נרדמה בשמירה: כך ויתרה רשות המסים על רשימת לקוחות HSBC

"רשות המסים פעלה להשיג את רשימת הישראלים שמחזיקים חשבונות בבנק HSBC בשוויץ, אך המגעים לא צלחו". כך אמר אתמול מנהל רשות המסים משה אשר.

הדברים נאמרו בעקבות דו"ח מיוחד שפרסם ארגון העיתונאים הבינלאומי ICIJ, שלפיו 6,554 ישראלים החזיקו כ־10 מיליארד דולר בשלוחות של הבנק השוויצרי בז'נבה ובציריך בשנים 1997–2007.

רשימת הישראלים, ובהם איש העסקים בני שטיינמץ, היא חלק מדיסק עם פרטיהם של 24 אלף בעלי חשבונות ברחבי העולם, שנלקח ב־2009 על ידי עובד HSBC בשם ארווה פאלצ'יאני. העובד מכר את המידע לממשלת צרפת, ועל בסיסו היא פתחה בחקירת מס נגד כ־3,000 מאזרחיה בחשד להעלמת מס. ברשימה נמצאים שמותיהם של מאות יהודים צרפתים. פאלצ'יאני מכר את הדיסק גם לשלטונות המס בגרמניה, באנגליה ובארה"ב והמידע הוביל לחשיפת מעלימי מס. משטרת צרפת העבירה את הרשימה גם לרשויות יוון, ספרד, אנגליה וארגנטינה, אך לא לישראל. טרם התברר מדוע הועבר המידע רק למדינות אלה ולא לאחרות.

מנהל רשות המסים משה אשר: "רשות המסים פעלה להשיג את רשימת הישראלים המחזיקים חשבונות ב־HSBC שוויץ, אבל המגעים לא צלחו" צילום: אוראל כהן

לא מוסרים מידע על יהודים לרשויות זרות

החזקה או פתיחה של חשבון זר על ידי תושב ישראל היא חוקית, אך אם בחשבון ישנן הכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים - מדובר בעבירה על החוק. כמו כן, רווחים שנצברים בחשבון, בין שכתוצאה מריביות ובין שכתוצאה מהשקעה של הכספים, חייבים במס בישראל. מדינת ישראל לא יכולה לקבל את המידע מרשות המסים של שוויץ, שכן אמנת המס בין שתי המדינות אוסרת העברת מידע בנקאי. לכן ערכה של רשימת הלקוחות הישראלים בסניפי HSBC כה גבוה - היא יכולה לסייע לרשות לאתר חשבונות של ישראלים שלא דיווחו עליהם ולדרוש עליהם מס.

רשימות דומות לאלה של HSBC שהרשות שמה עליהם יד בעבר, למשל זו של בנק ספרא, הובילו בעבר לפתיחת חקירה נגד ישראלים בחשד להעלמות מס. רק ביום חמישי האחרון הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד יצחק סוויד, בכיר לשעבר בבנק אגוד, המואשם בהעלמת מס באמצעות חשבון בבנק ספרא השוויצרי שבו החזיק כחצי מיליון דולר.

אם כך מדוע הרשימה, שערכה יכול להיות רב כל כך עבור המדינה, לא הגיעה לידי רשות המסים? על פי גורם המקורב לנושא, כאשר לרשות נודע על קיומה של רשימת בעלי החשבונות ב־HSBC, נפתחו מגעים עם גורם הקשור למדליף פאלצ'יאני כדי לקבל את המידע. מטעמו של פאלצ'יאני נשלחה "דגימת מידע", הפרטים שהכילה התגלו כלא איכותיים והמגעים כשלו.

