למה משרד רה"מ לא מוכן לפרסם רשימת ספקים

משרד ראש הממשלה מעכב את חשיפת רשימת ההתקשרויות המלאה שביצע עם ספקים חיצוניים בשנים 2013-2014, הכוללת בתוכה גם את רשימת ההתקשרויות של מעון ראש הממשלה. התנועה לחופש המידע הגישה בקשה לחשוף את הרשימה כבר בנובמבר שעבר. משרד ראש הממשלה ביקש א רכה של 30 יום ולאחריה ארכה נוספת של 30 יום, שפגה באמצע ינואר, ואף שהמועד חלף לא התקבלה כל תשובה.

בגלל שמעון ראש הממשלה כפוף לחשב משרד ראש הממשלה, חשיפת ההתקשרויות של המשרד כולו היתה חושפת בהכרח גם את ההתקשרויות של מעון ראש הממשלה. כל עוד המשרד לא מעביר את הנתונים, הציבור לא יכול להיחשף גם להוצאות של מעון ראש הממשלה.

סיפור הבקבוקים שעלה לאחרונה לכותרות אינו היחיד שצץ בשנים האחרונות בהקשר של ההתנהלות הכספית בתוך מעון ראש הממשלה. בשונה מסיפורים אחרים, לסיפור הזה ניתן אישור מלשכת ראש הממשלה עצמה, ואיתו הודאה בכך שהיתה כאן התנהלות לא תקינה, לכל הפחות, ולכן הכסף הוחזר למדינה בידי משפחת נתניהו.

סיפורים אחרים מהשנים האחרונות הציגו את המתרחש במעון ראש הממשלה בירושלים באור בזבזני. ראשון הסיפורים היה סיפור גלידת הפיסטוק שנחשף לראשונה באתר ״כלכליסט״, וסיפר כיצד ניתן אישור למשפחת נתניהו למסגרת של 10,000 שקל בשנה לרכוש גלידה בטעם פיסטוק מגלידריה ברחוב מטודלה בירושלים ללא מכרז, משום שבני המשפחה אוהבים את טעמה.

בהמשך נחשפו עוד ועוד סיפורים, בעיקר הודות לבקשות שהגישה התנועה לחופש המידע למשרד ראש הממשלה ולעתירה לבית המשפט לאחר שמשרד ראש הממשלה סירב לפרסם את הנתונים. לבסוף, לאחר פרסום הנתונים, יכול היה הציבור להתוודע להוצאות של כ־7,000 שקל בשנה על בקבוקי יין, כ־6,000 שקל בשנה על נרות ריחניים, ועוד אלפי שקלים בהשתתפות בהוצאות הגינון והמים במעונו הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה.

הנתונים האלה נכונים לשנת 2012. בסוף 2013 ראש הממשלה חשף מיוזמתו את פירוט ההוצאות של המעון לשנת 2013 (שירדו בהשוואה ל־2012), אולם לא באותה רמת פירוט. הפעם הפירוט לא הוצג ברמת ההוצאה הבודדת, אלא בריכוז תחת קטגוריות כמו ״תפעול״, ״חשמל״, ״מים״ וכדומה.

נתניהו. עוה”ד של המשפחה ביקש לעכב את פרסום דו”ח המבקר צילום: אמיל סלמן

פניות נוספות של התנועה לחופש המידע למשרד ראש הממשלה עלו בתוהו. למשל, במרץ אשתקד פנתה התנועה לכל משרדי הממשלה בבקשה לקבל את הרשימה המלאה של ההתקשרויות עם ספקים חיצוניים לשנת 2013. כל משרדי הממשלה השיבו בסופו של דבר, להוציא את משרד ראש הממשלה (והמשרדים החוסים תחתיו, דוגמת משרדו של יובל שטייניץ לעניינים אסטרטגיים).

45 אלף שקל בחצי שנה על ארוחות מלאונרדו פלאזה

פריטי מידע שהציבור יכול להיות חשוף אליהם בזמן אמת הם הפטורים ממכרז שניתנים מדי פעם למטרות שונות, ומתפרסמים באופן שוטף באתר האינטרנט של מנהל הרכש באגף החשב הכללי. למשל, הציבור יכול לראות כיצד באוגוסט 2010 אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ביקר בני משפחה ביישוב אלון, ומשום כך המדינה מימנה לילה במלון עבור המאבטח שלו במלון נוף כנען בכפר אדומים.

או למשל, הציבור יכול לראות כיצד ביולי 2012 ניתן פטור ממכרז מאגף החשב הכללי להתקשרות עם מלון לאונרדו פלאזה בירושלים עד סוף אותה שנה, בהיקף של 45 אלף שקל, עבור ״אירוח אישים וארוחות פרטיות לראש הממשלה ולמשפחתו״. באישור נכתב כי הוא מהווה הארכה של חוזה קודם, שניתן במקור בסוף 2010 ונמשך לפחות עד סוף 2012, ולפיו המלון יספק אוכל לארוחות פרטיות במעון ראש הממשלה.

