סיפורו של מספר

חברות הביטוח והסוכנים שלהן לא יודעים מה לעשות עם עצמם נוכח התרגיל שעשתה להם המפקחת על הביטוח דורית סלינגר. המטרה: להפוך סדרי עולם שהיו קיימים בשיווק הפנסיוני מקדמת דנא.  

מאז ומתמיד תוגמלו סוכני הביטוח בעמלות שנגזרות מגובה דמי הניהול, בדרך כלל מחצית מדמי הניהול שמשלם החוסך. הסוכנים אף תומרצו במבצעים אד הוק, שכללו בונוסים כספיים וטיסות מפנקות לחו"ל, שגדלים ככל שהגיוסים מופנים למוצרים בדמי ניהול גבוהים.

השבוע פרסמה סלינגר הוראה לחברות הביטוח לדווח באתרי האינטרנט שלהן את אופן התגמול לסוכני הביטוח. חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים מוצרים פנסיוניים יידרשו לפרסם את מבצעי הגיוסים שהם מציעים לסוכנים, הכוללים בונוסים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים עבור העברת חסכונות לקוחות למוצרי הפנסיה שהם מנהלים. הגופים יידרשו לפרט מה התגמול שהם מציעים בכל מבצע והאם הוא תלוי או נגזר בדרך כלשהי מדמי הניהול שישלם החוסך.

אם לא די בכך, דורשת סלינגר לפרסם באתרים את שמות הסוכנים שהשתתפו במבצע וזכו בו. רק באחרונה חשף "כלכליסט" מבצע טרי שכזה של חברת הביטוח הראל, שפיתה סוכנים להעביר לקוחות לקופות הגמל של הראל בתנאי שיעשו זאת בדמי ניהול הקרובים לתקרה החוקית הקבועה בחוק.

דורית סלינגר איור: ערן מנדל

לפני שבועיים כבר ניסתה סלינגר לקדם את האג'נדה שלה. היא פרסמה נייר עמדה שבו הבהירה שלא סביר שהתגמול לסוכני הביטוח נגזר מגובה דמי הניהול של החוסכים, באופן שמתמרץ סוכנים למכור מוצרים יקרים.

לא בכדי סלינגר פרסמה את דעתה בנושא, שכן שינוי המצב הקיים דורש חקיקה. היא אמנם מובילה חקיקה כזו, אך בצל הבחירות הקרבות והלובי החזק של סוכני הביטוח בכנסת - סיכויי כניסתה לתוקף בתקופה הקרובה נמוכים ביותר. המפקחת הבינה שלנייר העמדה שלה, חד־משמעי ככל שיהיה, אין שיניים ברמת האכיפה וחברות הביטוח יכולות "לצפצף עליו". אז היא התחכמה להן ועברה לכלי שבו רשות ני"ע משתמשת כשהיא רוצה להשיג מטרה שלא קבועה בחוק: השקיפות.

לחברות הביטוח ולסוכנים היה הרבה מה לומר על נייר העמדה של סלינגר, שאינו מעוגן בחקיקה. דרישת השקיפות כבר הותירה אותם מבולבלים, שכן היא לא נוגדת שום חקיקה קיימת. אריה אברמוביץ', נשיא לשכת סוכני הביטוח, מיהר להדגיש את הפגיעה בפרטיות: "מדובר בפגיעה בלתי מידתית בצנעת הפרט. אנו מתנגדים בכל תוקף לחשיפת שמותיהם ופרטיהם של סוכני ביטוח בנוגע לתגמול כזה או אחר".

ההירתעות של אברמוביץ' לא ברורה. כשסלינגר קראה בנייר העמדה לנתק את עמלות הסוכנים מדמי הניהול ולחדול עם טיסות מפתות לחו"ל - הוא תמך, דווקא כאשר יכול היה לטעון שהנייר מנוגד לחקיקה קיימת. אם נשיא לשכת סוכני הביטוח כה משוכנע ביושרתם ומוכן לוותר על הפרסים והפיתויים, מדוע הוא חושש לפרסם את שמות הסוכנים הבוחרים להשתתף במבצעים הללו ומפתים את הלקוחות להצטרף למוצרי פנסיה בדמי ניהול גבוהים?

לכאורה, לפי התזה של אברמוביץ', חברות הביטוח הן שדוחפות את המבצעים לסוכנים והם לא מגיעים מיוזמתם. לפיכך, רשימת המשתתפים והזוכים אמורה להיות ריקה, כי הסוכנים הנאמנים ללקוחותיהם לא יעבירו אותם למוצר יקר עבור עוד טיסה מפנקת.

מגיע לסלינגר שאפו על התרגיל המבריק, שחשף שהסוכנים, בניגוד לעמדתם המוצהרת, לא ממש ישמחו לוותר על המבצעים שאליהם התרגלו. כדברי האמרה, "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר".