אכיפה מינהלית: בונים תורת לחימה

עוד לא ברור אם אפריקה תעשיות תמשיך לעליון, אבל אין ספק שעד כה נבנים בסיפור הזה התקדימים לדמותה של האכיפה המינהלית והביקורת השיפוטית לגביה. זה החל בניסיונות של החברה למנוע פרסום (שנדחו), ונמשך בניסיונות לעכב את ההליך עד שיתבררו התביעות הייצוגיות (שנדחו). זו הפעם הראשונה שוועדת האכיפה המינהלית של רשות ני"ע הלכה עד הסוף, והפעם הראשונה שבית המשפט המחוזי מכריע לא רק לגופו של הערעור אלא לגבי מבנהו ואופיו. "נבנתה כאן תורת הלחימה", הגדיר זאת בכיר בפרקליטות.

אברהם נובוגרוצקי

המדינה ניצחה כמעט בכל החזיתות. למשל בוויכוח אם היקף ההתערבות של המחוזי רחב ודומה לערעור, או שהסמכות דומה להליך מינהלי־בג"צי שמסתפק בבחינה מצומצמת יותר. השופטת רונן הכריעה לטובת התערבות מצומצמת יותר, בצד הרחבה בשאלות המשפטיות. בנוסף העדיפה השופטת את המבחן שהציעה המדינה לסיווג מידע הפנים כמהותי ודחתה את המבחן המועדף על אפריקה תעשיות: מבחן ההסכמה העקרונית, שלפיו מידע הוא מהותי רק לאחר שהושגה הסכמה בין הצדדים לגבי המחיר ומבנה המיזוג. אפריקה ביקשה להיבנות מכך שטרם הושגה הסכמה כזו.

אבל הדגש בבחינת הפרשה הוא ה"טרייד אוף" שמציע מסלול האכיפה המינהלי לעומת המסלול הפלילי. נכון שמצד אחד העיצומים הכספיים שספגו נובוגרוצקי והאחרים הם גבוהים, אבל מצד שני לא נשלל מהם המשך הכהונה, והם גם לא הלכו לכלא כמו סמנכ"ל אלספק אפרים קדץ ואחרים, שהשופט כבוב שלח לשם בעבירות מידע פנים. המדינה מצדה חסכה הליך פלילי שהיה מסתבך ומתארך, בין היתר בגלל הצורך בחיקורי דין בקנדה. התוצאה היא הליך מהיר, כואב ומרתיע, אך לא פלילי ולכן מתון יחסית מבחינת הסנקציות.