השקיפות תמשיך לחכות: נכשל הניסיון להכפיף את קק"ל לביקורת מלאה של המבקר

קרן קיימת לישראל לא תוכפף באופן מלא לבדיקות של מבקר המדינה - כך עולה מפניית "כלכליסט" למשרד ראש הממשלה בנושא. בכך מאשר המשרד כי הצוות שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש מאי האחרון, שהיה אמור להגיע להסכמות עם קק"ל לגבי גבולות ביקורת המדינה עליה, הגיע למבוי סתום וסיים את עבודתו.

ראשי קק"ל מתהדרים בכך שהקרן, שמנהלת קרקעות ציבור ששוות יותר מ־6 מיליארד שקל, היא גוף שקוף שנתון לפיקוח על ידי כמה גופי ביקורת, בהם מבקר הפנים של המוסדות הציוניים ורשם ההקדשות במשרד המשפטים. עם זאת, היא כפופה לביקורת של מבקר המדינה באופן חלקי בלבד - הוא יכול לבדוק רק את החלק בתקציב שלה שמנוהל על ידי חטיבת פיתוח הקרקע מתוקף אמנה שעליה היא חתמה מול המדינה בשנת 1961. בשנתיים האחרונות החברה התנגדה באופן נחרץ לכמה יוזמות להחיל עליה ביקורת רחבה יותר, בהן דרישה של משרד המשפטים שהחברה תירשם כחברה לתועלת הציבור וכתוצאה מכך תפרסם דו"חות כספיים ונתונים נוספים. עם זאת, המהלך של משרד המשפטים יושם חרף התנגדותה.

המבקר לא מחכה

באפריל האחרון, בשעה שהתקיים דיון ציבורי ער בשאלה אם צריך להחיל על קק"ל נורמות של שקיפות בדומה לגופים ציבוריים אחרים, שלח מבקר המדינה יוסף שפירא מכתב לראש הממשלה ובו ביקש ממנו ליזום החלת ביקורת מדינה מלאה על קק"ל.

המבקר סיפר לראש הממשלה במכתב כי מכניסתו לתפקיד נפגש כמה פעמים עם יו"ר קק"ל אפי שטנצלר בניסיון לקדם את הביקורת, אך העניין לא התקדם. עוד כתב המבקר כי "מבחינה ציבורית ראוי להחיל את הביקורת על קק"ל. האפשרות של הסכם על החלת ביקורת המדינה בין הממשלה וקק"ל נראית ראויה ורצויה ותיתן ביטוי הולם לדגש ששם ראש הממשלה על חשיבות ביקורת המדינה".

ראש הממשלה התמהמה בתגובתו למבקר, ובתחילת מאי החליטה שרת המשפטים דאז ציפי לבני להעלות להצבעה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק להכפפת קק"ל למבקר המדינה באופן חד־צדדי. לבני, שעמדה בראש הוועדה, ושלושה שרי יש עתיד הצביעו בעד ההצעה, אולם שרי הליכוד ושרי ישראל ביתנו התנגדו לה והיא נפלה.

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל. שרי הליכוד וישראל ביתנו התנגדו במאי להצעת החוק להכפיף את קק"ל למבקר המדינה, בטענה שהצוות של רה"מ יגיע עמה להסכמות בנושא בתוך 60 יום. הדבר לא קרה צילום: עמית שאבי

השרים נימקו את ההתנגדותם בכך שראש הממשלה הורה בדיוק על הקמת צוות שיבחן אפשרות לגיבוש הסכם עקרונות בין משרדו לבין קק"ל בנוגע להחלת ביקורת המדינה עליה. לראשות הצוות מונה מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, והשתתפו בו היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שולמית ברנע פרגו וכן מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר. על פי החלטת ראש הממשלה, הצוות היה צריך להציג את פרי עבודתו בתוך 60 יום, כלומר בתחילת חודש יולי — אך כאמור הדבר לא קרה.

אחרי חודש, בתחילת יוני, הודיע מבקר המדינה בפומבי כי מצא חרך משפטי להזדחל דרכו ולהחיל על קק"ל ביקורת, גם אם מצומצמת. בכנס באוניברסיטת חיפה אמר אז שפירא כי "לא אמתין לתוצאות הוועדה שראש הממשלה אמר שיקים ובכוונתי להתחיל ולקבוע את הנושאים שבהם קק"ל תהיה מבוקרת". הוא הוסיף כי "בהתחככות של פוליטיקאים, שרים וחברי כנסת עם אנשי הון יש בעיה מסוימת וקק"ל היא גם בעלת הון. שילוב כזה של גוף ששולט על קרקעות וכספים רבים שיש לו קשר עם הרשות המבצעת יוצר סכנה שהשיקולים לא תמיד יהיו ענייניים".

