$
בארץ

דו"ח בנק ישראל: חשיפת הבנקים לשוק הדיור - הסיכון המרכזי ליציבות המערכת הפיננסית

בדו"ח החצי שנתי השני על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית של הבנק, הוא טוען כי היא חשופה לירידה חדה במחירי הדירות שתקשה על משקי הבית והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם

אמנון אטד 15:0021.01.15
חצי שנה אחרי שהזהיר כי המשכנתאות מהוות סיכון ישיר ליציבות הבנקים וליציבות הפיננסית, שב בנק ישראל ומזהיר כי הסיכון המרכזי הנשקף ליציבותה של המערכת הפיננסית המקומית טמון בחשיפתם הגבוהה של המערכת הבנקאית ושל משקי הבית לשוק הדיור.

בדו"ח החצי שנתי השני על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית שהבנק מפרסם היום (ד'), מציינים מחבריו כי ברבעונים השני והשלישי של השנה ניכרה אמנם האטה בשוק הדיור, שבאה לידי ביטוי בירידה בהיקף העסקאות ובבלימת העליות המהירות במחירי הדירות. אולם לדבריהם, נראה כי האטה זו נבעה מהמתנה לתכניות השונות שהממשלה תכננה בשוק הדיור. העיכוב באישור התכניות, ולאחר מכן ההקפאה של חלק מהן בשל הקדמת הבחירות, גרמו לקראת סוף השנה החולפת להתחדשות הביקושים.

 

מהדו"ח עולה כי למערכת הבנקאית יש חשיפה גבוהה למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן, וכי הדירות מהוות חלק מרכזי בתיק הנכסים של משקי הבית. בשל גורמים אלה, המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות - אם כתוצאה מזעזוע מקומי או חיצוני שיוביל לעליית ריביות חדה ומהירה, ואם כתוצאה ממיתון שיפגע בהכנסות הלוֹוים. כל אחד מתרחישים אלו, או שילוב של שניהם, עלול להקשות על משקי הבית והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם ובכך לפגוע ביחסי ההון של הבנקים.

 

בנייה (ארכיון). כל זעזוע עלול להקשות על משקי הבית והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם ובכך לפגוע ביחסי ההון של הבנקים בנייה (ארכיון). כל זעזוע עלול להקשות על משקי הבית והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם ובכך לפגוע ביחסי ההון של הבנקים צילום: אלעד גרשגורן

 

יחד עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים גם כי המערכת הפיננסית המקומית שמרה בחודשים האחרונים על יציבות, למרות הזעזוע הביטחוני שגרם מבצע צוק איתן והוביל לירידה בשיעורי הצמיחה, ועל אף הסביבה העולמית המאתגרת שהתאפיינה בחוסר ודאות רב מזה שנראה במחצית הראשונה של השנה.

 

בדומה לדו"ח היציבות הפיננסית הקודם, גם בדו"ח הנוכחי שב בנק ישראל ומזהיר מפני הסכנה למערכת הפיננסית שטמונה בחשיפתה לאגרות החוב הקונצרניות. לדברי מחברי הדו"ח, בנוסף לחשיפה הגבוהה לשוק הדיור, המערכת הפיננסית חשופה גם לתמחור חסר של הסיכונים בשוק אגרות החוב הקונצרניות. זאת במיוחד על רקע סביבת הריביות הנמוכה בישראל ובעולם, שמשפיעה על התמחור בשוק זה ובשוקי הנכסים בכלל. הדו"ח מזכיר אומנם כי לאחר פרסום דו"ח היציבות הקודם נבלמה מגמת הירידה במרווחים בשוק האג"ח הקונצרניות, ובחודש דצמבר הם אף עלו לצד עלייה מתונה בפער התשואות לעומת חו"ל - אולם רמת המרווחים נותרה עדיין נמוכה. במקביל, חלה עלייה בגיוס החוב נטו של חברות ישראליות וכן גדל היקף הנפקות האג"ח של חברות זרות בבורסה בתל אביב.

 

דו"ח היציבות הנוכחי כולל סקירה של הסיכונים ברכיביה השונים של המערכת הפיננסית - הבנקים, חברות הביטוח, הגופים המוסדיים והשווקים הפיננסיים. על השפעת מבצע צוק איתן על השווקים הפיננסיים נכתב בדו"ח כי היא היתה בסיכומו של דבר מתונה וקצרת טווח, ולוותה בעלייה זמנית בלבד של פרמיית הסיכון של ישראל בעולם. להערכת מחבריו, נראה כי הפחתות הריבית שביצע בנק ישראל בתקופה זו, יחד עם ירידות התשואות בעולם, קיזזו את השפעת המבצע.

 

"הסיכון המרכזי לכלכלה העולמית בכלל, ולמשק קטן ופתוח דוגמת ישראל בפרט", כותבים מחברי הדו"ח, "מוסיף לנבוע מתלותם הרבה

של הכלכלה והשווקים העולמיים בהרחבה המוניטרית, ומהקשיים שעשויים להתעורר בתהליך היציאה ממנה. תנאי הרקע הגלובליים מוסיפים לתרום לרמה הגבוהה יחסית של חוסר ודאות. רוב המדינות ממשיכות לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, בשעה שברובן שיעורי האינפלציה בפועל נמוכים מיעדי האינפלציה המוצהרים חרף הציפיות להתאוששות. לעת עתה בנקים מרכזיים בעולם מעריכים כי אין סיכון גדול לדפלציה מתמשכת, וציפיות האינפלציה לטווחים ארוכים נותרו יציבות". לדבריהם, בנקים מרכזיים עלולים למצוא את עצמם מצמצמים מוקדם מדי, ובכך לסכן את תהליך ההתאוששות השברירי. לחלופין, הם עלולים למצוא את עצמם מצמצמים מאוחר מדי, ובכך להגדיל את הסיכון הנשקף מעלייה במחירי הנכסים בשל תמחור חסר של סיכונים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x