איך כספי הימורים לא חוקיים הגיעו לקידוחי נפט וגז

התיק שנחקר במשטרה וזכה לשם "אדון האשליות" עוסק בארגון של הימורים לא חוקיים באינטרנט, שאותו הוביל לפי החשד רועי חיון - מי שהוגדר בעבר כ"נער הזהב" של שוק ההון. אלא שהחקירה הולידה חשדות חמורים נוספים, שנחשפים כעת לראשונה ב"כלכליסט", ולפיהם חיון הלבין את רווחיו מעסקי ההימורים באמצעות עסקת תיווך לרכישת זכויות ברישיון קידוח הנפט שרית, וכן בעסקה נוספת לרכישת מניות בהכשרה אנרגיה, שהחזיקה ברישיונות חיפוש הגז שרה ומירה.

החקירה לוותה על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ולפני כשבועיים הודיעה הפרקליטות לחלק מ־12 הנחקרים בשתי הפרשות, המרכיבות את תיק החקירה על החלטתה להגיש נגדם את כתב האישום בכפוף לשימוע.

אחת מהסתעפויות החקירה הביאה גם לאיתור מחברת בת עשרות עמודים ובה שמות של מהמרים וסכומי החובות שלהם לארגון ההימורים של חיון. בעקבות השמות שהוזכרו במחברת ומידע נוסף שאספו החוקרים זומנה לתת עדות שורה של שמות מוכרים, ובהם בעל השליטה בחברת שמן ג'קי בן זקן ופעיל שוק ההון איתן אלדר.

בחסות בהלת חיפושי הגז

לפני כארבע שנים החל לזרום מידע מודיעיני רב שנגע לתחום חיפושי הגז והנפט בישראל ליחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית של המשטרה (היאל"כ) ולרשויות אכיפה אחרות. על פי המידע, כמה דמויות מארגוני הפשע הגדולים בישראל היו מעורבות בתיווך וקניית רישיונות חיפוש גז ונפט בים וביבשה. היו אלה ימים של טירוף סביב חיפושי הגז, שהחל בעקבות גילוי מאגר הגז הטבעי תמר מול חופי ישראל ב־2009, שהפך את ניירות הערך של השותפויות והחברות שהחזיקו ברישיונות לחיפוש גז ונפט לסחורה הלוהטת של הבורסה.

בתי השקעות, משקיעים פרטיים ואפילו גופים מוסדיים שמרנים, הזרימו מאות מיליוני שקלים לשלדים בורסאיים ולשותפויות שהחזיקו ברישיונות חיפוש שקיבלו ממשרד התשתיות והאנרגיה. הפוטנציאל לתשואה פנטסטית של מאות אחוזים תוך זמן קצר קסם לכולם. לצד המשקיעים זיהו את ההזדמנות גם גורמים מפוקפקים שרצו לקחת חלק בחגיגה, וניצלו את העובדה שהעברת הרישיונות מיד ליד נעשתה אז מבלי שמשרד האנרגיה דרש לחשוף את זהות הרוכשים.

הביקושים האדירים הולידו תת־תחום חדש: מסחר ותיווך ברישיונות עצמם או בזכויות בהם. אבל רק בשלהי 2010, בלחץ רשות ניירות ערך, הבינו במשרד התשתיות שישראל הפכה למערב פרוע של ספסרות ברישיונות, והשר דאז עוזי לנדאו החליט להקפיא את העסקאות להעברות זכויות החיפוש עד לפרסום כללים מסודרים.

אלא שבמשרד התשתיות התעוררו כנראה קצת מאוחר מדי, וגם רשויות החוק לא הצליחו להבין מה יש להן ביד. ורק שלוש שנים לאחר מכן המידע שאספה רשות ני"ע על מכירת החלקים מרישיון שרית עבר למשטרה ולרשות המסים, ושם כבר קיבל הסיפור כולו תפנית כשבמרכז חקירת המשטרה שהלכה ותפחה עומדת דמות אחת מרכזית: רועי חיון.

המוח מאחורי התרמית

חיון (32) עשה את הונו בתחום הפורקס (מסחר במט"ח), ובחודשים האחרונים הוא מחלק זמנו בין ישראל ללונדון. על פי הידוע הוא פועל כיום ביחד עם ישראלים אחרים באנגליה ובאירלנד. חיון נחקר לפני כשלוש שנים בפרשת הכדור המרכזי, שמסגרתה נחקרו חשדות להטיית המשחקים של מכבי פתח תקווה בכדורגל, אך כעבור שנתיים סגרה המשטרה את תיק החקירה ואיש לא הועמד לדין. בשלב מסוים פרשה זו הצטלבה גם היא עם פרשת הענק המתוארת כאן.

