רשות החשמל לא מאשרת שלושה חוזי גז

שורת המכות הרגולטוריות שנוחתות על יזמי הגז בשבועות האחרונים הולכת ומתארכת. בימים האחרונים קיבלה מליאת רשות החשמל החלטה שלא לאשר שלושה הסכמי גז חדשים שנחתמו בין שותפות הגז תמר לבין שורת בעלי תחנות כוח פרטיות. זאת, על רקע מחיר הבסיס הגבוה לגז שנקבע בהסכמים, שעלול להטיל עלויות גבוהות על הציבור.

מדובר בהסכמים למכירת גז לתחנות הכוח שמקימה חברת האנרגיה והתקשורת רפ"ק באלון תבור וברמת גבריאל בצפון הארץ, ובהסכם שנחתם עם תחנת הכוח שאמורה לקום במתקן התפלת המים בשורק. באופן אירוני, מאחורי ההסכם השלישי שנחתם עומד יצחק תשובה. האחרון מחזיק באמצעות חברת דלק ב־31.2% ממאגר תמר, ובמקביל מחזיק עם כי"ל (50%) במתקן ההתפלה שבו אמורה לקום תחנת הכוח. במילים אחרות, רשות החשמל קבעה כי תשובה "מכר לעצמו" גז במחיר גבוה מדי.

"כלכליסט" חשף את כוונתה של רשות החשמל שלא לאשר את הסכמי הגז שנחתמו עם שלושת תחנות הכוח הפרטיות בחודש אפריל האחרון. אז גילתה רשות החשמל בהסכמים שורה של כשלים ובעיות, שהובילו אותה למסקנה כי מחיר הגז הטבעי בחוזים יקר בהשוואה לחוזים אחרים במשק, כך שהעלות העודפת עלולה להתגלגל לצרכנים. שווי שלושת החוזים הללו נאמד בכ־1.8 מיליארד דולר ל־15 שנה.

מנכ"ל נובל אנרג'י בישראל ביני זומר צילום: אלבטרוס - ברק ברינקר

חוסר איזון קיצוני בחלוקת הסיכונים בין המוכר לקונה

לפי רשות החשמל, הסכמי הגז מבטאים חוסר איזון בחלוקת הסיכונים המקובלת בין מוכר הגז לרוכש הגז, לטובת ספק הגז, באופן שעלול להשית עלויות עודפות על הציבור.

הכשל שמצאה רשות החשמל נוגע לכמה מישורים. הראשון הוא שהסכמי הגז מבטאים מחירי בסיס יקרים לעומת מחיר הגז הנוכחי ששעליו משלמים יצרנים פרטיים אחרים, בלא כל הצדקה כלכלית. נוסף על כך, כל חוזי הגז מבטאים מנגנון הצמדה מלא למדד, וזאת בניגוד למנגנוני מחיר אחרים שמקובלים בעולם, ובמנותק מהתנהגות של שווקי גז אחרים בעולם.

רק לאחרונה חשפה רשות החשמל ממצאים של מחקר שבוצע על ידי מומחה חיצוני (יו"ר רשות החשמל האיטלקי לשעבר), שמצביעים על כך שמחיר הגז בישראל לצד מנגנוני ההצמדה שנקבעו בהסכמים עלולים להשית על הציבור עלויות עודפות של מיליארדי שקלים.

מה שהכי "תפס" את עיני הרשות הוא שכלל הההסכמים החדשים כוללים תוספת, כך שבכל אחת משמונה מתוך 15 השנים הראשונות של החוזה תירשם עלייה אוטומטית של 1% במחיר הבסיס שנקבע לגז, וזאת ללא שום הצדקה.

בתקופה של שבע השנים האחרונות לחוזים תירשם ירידה של 1%. ברשות החשמל מזכירים שרק ביוני 2012, בעת אישור חוזה הגז של חברת החשמל, הרשות פסלה את המנגנון ויחד עם משרד האוצר הצליחה לבטלו, ולכן היא הופתעה לגלות את אותו מנגנון "חוזר בדלת האחורית" גם בהסכמים החדשים. ברשות החשמל טוענים שיש לחדד את הצורך בריסון מחיר ההסכמים, על מנת להגן על רוכשי הגז.