בסוף יוני, משראה שהצוות של ראש הממשלה טרם פרסם מסקנותיו, מבקר המדינה שלח מכתב לקק"ל ובו הודיע לה שבכוונתו להתחיל לקיים ביקורת על הארגון בתוך שלושה שבועות, כלומר לקראת סוף יולי. הנימוק של שפירא, החרך דרכו הצליח להחיל ביקורת חלקית על קק"ל, היה האמנה שקק"ל חתמה עם המדינה ב־1961, שבמסגרתה הסכימו קק"ל והמדינה להקים מועצה משותפת שתפקח על מינהל פיתוח הקרקע של קק"ל, שדרכו נעשית הפעילות המרכזית שלה בישראל. העובדה כי במועצה מכהנים נציגי המדינה מאפשרת למבקר המדינה לבקר פעילות זו של קק"ל. בתגובה, הודיע יו"ר קק"ל למבקר המדינה כי הוא מברך על הביקורת, ואף שלח לו את הדו"חות הכספיים של המועצה לשנים 2012–2013.

מבקר המדינה יוסף שפירא. מספר פגישות שלא נשאו פרי צילום: עמית שאבי

הצוות לא הניב תוצאות

זמן קצר לאחר המכתב ההוא של שפירא שלחה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע פרגו, שהיתה כאמור חברה בצוות שהקים ראש הממשלה, מכתב למנכ"ל קק"ל ובו כתבה כי "בדיקה שעשינו עם מבקר המדינה העלתה כי כלל העניינים שייבדקו על ידו אינו מכסה את כל הנושאים הקשורים לקק"ל. לפיכך, אנו סבורים כי החלטתו של מבקר המדינה אינה מייתרת את הצורך בהחלת ביקורת המדינה על קק"ל באופן כללי".

אלא שהעמדה התקיפה של ברנע פרגו לא הניבה תוצאות בסופו של דבר. כפי שהשיב משרד ראש הממשלה השבוע לפניית "כלכליסט", "תכלית הקמת הצוות היתה לנסות להגיע להסכמה שתהא מקובלת הן על משרד ראש הממשלה והן על הקרן הקיימת לישראל, לשם החלה מוסכמת של ביקורת מבקר המדינה על קק"ל. על אף מאמצים רבים שננקטו, עבודת הצוות הסתיימה מבלי שעלה בידו לגבש הסכם עקרונות בנוגע להחלת ביקורת המדינה על קק"ל".

מעבר לכך, באוגוסט דרש משרד האוצר לחייב את קק"ל בחוק להעביר למדינה סכום של מאות מיליוני שקלים בשנה, בשקיפות ולמטרות שהמדינה תקבע, אולם קק"ל התנגדה לכך נחרצות. הצעת משרד האוצר היתה כלולה בחוק ההסדרים, אך נתקלה בהתנגדות מצד שורה של חברי כנסת מהקואליציה, בהם חברי כנסת מרכזיים בליכוד ובישראל ביתנו שנמצאים בקשרי גומלין ענפים עם קק"ל. הצעה זו נפלה עם הצעת התקציב בעקבות התפרקות הממשלה ופיזור הכנסת.

מקק"ל נמסר בתגובה: "ראשית יש לשוב ולהזכיר כי לקק"ל אין ולא היתה כל התנגדות להליך ביקורת. מוטב להפנות את השאלות לגורמים אחרים, שכן מרגע שהורכבה הוועדה בראשות מזכיר הממשלה היתה זו קק"ל אשר משך למעלה משישה שבועות פעלה לקדם את כינוסה. בדיקת העובדות תלמד גם כי משהתקיימה התכנסות הוועדה, ולאחר הדיון בנושאים השונים, שוב היתה זו קק"ל שהציגה ב־11 בנובמבר נייר עמדה מפורט מטעמה והצעתה להמשך התהליך. ממועד זה טרם נתקבל עדכון מהוועדה, וקק"ל תשמח להמשך שיתוף פעולה בנושא. בכל מקרה, קק"ל אינה מתכוונת לפרוש את תוכנם של חילופי הדברים והדיונים בוועדה ולנהל את השיח בנושאים רגישים הקשורים ליכולתה לגייס תרומות בחו"ל מעל דפי העיתונות".