בתום חקירה סמויה ממושכת, נפתחה במאי 2013 חקירת משטרה גלויה נגד חיון בחשד כי הפעיל אתרי הימורים באינטרנט וגלגל דרכם עשרות מיליוני שקלים. חיון נעצר לשבועיים ביחד עם גלעד טוגנדרייך, שאותו המשטרה הגדירה כיד ימינו. החוקרים הגיעו לנתב"ג רגע לפני שטוגנרייך עלה על טיסה לחו"ל, כשבין חפציו נתפסה מחברת שבה הופיעו עשרות שמות של מהמרים לכאורה וסכומי החוב שלהם.

החוקרים החלו להתחקות אחר העברות הכספים לחשבונות הקשורים לחיון בארץ ובחו"ל, והעדויות שאספו הובילו אותם למעורבות של חיון בעסקאות בתחום הגז והנפט. כך למשל בלט המקרה שבו רכש מניות של הכשרה אנרגיה ב־3.7 מיליון שקל ב־2010 ומכר אותן בהמשך תמורת 17.6 מיליון שקל (עוד על כך בהמשך).

אבל לא התשואה הפנטסטית העסיקה את החוקרים, אלא מקור הכסף שבאמצעותו מימן את רכישת המניות מלכתחילה. על פי החשד, חיון חשש שרווחי העתק שצבר בחשבונותיו מהפעילות הלא חוקית יעוררו את חשד הרשויות, ולכן ביקש "לכבס" אותם דרך רכישת מניות. ולשם כך הוא היה זקוק לשלושה מרכיבים: עסקה, איש קש וחשבונות קש.

רועי חיון. נחקר בעבר גם במסגרת החשדות להטיית משחקי מכבי פתח תקווה, שנסגרה ללא העמדות לדין צילום: באדיבות אתר one

איש הקש וחובות ההימורים

בשתי העסקאות שעלו בחקירת המשטרה עלתה דמות מרכזית נוספת שפעלה לצד חיון: משה הרשברג, איש עסקים אוסטרלי המתגורר כיום באשדוד. להרשברג היתה היכרות טובה עם תחום חיפושי הגז והנפט, כשבין היתר הוא תיווך בין חברת פטרומד הקנדית לעופר נמרודי ברכישת רישיונות מירה ושרה במרץ 2010. אבל הרשברג, כך לפי טיוטת כתב האישום, היה גם מהמר כבד שצבר חוב של כ־500 אלף דולר כלפי חיון, מתוכו לפחות 700 אלף שקל על הימורים. והוא חיפש הזדמנויות עסקיות שיאפשרו לו לקזז את חובותיו לחיון.

בשלהי 2010 נודע להרשברג שחברת לפידות־חלץ הבורסאית שבשליטת יעקב לוקסנבורג, שהחזיקה 42.5% מרישיון קידוח הנפט היבשתי שרית באשדוד, מחפשת למכור חלק מהזכויות. על פי החשד, הרשברג הציע לחיון לתווך עבורו בעסקה שבה חיון ירכוש חלקים מרישיון שרית, כדי למכור אותם בהמשך לחברת ספן הבורסאית (כיום נקראת מיינסטרים), שהיתה בשליטת איש העסקים אהרון כהן. במקום לגזור עמלת תיווך, הרשברג הציע שיקוזז חלק מהחוב שלו כלפי חיון. לוקסנבורג מסר עדות במשטרה על העסקה, וכהן מסר עדות ברשות המסים וברשות ני"ע. השניים אינם חשודים בדבר.

החוקרים טוענים שכדי להסוות את העובדה שמממן עסקת ספן הוא חיון, הרשברג היה זה שהוביל את המו"מ וחתם על החוזים, כלומר שימש כאיש הקש. בנוסף, כדי לטשטש את העברת הכספים מחיון להרשברג, השניים נעזרו בחשבונות קש של גורם שלישי, שקיבל את הכספים מחיון והעבירם להרשברג, ולאחר מכן קיבל כספים מהרשברג והעבירם לחיון. זאת במטרה להקשות על הרשויות לעשות את החיבור בין חיון להרשברג. החוקרים טוענים שכחשבונות קש נעשה שימוש בחשבון של סוכנות המרת הכספים (צ'יינג') של אדם בשם מייק מיכאלי ובחשבון פרטי שלו בבנק אגוד.

אולי היתה זו דווקא הבחירה בצ'יינג' של מיכאלי בהרצליה שהדליקה אור אדום במשטרה בנוגע למעורבותם האפשרית של גורמי הפשיעה. באותה התקופה ממש ביקרו חוקרי היאל"כ באותו צ'יינג' במסגרת פרשה אחרת, שנגעה לעבריין ריקו שירזי, ובמסגרתה זרם הרבה מאוד כסף, על פי החשד, דרך הצ'יינג' של מיכאלי, שאף נחקר על מעורבותו.