פרשת החשבונות רשימת החשבונות בבנק HSBC חשפה את ממדי השחיתות השלטונית ברוסיה כ־1.7 מיליארד דולר שהוחזקו ב־1,560 חשבונות בבנק HSBC השוויצרי היו שייכים לבעלי אזרחות רוסית מיכאל פרל, 5 תגובות לכתבה המלאה 

במקביל פנתה הרשות בישראל לרשות המסים בצרפת כדי לקבל את המידע. הצרפתים, כך טוען גורם ברשות, לא נענו לפנייה. גורמים בכירים לשעבר ברשות המסים טענו אתמול שככל הנראה הרשות לא לחצה על הצרפתים. זאת משום שהיה ברור כי הם ידרשו בתמורה מידע על יהודים אזרחי צרפת, והרשות לא יכולה להעביר מידע כזה משום שהסדר כזה לא היה מעוגן בחוק. עוד טוענים הגורמים, באותם ימים הרוח השלטת ברשות היתה שאין למסור מידע על יהודים לרשויות זרות.

"השגת הרשימה מ־HSBC צריכה להיות כעת משאת נפשה של רשות המסים", אמר אתמול מי שהיה מנהל רשות המסים עד סוף אוקטובר 2011 יהודה נסרדישי. "זאת רשימה יקרת ערך. ניסינו בעבר להשיג אותה ולא הצלחנו. אני בטוח שהיום, כשחומת הברזל של הסודיות הבנקאית באירופה נסדקה, הרשות גם תצליח להשיג אותה".

כשנשאל מדוע לא הושקעו יותר מאמצים כדי להשיג את הרשימה בתקופתו ברשות המסים, אמר נסרדישי: "בתקופות שאני הייתי שם עבדנו על זה. גם אם היה מידע ראשוני אף אחד לא ידע מה באמת יש שם. ועכשיו יכול להיות שכשזה דלף קצת יהיה קל יותר להשיג את הרשימה. טוב מאוחר מאשר אף פעם".

נסרדישי התייחס לטענה של בכירים לשעבר ברשות, שלפיה היה ידוע כי ברשימה יש יהודים צרפתים ולכן לא התאמצו להשיג אותה: "לא צריך להיות חתרניים. כל פעם שבאים להתעסק עם דבר כזה, צריך לחשוב כמה אנרגיה משקיעים ומה מקבלים בתמורה".

שמות בודדים של ישראלים פורסמו

כעת, לאחר שהיקף הרשימה נחשף ונוצר לחץ ציבורי על הרשות, סבירות גבוהה שהיא תחדש את הניסיונות להשיג את המידע, בין היתר באמצעות פנייה לצרפתים או לרשויות אחרות שרכשו או קיבלו את המידע. כמו כן, ייתכן שייעשה ניסיון לחדש את הקשר עם עובד HSBC שמכר את המידע. השגת הרשימה במסגרת חילופי מידע אוטומטיים עם הצרפתים היא עניין מורכב יותר מאשר האפשרות לרכוש אותה ממקורות פרטיים, וזאת משום שבמקרים מסוימים החוק הישראלי, או הסכמים שונים, מגבילים את מדינת ישראל מלהעביר מסד נתונים ולקבל תמורתו מידע.

כמו כן, על פי גורמים ברשות, בשלב זה הנתונים שהתפרסמו ב־ICIJ לא מאפשרים לרשות המסים לפתוח בחקירה ממשית, שכן מדובר בשמות בודדים ובאפיונים כלליים (למשל "יהלומנים") שלא מאפשרים לרשות להתמקד באופן ממשי בחשודים פוטנציאליים. עם זאת, פרסום שמות נוספים עשוי להוביל לזימון לתשאול, אם החשבון לא מדווח.

בעיה נוספת שעומדת בפני הרשות היא שההתיישנות על עבירות מס, למעט עבירות חמורות מסוג פשע, חלה לאחר עשר שנים. מאחר שהרשימה מגיעה רק עד 2007, סביר להניח שהרשות תוכל לפתוח בהליך פלילי רק כלפי מי שהחזיק חשבון מ־2004 ואילך. עם זאת, היא תוכל לדרוש תשלומי מס אם יתגלו כספים לא מדווחים.

