איך נעלמה דליה טל מהתביעות נגד בכירי לאומי

עו"ד דליה טל (65), מי שכיהנה כיועצת משפטית חיצונית בכירה לבנק לאומי במשך יותר מ־25 שנה, נותרה מחוץ לתסבוכת המשפטית שאיתה מתמודדים כרגע נושאי משרה אחרים בבנק. בנק לאומי ישלם 1.5 מיליארד שקל לרשויות האמריקאיות, וזאת במסגרת הסדר שבו הודה בסיוע ללקוחותיו להעלים מס ולהלבין הון, אשר בעקבותיו הגישו בעלי מניות מיעוט שתי תביעות נגזרות נגד בכירים בבנק שהיו מעורבים בפרשה. התביעה הנגזרת הראשונה כוללת 15 נושאי משרה כיום ובעבר, ואילו השנייה כוללת 44 מהם ועומדת על סכום של 1.5 מיליארד שקל. מלבד הבכירים כלולים בתביעה השנייה גם שני משרדי רואי חשבון חיצוניים, אבל דליה טל לא כלולה באף אחת מהן.

גליה מאור צילום: אוראל כהן

טל נחשבת לאחת הפרקליטות המצליחות והחזקות בישראל. בתחומי הבנקאות והפיננסים, שבהם היא מתמחה, יש לה מעט מאוד מתחרים ושמה מופיע באופן קבוע כמומלצת במדריכים בינלאומיים שונים. לשכת עורכי הדין העניקה לה בעבר אות הוקרה מיוחד ל"נשים במשפט" על הישגים למשפטנית מהמגזר הפרטי.

את הקריירה שלה החלה טל בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים, שם כיהנה כ־13 שנה כעורכת דין בכירה בלשכת היועץ המשפטי בבנק. שם גם הכירה את גליה מאור, אז המפקחת על הבנקים, שהפכה לחברתה הקרובה ומאוחר יותר התמנתה למנכ"לית בנק לאומי. ב־1987 עברה טל לעבוד בלאומי כיועצת המשפטית החיצונית הבכירה של הבנק, והחברות בין השתיים נמשכה.

במשך שנים העניקה טל ייעוץ משפטי להנהלת הבנק וגם לדירקטוריון, שתפקידו לפקח על ההנהלה. ב־2012 התערב בעניין המפקח על הבנקים, שראה במצב זה דומיננטיות מוגזמת של טל בבנק, והוביל בהדרגה לפרישתה. בחודשים האחרונים טל אינה נושאת בתפקיד רשמי בבנק, אך היא ומשרדה ממשיכים להעניק לו ייעוץ משפטי.

עד לפני שנתיים עמדה טל בראש משרד עורכי הדין קנטור אלחנני טל שאותו ייסדה, ולפי הערכות הכניס בכל שנה כ־3 מיליון דולר שכר טרחה מהלקוח בנק לאומי. בינואר 2013 התמזגו טל ומשרדה לתוך משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', מהלך שהפך אותה לשותפה בכירה באחת הפירמות הגדולות בישראל. במהלך המגעים למיזוג דרשה טל שיוענק לה מענק של 10 מיליון דולר בעת שתחליט לצאת לגמלאות. הדרישה נחשבה חסרת תקדים בגובהה, ובענף ייחסו אותה ללקוח השמן - בנק לאומי - שעבר עם טל למשרד החדש, אך במיתר סירבו להסכים אף לבונוס של מחצית הסכום. לא ידוע אם קיבלה בונוס בסוף ובאיזה סכום.

באה לפגישת הנתבעים כיועצת

טל נותרה מחוץ לקו האש בפרשת הסיוע להעלמות המס של לקוחות לאומי למרות המעמד הבכיר שהיה לה בבנק לאורך שנים כה רבות. לפני שבוע וחצי התכנסו הבכירים שנתבעו לפגישה סוערת בתל אביב כדי לדון בעניין על רקע הלחץ הציבורי ההולך וגובר, ועדת הבדיקה שהקים היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין וחקירה שמנהל המפקח על הבנקים דודו זקן בנושא. טל התייצבה גם היא לפגישה, אבל לא כנתבעת אלא כמייצגת ומייעצת לנתבעים. היא ומשרדה ייצגו תחילה גם את הבנק וגם את נושאי המשרה בתביעה הנגזרת, אך בנובמבר האחרון החליטו בבנק שראוי למנות עו"ד חיצוני לייצוג הבכירים, ושכרו לשם כך את רם כספי.