באישור נכתב כי ״הסיבה העיקרית להמשך ההתקשרות בפטור ממכרז היא כי ראש הממשלה ובני משפחתו שבעי רצון מהשירות שמספק המלון וכי זוהי בחירתם האישית, לכן משרד ראש הממשלה סבור כי יש לכבד את רצונם וטעמם האישי, מקום בו מדובר על הארוחות המוגשות לו ולמשפחתו, בכפוף לתעריף המקסימלי שנקבע בנוהל השתתפות בהוצאות ראש ממשלה מכהן״.

אותו נוהל נקבע על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג’ו איפשהו בתחילת 2013 - ייתכן שסביב פרשת הבקבוקים - והגדיר לראשונה במדויק את היקף השירותים שאוצר המדינה צריך לספק לראש ממשלה מכהן. בנוהל נקבע למשל שהמדינה תממן הזמנת ארוחות למעון ראש הממשלה כאשר לא יועסק במעון מבשל במשרה מלאה. גובה מימון הארוחות נקבע על מקסימום של כ־220 שקל לאדם לארוחה.

גם הנוהל עצמו נחשף רק הודות לעתירת התנועה לחופש המידע. משרדי האוצר וראש הממשלה סירבו לחשוף מיוזמתם את המידע הזה. הנוהל זמין לעיון באתר התנועה לחופש המידע.

טבעת השתיקה של שומרי הסף

מאי 2013. הימים היו הימים שאחרי הרכבת הממשלה הקודמת. הממשלה הטרייה ושר האוצר הטרי יאיר לפיד התעסקו בעיקר בתקציב המדינה. ריקי כהן מחדרה, דיונים קדחתניים בקבינט הביטחוני על גודל תקציב הביטחון, ספינים, הבטחות, הסכם בזק עם ההסתדרות, העלאות מסים וכל הג׳אז הזה.

בזמן שעיני התקשורת ובעיקר התקשורת הכלכלית היו נשואות לעניינים האלה, העניינים שמרכיבים את חיי היום יום שלנו, קרה עוד משהו קטן. בני הזוג נתניהו, ראש הממשלה ורעייתו, חתמו על צ׳ק בגובה 4,000 שקל לפקודת המדינה. אירוע כזה לא קורה כל יום. קשה לחשוב מתי הוא בכלל קרה.

ובכל זאת, למרות מידת החריגות של האירוע ולמרות שהצ׳ק נועד לכסות על כסף שרעיית ראש הממשלה לקחה מאוצר המדינה — עובדה שלשכת ראש הממשלה אינה חולקת עליה לרגע, אלא מאשרת אותה במו פיה - העניין לא הגיע לידיעת הציבור. על החשאיות הזו שמר מעגל מצומצם מאוד של פקידים.

למשל, החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג’ו. באוצר טוענים כי עבאדי־בויאנג’ו לא ידעה על כך קודם לכן, כלומר לא ידעה על עצם לקיחת הכסף ולא ידעה על התחשיב שנערך, שלפיו הכסף שמשפחת נתניהו צריכה להחזיר לקופת המדינה מסתכם ב־4,000 שקל, שהם אלף שקל עבור כל שנה של לקיחת כסף מדמי הפיקדון של בקבוקים שהוחזרו. היא ידעה על כך רק בדיעבד.

מבדיקת ״כלכליסט״ עולה כי עבאדי־בויאנג’ו דווקא עודכנה על האירוע אחרי שקרה על ידי חשב משרד ראש הממשלה יוסי איצקוביץ’. מהבדיקה גם עולה כי אף שעבאדי־בויאנג’ו הכירה את העניין, היא לא עדכנה בדבר את שר האוצר הטרי דאז יאיר לפיד, שלדבריו למד על כך רק מהפרסום בשבוע שעבר.

לפי אב הבית של מעון ראש הממשלה לשעבר מני נפתלי, שכיום תובע את משפחת נתניהו על פיצויים בגובה 650 אלף שקל ומוגדר על ידי משפחת נתניהו בתור עובד ממורמר לשעבר, רעייתו של ראש הממשלה התייחסה לחשב משרד ראש הממשלה יוסי איצקוביץ’ בתור ״הבחור שלנו״, בניגוד לחשב משרד ראש הממשלה שכיהן לפניו יוסי שטראוס, שהוגדר על ידה ״איש של אולמרט״.