מנהל רשות המסים לשעבר יהודה נסרדישי: בתקופתי לא הצלחנו. עכשיו, אחרי שזה קצת דלף, יהיה יותר קל להשיג אותה. זו צריכה להיות משאת נפשה של הרשות" צילום: דמיטרי שביצ'נקו

סוחרי הנפט והיהלומים מככבים ברשימה

ארגון ICIJ אמנם לא חשף את רשימת בעלי החשבונות ב־HSBC שוויץ במלואה, אך בדיווחים שעלו באתר הארגון מוזכרים כמה שמות של ישראלים. ברשימת 61 בעלי החשבונות הגדולים ביותר בבנק מוזכר איש העסקים הישראלי־קנדי יונתן קולק - שהוא אחיינו של ראש עיריית ירושלים לשעבר טדי קולק.

קולק, שעשה את הונו מסחר בנפט ועבד בכמה חברות הפצת נפט בעולם, היה קשור ל־19 חשבונות ב־HSBC שוויץ והיה רשום כבעלים של לפחות

עשרה חשבונות, שמתוכם שישה כבר נסגרו. סכום הכסף שהוחזק בחשבונות האלו ב־2007 הגיע ל־72 מיליון דולר. שם בולט אחר שמזכירים ב־ICIJ הוא סוחר היהלומים דן גרטלר, שהונו מוערך ב־2.2 מיליארד דולר. גרטלר, שלו יחסים קרובים עם נשיא קונגו ג'וזף קבילה, הואשם בעבר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בהפרה של אמברגו של הארגון על מכירת נשק לקונגו בזמן מלחמת האזרחים במדינה, כשהוא מנצל את קשריו עם סוחרי נשק ישראלים כדי לטוות עסקאות של יהלומים תמורת נשק.

יהלומן אחר ששמו מוזכר ברשימה הוא הישראלי ארז דליות, שמחזיק גם באזרחות בלגית. דליות נחשד ב־2013 עלי ידי הרשויות בבלגיה כמעורב בתרמית שבה קיבל לכאורה יהלומים למכירה מסוכנות לזר קפלן האמריקאית, אך בגיבוי שני בנקים בלגיים מכר את היהלומים בשורה של עסקאות מפוקפקות שעליהן לא דיווח לסוכנות האמריקאית.

מדוברו של בני שטיינמץ נמסר: "מר שטיינמץ מדווח לרשויות המס ומשלם מס כדין".

כדי להיאבק בהון השחור רשות המיסים זקוקה ליותר מהרשימה של HSBC

הון שחור הוא המונח החם של מערכת הבחירות: כולם מתנגדים לו, כולם רוצים להילחם בו וכולם מבטיחים שהוא יממן את הרפורמות העצומות שהם מתכננים. כחלון טוען ש־2–3 מיליארד שקל למימון תוכניותיו יגיעו מהון שחור. כשלפיד הכין את תקציב 2015 הוא דרש מרשות המסים להגדיל בכמיליארד שקל את תחזיות הכנסותיה ממנו. טרכטנברג מדבר על חובת דיווח כללית כדי להגביר את הגבייה מההון השחור. נתניהו לא התייחס עד כה לנושאים הכלכליים החברתיים שעל הפרק, אך אם היה עושה זאת אפשר להניח שגם הוא היה נשען על אותו "הון שחור".

הבנק העולמי העריך את ההון השחור בישראל ב־200 מיליארד שקל ב־2010 ובשנה שעברה ה־OECD העריך אותו בכ־70 מיליארד שקל, כך שהפסד המס של המדינה נע בין 15 ל־60 מיליארד שקל.

רשות המסים לא הצליחה להשיג את הרשימה עד כה, אף שממשלות אחרות הצליחו. מאבק אמיתי בהון השחור ידרוש שינויים רציניים ברשות, כמו איחוד אגפים שפיצולם מסרבל הטמעת מערכות שיאפשרו פילוחים יעילים ואיתור של מעלימי המס. כל אלה לא התקדמו כמעט בשנים האחרונות, כך שבינתיים ההישענות על ההון השחור של כל הפוליטיקאים היא לא יותר ממשענת קנה רצוץ.