אורית פרקש-הכהן ויצחק תשובה צילום: אוראל כהן, נמרוד גליקמן

הכשל האחרון שנמצא קשור להתחייבות של הקונים לרכוש גז בכל מצב, גם אם לא צרכו אותו בפועל. הרף שנקבע עומד על 80%, כלומר חלק זה מהתמורה ישולם בכל מקרה, בין אם הלקוחות השתמשו בגז ובין אם לא עשו בו שימוש. ברשות רוצים לכוון למנגנון פיצוי של אי־שימוש בגז, זאת כיוון שבמקרה של עודף היצע יכולה תחנת כוח למכור את הגז ללקוח אחר וכך לייצר תחרות במשק.

אי־אישור חוזי הגז מהווה מכה לסגירה הפיננסית של החוזים מול הבנקים כיוון שבהיעדר גז לא יוכלו הלקוחות ליטול הלוואה להקמת תחנות הכוח.

טענות לאפליה של לקוחות קטנים מול חברת החשמל

אחת הביקורות הבולטות שנשמעה נגד רשות הגז הייתה שהיא מפעילה מנגנון של איפה ואיפה בין הלקוחות. לכאורה, מה שטוב ללקוח קטן טוב גם לחברת החשמל, ולכן לא ברור מדוע ההתנגדות שלא לאשר חוזי גז מגיעה רק עכשיו בעוד החוזה שנחתם מול חברת החשמל אושר במהירות יחסית.

כזכור, ביוני 2012 אישרה רשות החשמל את הסכם הגז של מאגר תמר עם חברת החשמל. מדובר בהסכם האנרגיה הגדול במשק הישראלי בשווי של כ־16 מיליארד דולר. בטרם אושר החוזה התפרסמו ידיעות שונות על כך שהמחיר של החוזה גבוה מדי (5.04 דולר ליחידת אנרגיה, לעומת 2.75 דולר בעסקת הגז המצרית הראשונה), כשכל שקל שיוצא מכיסה של חברת החשמל מתגלגל בסוף אל הצרכן דרך תעריף החשמל.

בעת ההצבעה על אישור חוזה חברת החשמל כל אנשי האוצר ורשות החשמל הצביעו בעד (3 מתוך 5 מצביעים), ואילו נציג משרד האנרגיה התנגד בטענה שהחוזה משית על הציבור עלויות עודפות של 3 מיליארד דולר. נציג נוסף של המשרד כלל לא הגיע לדיון בטענה שקיבל את החומר בבהילות ובלא מתן זמן לעיין בו.

ברשות החשמל טוענים שכבר באמצע 2012 הם הביעו אי נוחות ממנגנון הצמדה שנקבע בהסכם של חברת החשמל, וטענו ש"אין הוא מבטא מתודולוגיה ברורה להתפתחות מחירי גז בהסכם לאורך השנים באופן המשקף מחירי שוק". עוד טוענים שם שלמעשה אישור עסקת חברת החשמל התקיים רק בשל "הנסיבות החריגות שהתקיימו בתקופה האמורה של מחסור חמור בגז למדינת ישראל, ועל בסיס אמירות שנשמעו באותה העת מצד ספק הגז לנציגי הרשות, שלפיה כל התערבות במנגנון זה תעכב את חידוש אספקת הגז לציבור. מדובר היה בתקופת מחסור היסטורי בגז לישראל בשל ה"אביב הערבי", והפסקת אספקת הגז מספק הגז המצרי לישראל. המשבר גרר עליית תעריף של עשרות אחוזים".

במילים אחרות, רשות החשמל מכה על חטא ומבינה שההיסטריה של משרד האוצר – שראה את תעריפי החשמל מזנקים בכ־30% מצד אחד אבל כשהיה צריך לממן זאת שלח את היד דווקא לכיסו של האזרח – חלחלה גם אליהם.

הפעם, מבטיחים שם, כולם למדו את הלקח, ולכן הם מבקשים מנציגי הממשלה שמקיימים בימים אלה עבודת צוות בלתי פורמלית במסגרת ועדת קנדל את הצורך הדחוף בקבלת החלטה באופן מהיר, ובתוך שלושה שבועות. במילים אחרות, רשות החשמל הוציאה "שימוע" לוועדת קנדל על הסכמי הגז החדשים, ומזהירה אותה שלא תקבע מסמרות לטובת תשובה ונובל אנרג'י, אחרת תפסול בצורה סיטונאית על כל הסכמי הגז שיתלגלו אליה בתצורה הנוכחית.