האם הלבנת הון אפשרית בכדורגל הישראלי?
מצבו הפיננסי הקשה של הכדורגל ואי־תשלום משכורות חושפים את המשחק למלביני ההון ולשותפיהם, מוכרי המשחקים. זה אמור להדאיג את כולנו ולא רק את אוהדי הספורט
המצב הפיננסי של הכדורגל הישראלי חלש. 14 קבוצות ליגת־העל של 2013/14 רשמו הפסד תפעולי של 147 מיליון שקל, וכל הקבוצות רשמו הפסדים, שאותם כיסו רשויות מקומיות או בעלי עניין. בליגות הנמוכות המצב גרוע הרבה יותר. זה אמור להטריד את כולנו.
הכדורגל הישראלי, שרוב הכנסותיו הן ציבוריות — מהכנסות ממכירת כרטיסים ועד תשלומי עירייה — חשוף לכל מיני "משיחים", שמגיעים לקבוצות על סוס לבן ומביאים כסף מאללה יודע איפה כדי "להציל" את המועדון מכינוס נכסים, רחמנא ליצלן. בגלל מבחני נאותות בזויים של ההתאחדות לכדורגל וסטנדרטים מפוקפקים של שקיפות המשיחים האלה עלולים להלבין כספים שנובעים מפשעים חמורים נגד אזרחי ישראל והרשויות בישראל. אם הכדורגל הוא שנותן להם את האפשרות, זה אמור להדאיג את כולם.
כמו כן, מצב פיננסי קשה של הכדורגל ואי־תשלום משכורות חושפים את המשחק לשותפי מלביני ההון, אלה שעוסקים בהטיית משחקים. כאן כבר מדובר בצינור הכנסות רציני עבור גורמים עבריינים שעוסקים בפשעים חמורים כגון סחר בבני אדם ואף מימון טרור.
אז האם אמור לעניין אותנו ששחקן כדורגל לא מקבל את המשכורת העלובה שלו? כן, כי הוא שעשוי למכור את המשחק שיעשה כסף עבור מי שמבצעים פשעים נגדנו.