חברות גביית הארנונה על הכוונת: בג"ץ קורא למשרד הפנים להסדיר פעילותן
בג"ץ קצב למשרד הפנים פרק זמן של כחצי שנה כדי להציג התקדמות בחקיקה שתסדיר פעילותן של חברות הגבייה ברשויות המקומיות. ניסיונות דומים נעשו מאז 2005, ללא הצלחה. הטענות כנגד חברות אלו נוגעות להיעדר בקרה או הגדרת סמכויות
בג"ץ הורה למשרד הפנים להציג התקדמות בהליך החקיקה שתסדיר פעילות חברות הגבייה ברשויות המקומיות עד יולי 2015. הוראה זו, מסוף השבוע האחרון, הגיעה בעקבות עתירת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי וחברות הגבייה.
הצעת החוק בנושא זה עברה בקריאה ראשונה, אך מאז חלפה חצי שנה ולא חלה התקדמות. גם ב־2005 הוגשה עתירה דומה, אבל זו בוטלה עקב התחייבות משרד הפנים לקדם הנושא בחקיקה.
חברות הגבייה אמורות לפעול תחת אחריות רשויות מקומיות, אבל בפועל הן פועלות ללא כל הסדרה חוקית. הטענה המרכזית כנגדן היא כי מכיוון שרווחיהן הם שיעור מסך הגבייה (1.5%־3%), יש לחברות אלו אינטרס מובהק להגדיל את היקף הגבייה. בעוד על פי החוק אסור לחברות אלו להפעיל שיקול דעת, וכל הכרעה צריכה להתבצע על ידי הרשות המקומית, בפועל החוק לא מפרט על הליכי ותנאי הפיקוח. גזבר הרשות הוא שאחראי על פעילות החברות, אך מכיוון שהגדרות ברורות לא נקבעו, עולות טענות כי בפועל כי חברות הגבייה מבצעות הכרעות אלו בעצמן.
כך, למשל, עתירות רבות מוגשות בעקבות מדידת גודלו של נכס, ומצביעות על חוסר ודאות לגבי הקריטריונים למדידה. גם סיווג הנכס מהווה סוגיה עמומה: בכל רשות יש סיווגים רבים שמגדירים את הנכס, שמשפיעים על התעריף בו בעלי הנכס חייבים. חברות הגבייה הן שמבצעות את הסיווג. טענה נוספת נוגעת לאופן הגבייה מאזרחים. ללא גורם מבקר, החלטות כגון שעת גבייה, האופן בו נעשית או מידת האגרסיביות שמופעלת במהלכה נשארות ביד החברות, לעתים שלא בטובת האזרח.
מחברת מ.ג.ע.ר, שעל פי הערכות פועלת בכחצי מהמשק, נמסר: "שיקול הדעת בהפעלת הגבייה מסור לרשות המקומית, להבדיל מביצוען הטכני של חברת הגבייה שתפקידה להוציא לפועל את החלטות הרשות".
תגובת מילגם: "חברות הגבייה פועלות בהתאם לכללים הנקבעים על ידי הרשויות ועל פי משרד הפנים".
ממשרד הפנים לא נמסרה תגובה.