אין סטנדרטים, אין דרישות

פרופ' אביעד בר חיים וד"ר אור קרסין מהמכון לחקר מדיניות, כלכלה פוליטית וחברה באוניברסיטה הפתוחה פרסמו ממצאים ממחקרם לגבי אחריות תאגידית בתעשייה הישראלית. זהו מחקר המקיף ביותר שנעשה בישראל בנושא. הוא מתנהל זה שנתיים וכלל בדיקת עומק של כ־600 פרמטרים על כל מפעל שהסכים להשתתף בבדיקה, לרבות ראיונות עם 441 עובדים, 54 מנהלים, בדיקת נתונים אמפיריים על ביצועים סביבתיים וחברתיים ועוד.

הנקודה המאכזבת במחקר, ואולי זו שמעידה יותר מכל על חוסר הבשלות של השוק המקומי, היא ההיענות להשתתפות - רק 11 מפעלים נענו לקריאת החוקרים. הם סירבו להיחשף, אך מדובר במפעלים גדולים ששלושה מתוכם נסחרים בבורסה ומספר המועסקים החציוני בהם הוא 244 עובדים. עדיין, לא מדובר בקבוצה שיכולה להוות מדגם מייצג, ולכן הממצאים צריכים להילקח בעירבון מוגבל, לפחות עד שהחוקרים יצליחו לגייס למחקר מפעלים נוספים.

פרופסור אביעד בר חיים, האוניברסיטה הפתוחה. אין מספיק מפעלים שנענו לקריאה

עם זאת, נראה כי המגמות שעולות מהמחקר הן מגמות שמשותפות ללא מעט עסקים ומנהלים בישראל. כך, למשל, כאשר נשאלו המנהלים במחקר מדוע אימצו אסטרטגיות של אחריות תאגידית - כלומר שקיפות גדולה יותר ולקיחת אחריות על השפעות סביבתיות וחברתיות של המפעל - ענו רוב המנהלים כי הסיבות לאימוץ הן תדמית כלפי לקוחות, או הפיכת המפעל לאטרקטיבי יותר בעיני עובדים חדשים. פרמטרים שזכו לציונים נמוכים היו הפחתת עומס רגולטורי, קידום מכירות או התייעלות כלכלית.

כששאלו החוקרים מיהם מחזיקי העניין שמדרבנים אחריות תאגידית - העובדים והלקוחות הגיעו למקומות הראשונים והמשפיעים ביותר. הכי פחות משפיעים היו ארגונים לא ממשלתיים (כמו ארגוני חברה וסביבה) ובמפתיע – בנקים. למעשה, לדברי קרסין, "לא היה מנהל אחד שהצליח לתת לנו דוגמה לדרישה ספציפית שקיבל מבנק בנושא שקשור לאחריות תאגידית". הנתון מפתיע מפני שבחו"ל בנקים וארגונים פיננסיים נוטלים חלק מכריע בקידום סטנדרטים של אחריות תאגידית: כשבנק מעניק אשראי למפעל, הוא מעוניין לדעת שהוא לא נחשף למפעל מזהם או נצלני, והוא דורש מההנהלה להוכיח כי התנהלות המפעל תקינה. בישראל, לפחות באותם 11 מפעלים שנבדקו, אין זכר להשפעה של הבנקים על התנהלות אחראית - אפילו לא כדי לוודא כי עובדי הקבלן במפעל מקבלים משכורות כנדרש, או שהמפעל נפטר מהפסולת שלו בצורה חוקית.

כדי לאפיין אחריות תאגידית בדקו החוקרים פרמטרים בשישה תחומים. באחריות כלכלית בדקו פרמטרים כמו השקעה במו"פ, פיתוח תשתיות לתועלת הציבור ורכש מקומי; בנושאי סביבה בדקו פרמטרים כמו מדיניות פסולת וטיפול בחומרים מסוכנים; ביחסי עבודה בדקו פרמטרים כמו צורת ההעסקה ושוויון מגדרי; באחריות חברתית בדקו נושאים כמו קוד אתי ותרומה לקהילה; באחריות למוצר בדקו תלונות שהתקבלו ואת הטיפול בהן; ובממשל תאגידי בדקו פרמטרים כמו שקיפות.

בשורה התחתונה מצאו החוקרים כי רמת הפעילות והדיווח באחריות תאגידית על פי הפרמטרים שנקבעו נמוכה מאוד. עם זאת, מצאו החוקרים כי מפעלים בעלי תרבות ארגונית של חדשנות ושל מדידת ביצועים הביאו ביצועי אחריות תאגידית שהיו טובים לא פחות ממפעלים בעלי תרבות ארגונית קהילתית. עוד מצאו כי אין קשר בין מינוי בעל תפקיד שמופקד על אחריות תאגידית לבין ביצועים בפועל, וכי מחזיקי העניין לא משפיעים בפועל על ביצועים באחריות תאגידית.