ניתוח כלכליסט
למפלגה חברתית עם תכנית חלומית דרושים 45 מיליארד שקל
המצע הכלכלי־חברתי של משה כחלון מלא ברעיונות שיהפכו את החיים פה לאפשריים לכולם - הוזלת מחירי הדיור, רפורמות בבנקים ומלחמה בעוני. הבעיה: לא ברור מהיכן יגיע הכסף למימוש התכניות. כחלון טוען שמההון השחור. לא בטוח שכדאי לו לבנות על זה
מפלגת כולנו בראשות משה כחלון היא המפלגה הראשונה בבחירות 2015 להציג מצע ותוכנית כלכלית. ביום חמישי עלה לאוויר אתר המפלגה, שכולל חזון וצעדי מדיניות בתחומים שונים המפורטים בלשון כלכלית.
- מפלגת כולנו פרסמה את המצע שלה: מבטיחה לטפל ביוקר המחיה ומחירי הדיור
- נפסלה מועמדותה של צגה מלקו ברשימת "כולנו" לכנסת
- משה כחלון : "אין צורך להעלות מסים - יש בעיה בסדרי העדיפויות"
ליבת המצע מורכבת מנושאים חבריים־כלכליים כמו תוכנית להורדת מחירי הדיור, הורדת יוקר המחיה, הגברת התחרות בענף הבנקאות והפיננסים ושיפור השירות והיעילות במגזר הציבורי. בכולנו מבטיחים שהתוכניות המפורטות יתפרסמו בשבועות הקרובים.
״כלכליסט״ מגיש: מה ההבטחות המרכזיות של כחלון, כמה הן עומדות לעלות, עד כמה הן ישימות, בתוך כמה זמן, ומאיפה יבוא הכסף.
בשורה התחתונה: יש פה הרבה כוונות יפות. חלק מהרעיונות כבר הוצעו בעבר וחלקם נמצאים בתחילתו של הליך יישומי. המבחן של כחלון יהיה בביצוע וביכולת שלו לעמוד איתן מול קבוצות הלחץ החזקות במשק.
בעיית הדיור
רפורמה ברשות מקרקעי ישראל תיצור סופר־שר לענייני דיור
מה הוא מציע? כחלון מתכנן להקים מעין סופר־משרד, ולהפוך את עצמו או מישהו מטעמו לסופר־שר לענייני דיור. הוא מתכנן לשאוב סמכויות ממשרד הבינוי (בעיקר את השליטה ברשות מקרקעי ישראל, צעד שכחלון הצהיר שבלעדיו לא ייכנס לממשלה), ממשרד הפנים ואולי ממשרדים נוספים.
כחלון מתכנן לבצע שינוי מבני ברשות שישבור את המונפול שלה על הקרקעות ושרשרת הבינוי, על ידי פירוק הרשות לשלביה השונים: שלב הייזום, שלב שיווק הקרקעות, שלב התכנון, שלב הפיתוח ושלב הניהול ותחזוקת הפרויקטים. אחרי הפירוק כחלון מעוניין ליצור תחרות, ולאפשר לכמה גופים מהשוק הפרטי להתחרות ביניהם בכל שלב, על מנת להעלות את יעילות העבודה ולהפחית את המחיר הסופי.
קשיים אפשריים: ועד העובדים של רשות מקרקעי ישראל צפוי להתנגד למהלך, וישנו צורך להעביר את השינויים האלו בחקיקה בכנסת, וזה דבר שיכול לקחת יותר משנה.
עלות: קשה להעריך כי התוכנית אינה מפורטת דייה בשלב זה. בשביל להשיג את הסכמת הוועד לרפורמה מבנית ברשות, כחלון ייאלץ לשלם לעובדים, סכום שיכול להגיע גם למיליארדי שקלים.
בנקים ופיננסים
העתקת רפורמת הסלולר לבנקאות, ומיני־מהפכה בפנסיה
מה הוא מציע? כחלון רוצה לעשות לבנקים בדיוק את מה שעשה בסלולר - להגדיל את התחרות על ידי הכנסה של שחקנים חדשים. לשם כך הוא מתכוון להקטין את חסמי הכניסה העיקריים: ההון העצמי הנדרש להקמת בנק, תשתית מחשוב יקרה והבירוקרטיה הנדרשת מהלקוח בעת מעבר מבנק לבנק.
בתחום הפנסיה כחלון מציע תוכניות קונקרטיות מאוד - הוא מציע להקטין את ניגודי העניינים של סוכני הביטוח ולהתיר את הפלונטר בין הסוכנים, המעסיקים והחוסכים, שגורם לכך שהחוסכים מסבסדים את העלויות הגבוהות שהסוכנים היו גובים אחרת מהמעסיקים.
בנוסף, הוא נותן רוח גבית ליוזמה שמשרד האוצר כבר הכריז עליה (בצורה לא רשמית), ליצירת מסלולים מיוחדים בעלי דמי ניהול אפסיים לחוסכים בעלי שכר נמוך (עד 6,000 שקל ברוטו בחודש).
קשיים אפשריים: נדרש שיתוף פעולה מלא מצד בנק ישראל, וצפויה התנגדות משמעותית מצד סוכני הביטוח שנהנים מלובי אפקטיבי בכנסת.
עלות: לרוב הצעדים אין עלות תקציבית. הקטנת חסמים בתחום הבנקאות יכולה לעלות עשרות עד מאות מיליוני שקלים, אם המדינה תסבסד עבור שחקנים חדשים חלק מההון העצמי הדרוש להקמת בנק. חלק מהצעדים האחרים כרוכים בעלות שיכולה להגיע למיליארדי שקלים.
עוני וצמצום פערים
יישום מסקנות ועדת אלאלוף והגדלת תעסוקת חרדים וערבים
מה הוא מציע? באופן לא מפתיע, כחלון מאמץ את תכנית ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, שאלי אלאלוף, שעמד בראשה, מתמודד ברשימתו. יישום ההמלצות אמור היה להתחיל בתקציב 2015, אם כי לא באופן מלא, בשל העלות הגדולה שלהן.
כחלון מציע להרחיב את הסיוע במימון שכר לימוד למעונות לילדים עד גיל 3, מה שיאפשר להוריהם, ובעיקר לאמהות, לעבוד יותר. כחלון גם מבקש לבטל את השתתפות ההורים במימון הצהרונים לגילאי 3־9 ברשויות מקומיות חלשות ולהגדיל את השתתפות המדינה בשכר לימוד בשאר הרשויות, תוכנית שלפחות ברשויות החלשות כבר קיימת בשטח בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג.
יו"ר הוועדה לצמצום העוני, אלי אלאלוף צילום: עמית שעל
באופן כללי, כחלון לא חזק במספרים מדויקים. הוא אמר שהוא בעד הרחבת מס הכנסה שלילי, אבל הוא לא מציין מה גובה המענק הראוי בעיניו.
קשיים אפשריים: בכל הנוגע לסבסוד מעונות וצהרונים, יידרש תקציב משמעותי, ומשרד החינוך כבר נסוג בשנה שעברה מסבסוד חלק מהצהרונים. שאר הדברים גם כך כבר קורים בשטח. כמו כן, האוצר מתנגד לחלק ממסקנות ועדת אלאלוף, מה שיערים קשיים על יישומם בפועל.
עלות: סבסוד הצהרונים והמעונות הוא עסק יקר. קשה לדעת מה גובה העלות עד שלא יהיה ברור מה גובה הסבסוד, אך אם לשפוט על פי חישובי ועדת טרכטנברג, מדובר על כ־2.3 מיליארד שקל בשנה. אימוץ מסקנות ועדת אלאלוף יעלו למדינה 4 מיליארד שקל בשנה בבסיס התקציב, וכ־3.5 מיליארד שקל באופן חד־פעמי.
מקורות מימון
הגדלת הצמיחה, הכסף הפנוי ומלחמה בהון השחור
מאיפה הכסף? זה החלק הכי עמום במצע הכלכלי של כחלון והוא נראה בעיקר כמשאלת לב. לפי המצע, כחלון יצליח להביא 45 מיליארד שקל בחמש שנים בשביל לממן את התוכניות שלו. לא ברור איך הוא הגיע למספר הזה.
אחד ממנסחי התוכנית הכלכלית הסביר ל״כלכליסט״ כי עשרות המיליארדים יגיעו לקופת המדינה אחרי שכל הרפורמות והתוכניות האחרות יתממשו. בדומה לרפורמה בסלולר, רפורמות להגדלת התחרותיות ולהורדת יוקר המחיה אמורות להגדיל את ההכנסה הפנויה שעומדת לרשות הציבור. הציבור יוכל להשתמש במרבית ההכנסה הזו בשביל להגדלת הצריכה שלו, וכך ייכנסו לקופת המדינה יותר הכנסות ממע״מ. לכך אפשר להוסיף עוד כמה צעדים בתחום הפופולארי של המלחמה בהון השחור - סיסמה שכל המפלגות חוזרות עליה - בכולנו טוענים שזה יכניב לקופת המדינה עוד 2־3 מיליארד שקל בשנה.
משה כחלון צילום: נמרוד גליקמן
ואם כל הרפורמות לא יתממשו אז לא יהיו 45 מיליארד שקל, מה שאומר שאת הכסף יצטרכו להביא ממקומות אחרים. כמו העלאת מסים לכולנו, למשל.
קשיים אפשריים: כל הרפרמות המבניות צריכות להתמשש, אחרת לא יהיה כסף. בנוסף, הון שחור הוא חמקמק מאוד. אמנם רשות המיסים משקיעה מאמצים באיתורו, אבל עד כה היא מצליחה לשים את ידה על חלק קטן מ־200 מיליארד שקל שהשוק הזה מגלגל בשנה, לפי ההערכות.
חינוך:
בשורה התחתונה: המשך הניסיון לתיקצוב דיפרנציאלי והכנסת חינוך מקצועי
קשיים אפשריים: ארגוני המורים עשויים לנסות לטרפד מתן בונוסים למורים על פי שיקול מנהל בית הספר. הציבור הדתי-לאומי יתנגד להעברת תקציבים ממנו לחינוך הערבי.
עלות: לפחות בטווח הזמן הקצר לא מדובר בעלות גבוהה, שכן כחלון מבקש לנסות את התכנית שלו בפיילוט ב-300 בתי ספר.
מה הוא מציע? מילה טובה צריכה להיאמר על המצע של כחלון והיא רוחב היריעה היחסי בכל הנוגע לתחום החינוך. כחלון מציע לקיים פיילוט ב-300 בתי ספר שיכלול תכניות למניעת נשירה, העצמת מורים וגמישות ניהולית מוגבלת למנהלי בתי הספר להחליט על בונוסים למורים. בין השאר, הוא מציע להכניס חינוך טכנולוגי והכשרות מקצועיות לבתי הספר כמסלול השלמה לבעלי תעודת בגרות חלקית בלבד.
כחלון מציע גם להמשיך את רפורמת התיקצוב הדיפרנציאלי של מערכת החינוך, אותה יזם שר החינוך שי פירון והיא החלה בצורה מוגבלת מאוד. במצע לא מפורטים מספרים, אבל כולם מבינים שהכוונה היא לקחת מהחינוך הממלכתי-דתי ולהעביר לשאר המגזרים, במיוחד זה הערבי.
בריאות:
בשורה התחתונה: יישום רפורמת גרמן
קשיים אפשריים: לובי חזק של קופות החולים ורופאים בכירים נגד הרפורמה כשזו תגיע לכנסת.
עלות: כמיליארד שקל, מתוכם 700 מיליון שקל לבסיס התקציב לטובת הפעלת חדרי הניתוח אחר הצהריים.
מה הוא מציע? החלק במצע שמתייחס לתחום הבריאות ניתן לסיכום כקבלה של רפורמת גרמן, על שם שרת הבריאות יעל גרמן מיש עתיד. מבלי לומר את השם המפורש, כחלון ככל הנראה בעד יישום התכנית, כולל מימון ציבורי להפעלת חדרי הניתוח בבתי החולים אחר הצהריים ופוליסה אחידה של ביטוחי הבריאות הפרטיים. מלבד זאת כחלון מסתפק באמירה כללית על חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ותוספת כח אדם.
האם מפלגות אחרות יפרסמו תוכניות כלכליות או יזלזלו בציבור?
ככל הידוע, מפלגות כולנו עומדת להיות אחת משלוש היחידות שיפרסמו תוכנית כלכלית מסודרת לציבור. האחרות היא רשימת המחנה הציוני, שהמועמד מטעמה לתפקיד שר האוצר פרופ׳ מנואל טרכטנברג אמור להציע השבוע את התוכנית הכלכלית שבנה. מלבד כולנו והמחנה הציוני, גם במפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד מדברים כלכלה. שם לא פרסמו תוכנית כלכלית מסודרת, כפי שעשו לפני הבחירות הקודמות ב-2013. תחת זאת המפלגה פשוט מפרטת את הצעדים שהיו אמורים להיעשות במסגרת תקציב המדינה לשנת 2015, בתור תוכנית כלכלית.
ומה במפלגות האחרות? ככל הידוע בליכוד, בישראל ביתנו ובבית היהודי לא מתכוונים להציג תוכנית כלכלית מסודרת. בליכוד טוענים כי הם עובדים על אחת כזו אולם הטענה הזו נשמעת זמן רב בלי סימנים למשהו קונקרטי, זולת אמירה כלכלית אחת של ראש הממשלה בנימין נתיהו ממש בתחילת מערכת הבחירות, לפיה יבטל את המע״מ על מוצרי מזון בפיקוח ויכפיל את המענק לחיילים משוחררים.