כשמדובר בתביעה הנגזרת השנייה, היעדרה של טל מרשימת השמות עשויה להיחשב מתמיהה מעט, משום שהיא כוללת 44 נתבעים ובהם משרדי רואי החשבון סומך חייקין וקוסט פורר גבאי את קסירר, שטיפלו בלאומי לאורך השנים. הטענה היא שכשומרי הסף אסור היה להם לעצום עיניים מול העבירות הפליליות שביצע הבנק.

נתבע מעניין נוסף הוא עו"ד נחום ביטרמן, שאמנם מוכר לציבור פחות מטל, אבל כיהן עד 2009 כיועץ המשפטי הפנימי של בנק לאומי. עם פרישתו החליפה אותו עו"ד נעמי זנדהאוז, ובסוף 2014 מונה במקומה עו"ד חנן פרידמן. כתב התביעה לא עונה על השאלה מדוע ביטרמן נתבע וטל לא.

הבכירים ידעו וסייעו, טל נשארה מחוץ ללופ

בהסדר שנחתם מול הרשויות בארה"ב נכתב כי היועצים המשפטיים של הבנק "ידעו ועודדו" את המתרחש, אך מתשובת הבנק לתביעה נוספת בעניין (תביעה להסרת קיפוח שהגישו בעלי מניות מיעוט באמצעות עו"ד יוסי שגב, ובה מייצג את הבנק עו"ד איל רוזובסקי), ניתן להבין כי טל לא היתה מעורבת בפרשה ולא ידעה עליה: "טל טיפלה בחקירת הרשויות האמריקאיות מראשית 2011, וקודם לכן לא נתנה ייעוץ משפטי או ייצוג בנושא" - טען הבנק בכתב ההגנה.

הטענה הזו אפשרית כמובן, אבל נראית מעט מוזרה על רקע המעשים המיוחסים לבנק והודאותיו בדבר הידיעה והתמיכה של בכיריו. המנהלים ונושאי המשרה נזכרים בהסדר יותר מ־20 פעם, ונכתב במפורש שהמעשים נעשו "בידיעה ומרצון". האם יכול להיות שנושאי משרה בכירים ידעו על המעשים ולכאורה סייעו להם, והיועצת המשפטית החיצונית הבכירה לא ידעה דבר?

בסביבתה של טל מבטלים חיש קל את הבעייתיות שבדבר, וטוענים שטל כיועצת חיצונית לא ישבה במשרדי לאומי וטיפלה אך ורק במה שהועבר אליה במיוחד. בהקשר זה מעניין להזכיר ראיון שנתנה טל ל"גלובס" ב־2008, ובו אמרה: "אני שומעת דברים בתוך הבנק. אני יושבת בישיבות ורואה מה יהיה בדו"חות הרבעוניים".

וזה עוד לא הכל. בהסכם עם רשות הפיננסים של מדינת ניו יורק הודה הבנק במפורש שהצוות המשפטי של הבנק (Legal Staff) ידע על המעשים הפליליים, ולא רק שלא פעל למנוע אותם, אלא אף תמך בהם אקטיבית. אם הכוונה איננה לטל, אז במי מדובר בעצם?

על הדומיננטיות שלה בבנק אין מחלוקת. המפקח על הבנקים הרי טען ב־2012 שאינה יכולה לייעץ גם להנהלה וגם לדירקטוריון הבנק, והורה לה לבחור אחד מהם. בתגובה לכך ביקש היו"ר דאז דוד ברודט מהמפקח להעניק ללאומי לפחות שנה וחצי להתארגנות מחודשת, בטענה שבמשך 20 השנים שבהן ליוותה טל את הבנק התנוונה המחלקה המשפטית שלו ודרוש זמן להקים אותה על רגליה. זקן נענה לבקשה, וקבע שטל תוכל להמשיך להעניק את הייעוץ המקביל עד סוף 2013.

אם נכון הדבר והמחלקה המשפטית הפנימית היתה מנוונת ב־2012, מי היו היועצים המשפטיים המסתוריים שידעו על העלמות המס ותמכו בהן אקטיבית? לא הצלחנו לקבל תשובה לשאלה זו מהבנק, וגם לא מטל עצמה.

