איך לדבר עם הבוס כדי להתרחק מקו העוני

קובעי המדיניות בישראל אוהבים את שיעור האבטלה במשק. הוא נמוך מאוד (5.9% בשנת 2014 ו5.7% בדצמבר) ולכאורה זה דבר טוב, אבל כאשר משקללים את נתוני דו"ח העוני של ביטוח לאומי — שקובעים למשל כי אם יחידנית שעובדת בשכר מינימום תהיה מתחת לקו העוני בהכרח וכך גם משפחה ששני ההורים חולקים 1.5 משרות בשכר מינימום — מבינים כי תעסוקה לבדה לא מבטיחה קיום בכבוד בישראל של היום.

אחד האתגרים הגדולים הוא שיפור שכרם של המועסקים בתחתית הפירמידה. אפשר לעשות את זה בהעלאה של שכר המינימום בחוק, ואפשר פשוט להכשיר את אותם העובדים ולהפוך אותם לראויים לשכר גבוה יותר.

חלקם נרשמו ללימודים

דו"ח ביניים שפרסם לאחרונה מכון ברוקדייל בדק מחקרית תוכנית פיילוט של ג'וינט ישראל שכותרתה "קידום עובדים בשכר נמוך". בתוכנית השתתפו 116 עובדים בשכר נמוך, שמגיעים מהחברה החרדית, הערבית והאתיופית ועובדים חסרי "עורף משפחתי".

אופן הפעולה של התוכנית הוא ליווי פרטני או קבוצתי של כל עובד, שמכוון לפיתוח היכולות שלו. אלה יכולים להיות הכנה וסימולציה לשיחה עם הממונה עליו, סיוע במענק לימודים, הצמדת מנטור מהשוק העסקי ופיתוח מחשבה על קריירה ואפשרויות קידום במקצוע של העובד.

31 מתוך 116 המשתתפים בתוכנית (27%) הצליחו להגדיל את שכרם בתוך שנה עד שנה וחצי. השכר החודשי של אלה ששיפרו אותו עלה ב־1,370 שקל בממוצע, עלייה של 40%, ובתוך אותה הקבוצה עלה השכר השעתי מ־23.7 שקל בתחילת הפיילוט ל־31.6 שקל בסופו (שיפור של 33%).

הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה מיכל צוק. שותפה לקידום הפיילוט צילום: עמית שעל

18 מתוך אותם 31 הגדילו את שכרם במציאת עבודה חדשה בעקבות השתתפות בתוכנית (כמו למשל א' מחורה, שהיה נהג משאית ובמסגרת התוכנית החל ללמוד לתואר הנדסאי ולעבוד כמנהל באתר בנייה בשכר גבוה יותר ועם רכב), ו־13 עשו זאת בהישארות באותו מקום עבודה.

48 משתתפים בפיילוט נרשמו ללימודים — 23 להכשרה מקצועית, 6 ללימודי תואר ראשון והשאר למכינות, קורסים או השלמת בגרויות. רק 22 מתוך אותם 48 קיבלו סיוע כלכלי כלשהו למימון הלימודים. נקודת התורפה העיקרית של המחקר בשלב זה היא שהוא לא כלל קבוצת ביקורת, וכך לא ניתן לדעת מה היו העובדים משיגים ללא התערבות של תוכנית הקידום. לכן השלב הבא של המחקר כולל גם קבוצת ביקורת.

אחד היעדים העתידיים של התוכנית הוא עבודה בשיתוף פעולה עם מעסיקים. שיתוף הפעולה הזה נדרש בעיקר לפיתוח של סולמות קריירה, כלומר מתווה ברור לקידום של עובדים זוטרים בעלי 12 שנות לימוד או פחות במתן הכשרה רלבנטית במקום העבודה. עד כה עדיין לא נוצרו קשרים כאלה עם מעסיקים.

"לתת אופק"

לדברי סיגל שלח, מנכ"לית תבת, "בנושא של קידום היחסים עם המעסיקים מורכבים יותר. לפעמים הקידום הוא מעבר ממעסיק למעסיק. ברמות שכר נמוכות הקידום הגדול ביותר הוא שינוי מקום עבודה. לכן העבודה עם המעסיק היא לראות אם אפשר לפתוח מסלולי קידום ממשרות הכניסה, אם יש אופק של קידום. לומר לך שזה פשוט כמו לדבר על השמה? לא. זה הרבה יותר מורכב. מלבד הקידום נכנס פה נושא של שכר הוגן, שמאפשר מחיה בכבוד, וזה שיח מורכב יותר למעסיקים". מי שהיו שותפים לקידום הפיילוט הם מיכל צוק, הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, לינדה דגן, מפקחת ארצית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, איימן סייף מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה ודניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח לאומי.