הימורים

טשטוש העקבות בחשבון קש

עסקת התיווך ברישיון שרית צברה תאוצה מהר. באוגוסט 2010 חתם הרשברג מול לפידות־חלץ על הסכם לרכישת 10% משרית תמורת 1.43 מיליון שקל בתוספת מע"מ. חיון, כך טוענים החוקרים, העביר את הכסף להרשברג באמצעות חשבון הבנק של מיכאלי כדי לטשטש את מעורבותו. כאשר מקור הכסף לטענת המשטרה הוא כספי הימורים לא חוקיים, כך שמדובר בעבירה של הלבנת הון.

כעבור כחודש חתם הרשברג על הסכם מול ספן למכירת חלקו ברישיון שרית תמורת 1.67 מיליון שקל בתוספת מע"מ. לטענת החוקרים ספן סיכמה עם הרשברג על דמי תיווך בגובה 240 אלף שקל בתוספת 750 אלף אופציות להמרה למניות החברה.

כשלושה שבועות לאחר מכן הרשברג קיבל מספן צ'ק של 240 אלף שקל בסחירות מוגבלת. כדי להסוות את העברת הכספים לחיון, טוענים החוקרים שהרשברג הפקיד את הכסף בחשבונו, וביצע העברה בנקאית לחשבונו של מיכאלי בבנק אגוד. מיכאלי העביר בהמשך את הכספים לחיון וכך נסגר המעגל – לחיון היה הסבר לכספים שחנו בחשבונו. לאחר מכן, קיזז חיון להרשברג חוב הימורים של 250 אלף שקל.

גם האופציות של הרשברג היו שייכות בפועל לחיון - מממן העסקה. הרשברג, כך טוענים במשטרה, היה רק איש הקש שקיבל אותן עבורו, ולכן בכל ההסכמים שעליהם חתם הרשברג לא הוזכר חיון, כדי להסוות את מעורבותו. בפברואר 2011 חיון רצה להמיר את האופציות שקיבל הרשברג למניות ספן, וכדי להסוות את הפעולה טוענים החוקרים שהוא העביר 240 אלף שקל להרשברג באמצעות הצ'יינג' שבבעלות מיכאלי. הרשברג העביר את התשלום לספן והאופציות הפכו למניות.

למרות מסכת העובדות שמצוינות בטיוטת כתב האישום, להרשברג לא מיוחס ביצוע עבירות כלשהן.

פרשת הכשרה אנרגיה

פרשת ספן מצטרפת לפרשת הכשרה אנרגיה, שמהווה גם היא חלק מהחקירה הגדולה של הלבנת הון דרך הבורסה, ופרטיה נחשפו לפני כחודש ב"כלכליסט". הרשברג, כאמור, תיווך במרץ 2010 בעסקה שבה רכשה הכשרה אנרגיה שבשליטת עופר נמרודי שני רישיונות חיפוש גז ונפט מחברת פטרומד הקנדית, מירה ושרה. שני הרישיונות היוו את בסיס הפעילות של הכשרה אנרגיה, שתודות להם גייסה החברה מהציבור 830 מיליון שקל בהנפקה שביצעה בנובמבר 2010.

על פי טיוטת כתב האישום, טרם ההנפקה חיון רכש מניות של הכשרה אנרגיה בתיווכו של הרשברג בשווי 3.7 מיליון שקל, כסף שמקורו בניהול וארגון הימורים. בעבור תיווך זה, לטענת החוקרים, קיזז חיון להרשברג מחוב ההימורים שלו עוד 200 אלף דולר. כאמור חיון מכר את המניות הללו ב־17.6 מיליון שקל.

מעוה"ד גיורא אדרת, אורן אדרת ורונן רוזנבלום המייצגים את חיון נמסר: "נכנסנו לתיק רק לאחרונה, וחומר החקירה התקבל ממש בימים אלה. לאחר לימוד החומר נקיים שימוע בפני הפרקליטות, שם נשטח את טענותינו ונשיב לחשדות".

פרקליטו של טוגנדרייך, עו"ד טל שפירא, מסר: "אין בכוונת מרשי להתייחס להדלפות מגמתיות ומסולפות של חומרי חקירה לאמצעי התקשורת. מר טוגנדרייך דוחה מכל וכל את החשדות המיוחסים לו, ואת עמדתו יביא אך ורק בפני הפרקליטות במסגרת הליך השימוע".

עורך דינו של משה הרשברג , עו"ד מיכה פטמן מסר: "משה הרשברג הוא איש עסקים מכובד ומוכר בתחומים שבהם הוא עוסק. לשיטתנו לא בוצע על ידו דבר או חצי דבר שלא כדין, והוא משוכנע כי בסופו של יום יתברר כי לא ביצע עבירות או מעשים שנועדו לאפשר לאחרים לבצע עבירות".

מיעקב לוקסנבורג נמסר: "אין לי היכרות עם פרטי הפרשה. מכרנו 10% מרישיון שרית. מבחינתנו העסקה היתה רגילה לחלוטין. זומנתי למשטרה לספר על פרטי העסקה".

את תגובתו של אהרון כהן לא ניתן היה להשיג.