והנה עוד תהייה: אם מעמדה של טל בבנק היה "רק" יועצת חיצונית שאינה מעורבת באמת בתאגיד ואינה מזוהה עמו באופן מוחלט, איך זה שביקשה וקיבלה כתב שיפוי מהבנק, בדומה לזה של כל נושאי המשרה האחרים? בדו"חות הכספיים השנתיים של לאומי נכתב כי "הבנק התחייב לשפות את היועצת המשפטית לדירקטוריון (...) בנוסח דומה לשיפוי שניתן לנושאי המשרה. הבנק העניק ליועצת המשפטית לדירקטוריון פטור מאחריות בקשר למתן השירותים המשפטיים האמורים".

מי מפחד מעימות חזיתי עם משרד עורכי דין גדול

איך אפשר בכל זאת להסביר את היעדרה של טל מהתביעות הנגזרות? התביעה הראשונה הוגשה לפני השגת ההסדר וכללה תחילה חמישה בכירים בלבד, שאותם ייצגה טל. בשלב מאוחר יותר צורף כספי לייצוג והתובע תיקן את רשימת השמות. הוא הוסיף לה 12 שמות, ובהם גם משרדי רואי החשבון סומך חייקין וקוסט פורר גבאי את קסירר, בטענה שהפרו את חובת הזהירות שלהם.

אפשר להניח שגם אם התובע הנגזר היה סבור, תיאורטית, שיש הצדקה עניינית לכלול את עו"ד טל כנתבעת, הרי שמבחינתו לצרפה לתביעה היה כירייה לעצמו ברגל, מפני שמשרדה ניהל מולו מגעים לפשרה. נוסיף לכך את העובדה שאף משרד עורכי הדין אינו שש להתעמת עם אחד המשרדים הגדולים והדומיננטיים בישראל - והרי לנו הסבר אפשרי.

את היעדרה מהתביעה הנגזרת השנייה, שהוגשה על ידי עורכי הדין שחר בן מאיר ואיציק אבירם כבר יותר קשה להסביר, שכן היא כוללת 44 שמות, לרבות היועץ המשפטי הפנימי ביטרמן. התביעה גם כוללת תיאורים צבעוניים של הנתבעים ובהם ביטרמן, שקיבלו שכר של מיליוני שקלים כשבמקביל "אינם יודעים, אינם מבחינים ואינם רואים שבתוך הבנק מתנהלת תעשיית עבריינות ענפה במשך יותר מעשור". הפרקליטים אף הוסיפו שאם מי מהנתבעים ינסה לטעון "לא ידעתי", הרי שתהיה זו הודאה בכך ש"באתי מדי יום לעבודה כאשר עיניי עצומות, אוזניי סגורות, פי סכור, ולא ראיתי ולא שמעתי דבר ממה שמתרחש בבנק".

התובע בתביעה הראשונה תקף את ריבוי הנתבעים וטען שמדובר ב”מגילת נתבעים מכל הבא ליד” במטרה לנפח את כתב התביעה. אפשר להמר שהסיבה העיקרית לכך שטל לא נכללה גם בתביעה זו היא רצונם של הפרקליטים להימנע מעימות חזיתי עם אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל.

מבנק לאומי נמסר: "משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' מייצג את הבנק בנושאים שונים לפי החלטות פרטניות של היועץ המשפטי של הבנק. דליה טל התבקשה להצטרף לישיבה כדי להסביר לנתבעים את הוראות ההסדר. הבנק קיבל אחריות על מעשיו ותיקן את הפרקטיקות הרלבנטיות. עו"ד דליה טל סייעה במגעים להסדר מול הרשויות".

ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' נמסר: "במסגרת שירותי הייעוץ שנתנה עו"ד טל לבנק, לא היתה מעורבת בנושא הלקוחות האמריקאים והנושא לא הובא לידיעתה. רק לאחר שהחלה החקירה ב־2011 נתבקשה עו"ד טל לייעץ לבנק, ובמסגרת זו היא ומשרדה סייעו במגעים מול רשויות האכיפה האמריקאיות".

עו"ד שחר בן מאיר מסר: "לא מצאנו מקום לצרף את עו"ד דליה טל לתביעה. אולי בעתיד נצרף אותה. תבענו רק נושאי משרה ודירקטורים".