בנט גייס 1.2 מיליון שקל ל"מאבק" במועמד אלמוני על ראשות הבית היהודי

דבר משונה קרה בבית היהודי בדרך להנהגת המדינה: ביום רביעי בעשר בערב ננעלו הקלפיות בבחירות לראשות המפלגה - אבל תוצאות רשמיות עדיין לא פורסמו. תשומת הלב הציבורית התרכזה בבחירות לרשימה, כש־42 מועמדים התמודדו על כעשרה מקומות ריאליים. אולם באותו טופס הצבעה התבקשו המתפקדים לקבוע גם את זהות ראש המפלגה. המירוץ הזה כמעט לא זכה להתייחסות, מכיוון שמול המנהיג הבלתי מעורער נפתלי בנט התמודד שמעון אור האלמוני.

איש במטה המפלגה לא ידע למסור ל"כלכליסט" את התוצאות. גם אור ביקש לדעת אם חולל סנסציה, אולם בוועדת הבחירות של הבית היהודי נאמר לו בסוף השבוע שהתוצאות יגיעו "בשבוע הבא". אור לא עשה קמפיין וגם לא גייס תרומות. הוא בן 49, אב לשמונה מירושלים, ומתפרנס כמאמן (קואוצ'ר) בפרויקטים של שירות התעסוקה. לדבריו, היעד שלו בהתמודדות היה ערכי, להזכיר "שאנחנו מפלגה שמציעה את התורה כתרבות, ולא ליכוד ב'".

הצבעה לאור היתה בפירוש הצבעת מחאה נגד בנט. אולם בעוד התקשורת ופעילי המפלגה לא התייחסו במיוחד לעניין, מתברר שאדם אחד לפחות לקח מאוד ברצינות את האיום שנשקף מצדו של שמעון אור. מאז 24 באוקטובר גייס היו"ר בנט לצורך ההתמודדות האישית שלו בבחירות לראשות המפלגה לא פחות מ־1.2 מיליון שקל - כמעט המקסימום שמותר לו לגייס, כ־1.37 מיליון שקל. הסכום הזה גבוה יותר ממה שגייסו בנימין נתניהו (1.02 מיליון שקל) או דני דנון (713 אלף שקל) לצורך ההתמודדות שלהם בליכוד, אף שהיו יכולים לגייס עד כ־1.5 מיליון שקל.

בנט בפריימריז. בבית היהודי התמהמהו עם תוצאות הבחירות לראשות המפלגה צילום: שאול גולן

על פי חוק המפלגות, מועמד רשאי להשתמש בכסף שגייס רק למימון התמודדותו בתקופת בחירות. במפלגה מאשרים שהקמפיין המפלגתי לקראת הבחירות מתחיל עכשיו, עם גיבוש הרשימה. אז כיצד יש להבין את שלל הפעולות שראינו מצד בנט עד עתה? והאם אכן הוציא את הכספים שגייס למאבק באור? לדברי אור, "ברור לי שהוא לא הוציא מיליון שקל להתמודדות נגדי".

ממטה בנט נמסר: "כשהתקשורת מפרגנת בסיפורים מצוצים מהאצבע בכל שעה, השקענו את כספי הפריימריז בפרסום מסיבי ברשת". הכוונה היא לאותם סרטונים ויראליים שבמפורסם שבהם עוטה שר הכלכלה זקן ומשקפיים, מסתובב ברחובות תל אביב ומתנצל בפני מי שפגע בו. אלא שהסיסמה של אותם סרטונים היא "התפקדו עכשיו לבית היהודי", והסרטון אף הוצג כשייך לבית היהודי ולא לקמפיין של בנט. אם אנשי מבקר המדינה יבדקו את השימוש בכספים, יצטרך בנט לשכנע אותם כי מדובר בקמפיין אישי ולא בניצול של כספים אישיים לטובת קמפיין המפלגה. על כך אומרים אצל בנט: "כנראה אם היינו רצים במערך, לא היה לנו צורך בכך".

בדיקה מעלה שהסכומים הנדרשים לקמפיין המדובר נופלים משמעותית מהסכום שגייס בנט. הפקת סרטון עולה בין 5,000 ל־15 אלף שקל, וחבילת פרסום בגוגל ובפייסבוק מסתכמת בכמה אלפי דולרים. מה יעשה בנט עם הכסף שנותר בחשבון? על פי חוק מפלגות, הוא יכול לשמור אותו להתמודדות נוספת בתוך שלוש שנים, ואם אין כזו - להעביר אותו למפלגה או להחזיר לתורמים. בנט גייס תרומות מ־43 אנשים - 39 מהם מארה"ב, עוד אחד הרשום בגיברלטר, ורק שלושה ישראלים. 24 מהתורמים העניקו לו 10,000 עד 11 אלף דולר - המתקרבים לגבול העליון המותר - כ־45 אלף שקל. בין התורמים ארתור דנטצ'יק וג'ואל גרינברג, מייסדי קרן ההשקעות הפרטית SIG מפנסילבניה; אהרון אורלופסקי ממרילנד, בעלי חברת השקעות בנדל"ן; לואיס מייברג, בעלי העיתון "וושינגטון ג'ואיש גרופ"; ואנדרו הרנשטיין, מבכירי חברת ההשקעות הפרטית מונארך, המחזיקה תיק של 4.8 מיליארד דולר.