בסוף השבוע שוחח ״כלכליסט״ עם כמה גורמים שמכירים את שני החשבים (שטראוס משמש כיום כחשב באחד משירותי הביטחון), ועל פי כל העדויות שניהם אנשי מקצוע ישרים שאינם נגועים בזיקה פוליטית כזו או אחרת. לגבי החשב הקודם שטראוס, על פי אחת העדויות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט היה מלא כרימון בטענות כלפיו, על כך שלא נתן לו להתנהל כרצונו מבחינה תקציבית במעון ראש הממשלה, כך שנדמה שהוא אינו יכול להיות מוגדר בתור ״איש של אולמרט״.

ולגבי החשב הנוכחי איצקוביץ’, שהיה בעברו החשבונאי הראשי במשרד האוצר ולפני כן במשרד הבריאות, שניים מהגורמים הגדירו אותו בתור ״איש מרובע״. עם זאת, אחד הגורמים טען כי איצקוביץ’ נחשב לפחות לעומתי בהשוואה לשטראוס, וייתכן שמסיבה זו הוגדר על ידי אשת ראש הממשלה בתור ״הבחור שלנו״.

בכל מקרה, מתשובת משרד האוצר לפניית ״כלכליסט״ עולה כי החשב איצקוביץ’ לא עדכן את החשבת הכללית במשרד ראש הממשלה בפרטי האירוע בזמן אמת, או בתחשיב שלפיו ההחזר צריך לעמוד על אלף שקל בשנה ובסך הכל על 4,000 שקל, אלא רק לאחר שהמקרה הסתיים.

בנוסף, ככל הידוע, גם חלק מצומצם משומרי הסף האחרים - היועצים המשפטיים - היו בסוד העניין בזמן אמת.

ומה קורה עם דו"ח המבקר על הוצאות מעון ראש הממשלה?

עוד משהו קרה במאי 2013. בדיוק אז, עם או בלי קשר לעניין הבקבוקים, מבקר המדינה יוסף שפירא הודיע כי הוא מתחיל בבדיקה של הוצאות המעון הרשמי של ראש הממשלה. בהודעת משרד מבקר המדינה נכתב אז כי ״הנושאים הללו צריכים להגיע להסדרה שקופה וברורה כלפי הציבור״.

ההחלטה של מבקר המדינה התקבלה לנוכח העניין הציבורי בהוצאות מעון ראש הממשלה. מאז חלפו יותר משנה וחצי. בשבוע שעבר פורסם ב״הארץ״ כי דו”ח הבדיקה של מבקר המדינה גמור ומוכן לפרסום, ואף כולל בתוכו את התייחסות ראש הממשלה (לגופים שנמצאים בביקורת ניתנת תמיד האפשרות להגיב לטיוטת דו”ח הביקורת לפני פרסומו לציבור הרחב), אולם פרסומו לציבור מעוכב בידי המבקר לנוכח בקשת עו״ד דוד שמרון המייצג את בני משפחת נתניהו.

החלטת המבקר לא לפרסם את הדו”ח בתוך תקופת הבחירות מעלה סימני שאלה. לכאורה יש כאן ניסיון להמנע מהשפעה על מערכת הבחירות, אך מצד שני, אם יש נושאים שקשורים להתנהלות של נבחרי ציבור, קל וחומר להתנהלות של ראש הממשלה, שהציבור צריך להיות חשוף אליהם - תקופת הבחירות היא כנראה התקופה החשובה ביותר שבה הציבור צריך להיות חשוף אליהם.

זו התקופה הטובה ביותר שמבקר המדינה היה יכול לחשוב עליה לפרסום הדו”חות שלו, ולפרסום הדו”ח הזה בפרט. החלטה לדחות את הפרסום משמעותה למנוע מהציבור מידע מהותי על נבחרי הציבור שעומדים מחדש לבחירתו, במיוחד לנוכח מעמדו המיוחד של מבקר המדינה. נתניהו יכול לטעון שהתקשורת רודפת אותו כמה שהוא רוצה. הוא לא יוכל להגיד דבר דומה לגבי בדיקת מבקר המדינה, ובדיוק מכאן נובעת חשיבות פרסום הדו”ח בעת הזו.

ממשרד מבקר המדינה נמסר: "כבר בחודש אוגוסט 2014 נשלח לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה נוסח כמעט סופי של הדו"ח על הוצאות מעונות ראש הממשלה. מכאן שהיועמ"ש יודע מאז מה בדק משרד מבקר המדינה בנושא זה. בחודש נובמבר שלחה היועצת המשפטית של משרד המבקר מכתב ארוך ומפורט בנוגע לכל נושאי הדו"ח. אשר לטענה כאילו המבקר נעתר לבקשת שימרון לדחות את פרסום הדו״ח, יודגש שלא הובטח דבר. משרד מבקר המדינה נערך להוציא את הדו"ח".