קק"ל רוצה להתנתק מהמדינה, אבל לא בטוח שזה טוב לה
קק"ל מקבלת מהמדינה מיליארד שקל בשנה עבור חלקה בהכנסות ממכירת קרקעות, והמדינה רוצה מאות מיליונים בחזרה. בקק"ל טוענים שכגוף עצמאי הקרן תגביר את התחרות ותוריד את מחירי הדיור
דוברות קק"ל הוציאה השבוע הודעת הבהרה חריגה בהמשך לדיווחים שהתפרסמו בתקשורת על כך שקק"ל הודיעה לממשלה שהיא מתכוונת לפרק את השותפות בינה לבין המדינה.
- קק"ל לנתניהו: "לא נחדש את אמנת הקרקעות מול המדינה"
- היועץ שדילג ממכרז למכרז: הבכיר ממשרד הקליטה נקלט כמנהל בקק"ל
- השקיפות תמשיך לחכות: נכשל הניסיון להכפיף את קק"ל לביקורת מלאה של המבקר
הסיפור בתמצית: המדינה וקק"ל חתמו על אמנה ב־1961. המדינה מנהלת עבור קק״ל את האדמות שבבעלותה (13% מכלל הקרקעות בישראל) תמורת דמי ניהול. מדי סוף שנה, רשות מקרקעי ישראל, שמנהלת את קרקעות המדינה ואת קרקעות קק״ל, מעבירה לקק״ל את חלקה היחסי בהכנסות ממכירת הקרקעות. בשנים האחרונות, בגלל עליות המחירים, ובגלל שבאזורי הביקוש חלק גדול מהקרקעות הן של קק״ל, הסכום השנתי שהמדינה מעבירה לה גבוה ממיליארד שקל בשנה.
בשנה האחרונה משרד האוצר קידם הצעת חוק ־ שנכנסה לחוק ההסדרים שלא אושר כי הבחירות הוקדמו ־ לפיו קק״ל תעביר בחזרה למדינה מדי שנה מאות מיליוני שקלים מתוך הסכום שהמדינה מעבירה לה תמורת מכירת הקרקעות. הכסף ישמש את תחום הדיור. ההצעה הזו הרתיחה את ראשי קק״ל. בסופו של דבר הבחירות הוקדמו וחוק ההסדרים נגנז יחד עם ההצעה הזו.
אלא שגם בקק״ל מבינים שמה שלא אושר בדצמבר האחרון עלול לחזור מיד לאחר הקמת הממשלה החדשה. לכן בקק״ל ממשיכים לקדם את תכנית ההתנתקות, כך שהאמנה בינה לבין המדינה לא תוארך החל משלהי 2015.
- האם זה טוב או רע לציבור שקק"ל תתנתק מהמדינה?
לפי הודעת ההבהרה שקק״ל הוציאה השבוע, מדובר בבשורה של ממש לציבור. ״הפיצול יחולל מהפיכה בהתנהלות שוק הנדל״ן בישראל, יביא לביטול המונופול של רשות מקרקעי ישראל וליצירת תחרות בין שני הגופים, דבר שיתרום להורדת מחיר״.
עם זאת, בהודעה של קק״ל לא נכתב שהקמת מערך שיווק קרקעות עצמאי יעלה לארגון הרבה כסף וצפוי להימשך זמן רב. אחת ההערכות מדברת על כך שיחלפו כמה שנים טובות עד שקק״ל תצליח להקים מערך שיווק קרקעות עצמאי, עם מערכת מחשובית טובה מספיק שתאפשר לה עצמאות של ממש. עד אז, הדבר עלול לתקוע את שוק הדיור, ובפרט באזורי הביקוש במרכז שבהם לקק״ל יש אחוז גבוה של קרקעות. תקיעה כזו של שוק הדיור לא רק שלא תוזיל מחירים, אלא עלולה אף להעלות אותם.
מלבד זה, באיזורי הביקוש ישנם מתחמים שבהם חלק מן הקרקעות הן של המדינה וחלק של קק״ל. בלי תיאום בין שני הגופים האלה, קידום פרויקטי דיור במתחמים האלה עלול להיכשל ולהיתקע. כך למשל בפרויקט שמתוכנן להיבנות בתל השומר על קרקעות ששייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן למדינה.
- האם זה טוב לקק"ל להתנתק מהמדינה?
בעיקרון, ההתנתקות מן המדינה אמורה להגדיל את העצמאות של קק״ל, ואולי אפילו להגדיל את כוח המיקוח שלה מול הממשלה. בלי שיתוף פעולה מצד המדינה, קק״ל יכולה לאיים בכך שתתקע את שוק הדיור. אבל מצד שני, הכוח הזה עלול להפוך להיות חרב פיפיות בידיה של קק״ל.
ראשית, התנתקות מן המדינה תביא לכך שהמדינה תטיל מס על הכנסות קק״ל, בעוד שהיום קק״ל פטורה מכל מס שהוא. שנית, המהלך עלול להביא ללחץ ציבורי על קק״ל, בפרט אם הממשלה תצליח להאשים אותה בעליית מחירים. במקרה כזה יגברו הלחצים, גם מצד האוצר וגם מצד הציבור, להלאים את קק״ל, ולהפסיק את האבסורד שבמסגרתו 13% מקרקעות הלאום נמצאים בידי גוף אחד שעושה מה שהוא רוצה ולא משתף פעולה עם המדינה.
אמיר לוי, ראש אגף תקציבים באוצר צילום: נמרוד גליקמן
ראש אגף התקציבים: הכסף שקק"ל תחזיר למדינה ישרת את הציבור
בנאום שנשא השבוע ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי בכנס רשות החברות הוא אמר כי ״בתקציב האחרון עמדו על הפרק כמה רפורמות שנתקלו בהתנגדות משמעותית – הכפפת קק״ל לתקציב המדינה, הגבלת הרפואה הפרטית והנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות. מדובר ברפורמות שמשרתות את הציבור הרחב. ההתנגדויות של קק״ל, הנהנים מהרפואה הפרטית והוועדים החזקים, היו עזות, והסיכוי היחיד להעבירן היה לכולל אותן בחוק ההסדרים. כמו בכל שינוי מבני גם פה יש מרוויחים ומפסידים. יש גורמים שרוצים למנוע שינוי כי הם נהנים מהסדר הישן״.
הרפורמות האלו לא יוכלו לעבור בלי תמיכה פוליטית רחבה. רק אם ראש הממשלה, שר האוצר וראשי סיעות הקואליציה יתמכו בהכפפת קק״ל לתקציב המדינה, הרפורמה הזו תצא לפועל. אחרת, הפקידים יראו כיצד הפוליטיקאים מתקפלים, וכיצד קק״ל גונזת את תוכנית ההתנתקות וממשיכה לקבל מהמדינה דיבידנד של יותר ממיליארד שקל בשנה, אותו היא יכולה לחלק כראות עיניה למי שתרצה.
