שיפור קל של 1.4% בסחר החוץ של ישראל בשנת 2014
בעוד שבייצוא תעשייתי נרשם גידול של 1.8%, בייצוא החקלאי נרשמה ירידה משמעותית של 8.5%. בתוך כך, אשתקד נרשם גידול של 6.1% בייצוא לארה"ב ושל 4.5% לאסיה. בצד הייבוא נרשמה עלייה מתונה של 0.5%
סך יצוא הסחורות עלה ב-2014 ב-1.4% אך כאשר מנכים אניות, מטוסים ויהלומים נרשם גידול מתון של 0.8%. בעוד שבייצוא תעשייתי (שמהווה את הנתח הגדול ביותר מכלל הייצוא-81.6%) נרשם גידול של 1.8%. בייצוא החקלאי (שמהווה רק 2.4% מכלל היצוא ב-2014) נרשמה ירידה משמעותית של 8.5%.
מכולות צילום: shutterstock
בחינת נתוני הייצוא לפי מדינות מראה כי למרות הצהרותיהם של בנט ונתניהו על החשיבות של הקטנת התלות באזורים מסוימים במערב והגדלת הפעילות במזרח, ב-2014 נרשם הגידול המשמעותי ביותר בייצוא הישראלי לארה"ב- ב- 6.1%, אחריו הגידול בייצוא לאסיה ב-4.5% והייצוא לאיחוד האירופי גדל ב- 3.2%.
עם זאת, בחינת משקל הייצוא לפי יעדי היצוא העיקריים מצביעה על גידול במשקל הייצוא לאסיה למדינות אחרות בשנים האחרונות, בעיקר על חשבון הייצוא לארה"ב. משקל הייצוא לאיחוד האירופי נותר יציב יחסית.
הכלכלן הראשי מפרט כי שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל הוא האיחוד האירופי, אליו מגיע 27% מהייצוא של ישראל. כשהשותפות המרכזיות בו הן בריטניה, בלגיה, הולנד גרמניה וצרפת כאשר המוצרים העיקריים המיוצאים אליהם הם כימיקלים, תרופות ויהלומים.
כמו כן, ליצוא החקלאי לאיחוד האירופי (בעיקר פירות וירקות) יש משקל גבוה יחסית מסך הייצוא החקלאי. 60.2% מסך הייצוא החקלאי מיוצאים לאיחוד האירופי, מה שיוצר תלות גדולה של ענף זה באיחוד.
יבוא הסחורות
בצד הייבוא , נרשמה עלייה מתונה יחסית ב-2014 ל- 0.5% בלבד. ניתן להסביר את העלייה הנמוכה יחסית בירידה ביבוא של חומרי אנרגיה (ירידה של 9% שמוסברת בחלקה על ידי הירידה החדה שנרשמה במחירי הנפט במחצית השנייה של 2014 ולמעשה ממשיכה את המגמה של 2013 ). בניכוי יבוא של חומרי אנרגיה נרשם גידול של 4.4%.
הסקירה מפרטת כי ברוב רכיבי היבוא נרשם גידול. הגידול הבולט ביותר היה במוצרי צריכה שגדלו ב-9%, הגידול מוסבר בעיקר על ידי גידול בייבוא כלי תחבורה
