העלאת שכר המינימום: עוד 100 מיליון שקל יועברו לטובת הנכים

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לאשר בשעות הקרובות את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ב-3 פעימות ל-5,000 שקל ברוטו בחודש למשרה מלאה. אישור ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה יאפשר להגיש אותה במהירות למיליאת הכנסת לאישור סופי.

בתוך כך, היום סוכם כי 100 מיליון שקל יתווספו לבסיס תקציב 2015 לטובת הזכאים לקצבת השירותיים המיוחדם -  כדי שאלו מהם שמעסיקים מטפל זר יוכלו לממן את העלאת שכר המינימום ב-1 באפריל ב-350 שקל.

ארגוני נכים וחולים סיעודיים טענו כי העלאת שכר המינימום תפגע בחולים הנעזרים בשירותי סיוע של מטפלים שכן על המטפלים הזרים חלים חוקי העבודה בישראל. למרות שמדובר באוכלוסיה החלשה ביותר בישראל שמסתמכת על קצבאות הביטח הלאומי בלבד, הקצבאות הללו לא יגדלו בהתאם. כלומר מה-1 באפריל כל חולה סיעודי או קשיש שצמוד אליו מטפל זר יצטרך לשלם עוד 350 שקל בחודש וכך הלאה עד שב-2017 השכר יעלה ל-5,000 שקל בחודש, כ-700 שקל יותר מאשר השכר הנוכחי.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

אברהם סלומה, יו"ר ארגון נכי שיתוק מוחין, כתב לחברי הוועדה כי "אנו נכי שיתוק מוחין איננו מסוגלים לממן את העלויות הגבוהות בלאו הכי מהגמלאות המשולמות לנו. קצבאות אלו אינן מכסות כעת את העלויות וגורמות לנו מחסור בקיום היומיומי. אנו סבורים שעל הוועדה לדון כעת בד בבד עם הצעת הממשלה להעלאת שכר המינימום ושכר המטפלים גם בתוספות ניכרות בקצבאות לנכי שיתוק מוחין המנסים בכל כוחם לחיות ולהשתלב בקהילה".

בישראל ישנם כ-30 אלף נכי שיתוק מוחין שמקבלים קצבת שירותים מיוחדים בסך מקסימלי של 4,700 שקל בחודש ובנוסף הם מקבלים גם קצבת קיום של 2,400 שקל בחודש. כלומר מסכום של כ-7,000 שקל בחודש הם אמורים לכלכל גם את העובד הזר וגם את עצמם. בנוסף אליהם ישנם עשרות אלפי עובדים זרים הצמודים לקשישים ונכים סיעודיים אחרים.

סלומה אמר ל"כלכליסט" כי "מצד אחד המדינה רוצה לעודד אותנו להשתלב בקהילה אבל לא נותנת לנו את האמצעים בשביל זה. בכלל, כשאנחנו חיים בקהילה ולא במוסד אנחנו חוסכים למדינה עד 25 אלף שקל בחודש שזה מה שעולה למדינה לשים נכה בשיתוק מוחין במוסד. למה שלא נקבל אפילו רק חלק קטן מזה כדי שנוכל להמשיך לחיות בבית עם מטפל?"

אפרת כרמי, נציגת חולי ה-ALS, אמרה כי "מסלול הבזק להעלאת שכר המינימום אינו מביא בחשבון את ההסתייגויות שהגשנו לתזכיר לחוק אודות הפגיעה בחולי ה-ALS. על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הכלכלה נפתלי בנט וחברי הוועדה לפעול נמרצות להעלאת קצבתם של החולים בסכום שווה להעלאת שכר המינימום כדי שיוכלו לקיים עצמם ולעמוד בתשלומים לעובדי הסיעוד להם הם נזקקים לצורכי מחייתם 24 שעות ביממה".

מוקדם יותר הציג שר הכלכלה נפתלי בנט את הצעת החוק במליאת הכנסת וגרם למהומה כאשר נתן לעצמו קרדיט על העלאת שכר המינימום. חברי האופוזיציה תקפו את בנט ואמרו כי זו יוזמה של מספר חברי כנסת בראשות ח"כ דב חנין, ההסתדרות וארגוני המעסיקים שתפקידו של שר הכלכלה בהעלאת שכר המינימום הוא טכני בלבד, כזה שמעלה את ההצעה לממשלה ולכנסת. בנט לא ענה ישירות לביקורת אלא פשוט השיב כי בקדנציה שלו הוא עשה יותר מאשר עשו האופוזיציה כאשר הם היו בשלטון. ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) הודיעה כבר כי תימנע בהצבעה במליאה מכיוון שאין פתרון בהצעת החוק לנכים.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) תקפה את בנט ואמרה כי "העלאת שכר המינימום היא צעד חשוב ונכון, אבל לא עושים מהלך כזה בפזיזות בלי לתת מענה לכולם רק כדי לצאת מגניבים לפני הבחירות. אני רוצה שתגיד לי מה יעשו אותם קשישים ונכים שאין להם כסף לשלם לעובדים הזרים? מה יעשה אדם סיעודי שלא יהיה לו מטפל בלילה? מי יעזור לו לאכול? להתקלח? ללכת לשירותים? אתה". בנט השיב לה כי "בגלל מגבלות של לוחות זמנים ותקופת בחירות אי אפשר לטפל בנושא".