בונוסים אישיים באים עם אחריות אישית

לפני שנתיים וחצי בדקנו עד כמה החוסכים רוצים שהגופים שמנהלים להם את הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, יהיו אקטיביים. עשינו זאת משום שמכיוונם של הגופים המוסדיים קיבלנו תגובות צוננות לקריאה שלנו אליהם להיות אקטיביים. "המשחק הגדול הוא משחק התשואה", הם אמרו לנו. "אם במקום לנהל את הכסף של החוסכים אני אדרש לנהל מאבקי כוח מול שומטי החובות - החוסך ייפגע". חבל.

העיקר למצות את הדין

התוצאות של הבדיקה לא הותירו כל מקום לספק: 93% מהחוסכים ענו שהם מוכנים לוותר על 100–500 שקל באופן חד־פעמי, ובלבד שהגוף המוסדי ימצה את הדין ואת כליו המשפטיים מול שומט החוב. אם צריך לקחת את החברה - שייקח. אם צריך להעלות אותו לדוכן העדים - שיעלה. ושיעלה כמה שיעלה.

למה התשובה הזאת מעניינת דווקא היום? מפני שכל בעלי המניות של בנק לאומי ביקשו למצות את הדין עם נושאי המשרה בו אשר מעורבים בפרשת הסיוע להעלמות המס בארה"ב. הם מבקשים לדעת על הסכם הפשרה הנרקם בחדרי חדרים בין בכירי הבנק לשעבר לבין מייצגי התביעה הנגזרת.

קריאת השכמה מסלינגר

ומי לא ביקשו למצות את הדין? חברות הביטוח. אתמול פנתה לחברות הביטוח הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר דורית סלינגר וקראה להן להתעורר: "אתם לא יכולים עוד לשבת מהצד ולתת למנגנון השמירה ההדדית להתקיים. אתם צריכים לפעול ואני רוצה לשמוע כיצד בכוונתכם לעשות זאת. כיצד אתם מתכוננים לפשרה המתגבשת עם נושאי המשרה בבנק לאומי, אלה שאחראים לאובדן של 1.7 מיליארד שקל מהאחזקה שלכם?".

מימין: גליה מאור ואיתן רף, ראשי בנק לאומי בעת תקופת החקירה צילום: אוראל כהן

אף אחד לא משלה את עצמו וחושב שנושאי המשרה הבכירים יחזירו 1.7 מיליארד שקל לבנק וימלאו את החור שנוצר למחזיקי המניות. אבל גם מצב הקיצון השני, שבו הם יוצאים אפילו בלי שריטה קטנה במצח מאחת מהמכות הגדולות של הבנקאות הישראלית - גם זה נראה כמו משהו שיהיה קשה מאוד להשלים איתו.

הסנקציות כלפי אותם בכירים מתחלקות לשניים: כספיות ותפקודיות. במישור הכספי הם חייבים לשלם משהו, ומאחר שבשנים שבהן כיהנו בתפקידים הרלבנטיים הם גרפו בונוסים של מאות מיליוני שקלים, קיימת תשתית פיננסית לגבייה של חלק מהחוב. במישור התפקודי - וכאן זה כבר תפקידו של המפקח על הבנקים - צריכה להיקבע רמת התפקוד של מי מהמעורבים. האם אותם אנשים יכולים וראויים לכהן בתפקידים בכירים כדירקטורים ומנהלים בחברות ציבוריות.

הפעולות הללו לא ישקמו פיננסית את הנזק שנגרם לבעלי המניות, זו תמימות לחשוב בצורה הזאת, אך הן ישקמו את יכולת ההרתעה של מנגנון העונש בשוק ההון. בפעם הבאה שבה מנהל עוצם את עיניו הוא יידע שהוא עלול לשלם מחיר אישי כבד, שלא עוברים על כך לסדר היום, שהחוסכים כבר לא אדישים יותר למי שרוכב להם על הפנסיה.

הסאבטקסט של מהלך כזה הוא שכללי המשחק השתנו. המשחק שלפיו כשהעסק מצליח אתם גורפים בונוסים וכשמתגלה מחדל אתם יוצאים ממנו בלא כלום - השתנה. התשובות של החוסכים בנוגע לדרך הפעולה הנדרשת באשר לשומטי החובות דומה במהותה לדרך הנדרשת כעת בעניין בכירי לאומי.