תשתיות ראשיות ובניית מרתפים בשטח של 400 מ"ר. שלב ב' – שיפוץ משרדי התזמורת וההיכל, השלמת בניית המרתף המיועד לשמש את נגני התזמורת ובניית חדר המיועד לאורחים VIP. ושלב ג' – שטרם הסתיים – בניית חדר החזרות.

ביצוע שלבים א' ו-ב' של עבודות השיפוץ נמשך 23 חודשים (לא כולל הפסקות עבודה), אף שעל פי התכנון היה אמור להימשך 14 חודשים. חברת היכל התרבות התקשרה עם חברות בלי שפרסמה מכרז פומבי ובלי שביצעה תחשיבים לגבי כדאיות העסקה. במקרה אחד חתמה החברה על הסכם זמן רב לאחר תחילת העבודות בפועל. לפיכך לא ברור אם אכן נוהל משא ומתן, ואם נוהל - באילו חברות מדובר ומה היו הצעותיהן.

המבקר מותח ביקורת על תפקוד ועדת ההיגוי של החברה לליווי כל עבודות השיפוץ. הוועדה לא קיימה דיונים שהייתה אמורה לקיימם בזמן הכנת התוכנית הכללית של הפרויקט ובזמן כל אחד משלבי התכנון שלו. לוועדה נמסר דיווח חלקי על תזרימי המזומנים הנוגעים לפרויקט. לפיכך לא ידעה הוועדה מה הם הסכומים הצפויים של התשלומים והתקבולים, מה הם הסכומים שהתקבלו בפועל מהעירייה ומהתזמורת ומה הם הסכומים ששולמו בפועל לקבלנים ולמתכננים. ברובה המכריע של תקופת ביצוע הפרויקט לא דיווח מנהל הפרויקט לוועדת ההיגוי על ביצוע תקציב הפרויקט כנדרש. הועדה קיבלה רק דיווחים חלקיים על חריגות מהתקציב. כך בישיבת ועדה אחת הוצגה חריגה שהסתכמה ב-10 מיליון שקל, ואולם לא צוין לאילו תחומים קשורות החריגות, מדוע הן נוצרו, ומדוע התגלו בשלב כה מאוחר.

מעיריית ת"א נמסר בתגובה: "שיפוץ היכל התרבות הוא אחד מפרויקטי הדגל של העירייה בשנים האחרונות. לבניין ישנה חשיבות ארכיטקטונית והיסטורית ממדרגה ראשונה ועבודות השיפוץ והשימור בו נעשו בשיתוף פעולה מלא עם התזמורת הפילהרמונית, אונס"קו ישראל וגורמי התכנון המקצועיים. מדובר בפרויקט מורכב בבניין המיועד לשימור שדרש שיפורי אקוסטיקה וכלל סוגיות קונסטרוקטיביות סבוכות ביותר, כאשר כל הגורמים הללו, יחד עם התחשבות במועדי פעילות התזמורת, השפיעו על תכנון לוח הזמנים.

תכולת הפרויקט השתנתה באופן ניכר מתחילתו לסיומו, שכן היו נעלמים רבים בתנאים ההנדסיים אשר עמדו בפני מתכנני הפרויקט ולא ניתן היה לתמחר את העלויות במדויק מראש. עם זאת, ועדת הכספים אישרה את העלויות בהתאם לשינויים בשטח, לאחר שהועבר לידה כל המידע הנדרש לקבלת ההחלטות. באשר לעבודות ללא היתר - העבודות שבוצעו בתקופה שבין קבלת ההיתר הראשון לשני כללו משימות משותפות לשני ההיתרים, והעבודות שבוצעו תאמו את התוכניות שאושרו".