האם תעלו מסים אחרי הבחירות?

שאלנו את ראשי המפלגות הגדולות שהסכימו להשתתף בפרויקט "כלכליסט" אם הם מתכוונים להעלות מסים אחרי הבחירות. הדגשנו בשאלה שאנחנו לא מתכוונים רק למס הכנסה או מע"מ ושיש עוד הרבה סוגי מס.

חוץ מראשת מרצ זהבה גלאון, כל האחרים ענו בתוקף ובמפורש - אנחנו ממש לא מתכוונים להעלות מסים משום סוג.

משפט הקסם בבחירות האלה הוא "הרחבת בסיס המס", ואת זה כל האחרים כן מתכוונים לעשות. בלשון פשוטה, הרחבת בסיס המס פירושה לגרום ליותר אנשים לשלם את המסים הקיימים. נשמע פשוט, אבל השאלה היא איך עושים את זה.

כאן נכנס לתמונה עוד משפט קסם - "העמקת הגבייה". זה מה שמציע נפתלי בנט, זה גם מה שמציעים משה כחלון ויאיר לפיד (העמקת הגבייה כלולה בתקציב 2015, אף שבנק ישראל מציע שלא לכלול את העניין האמורפי הזה בתחזית ההכנסות של המדינה), וגם התוכנית הכלכלית של יצחק הרצוג כוללת בתוכה תוכנית להעמקת הגבייה. בקיצור, הם אומרים שיהיה בסדר.

לעומתם, גלאון מציעה תוכנית מקיפה בתחום המיסוי שכוללת הרבה מאוד העלאות מסים: ביטול פטורים ממס לחברות הגדולות, שינוי מס רווחי הון ומס החברות הקיים כך שלא יהיו אחידים אלא דיפרנציאליים (כמו מס הכנסה), הטלת מס עיזבון, הטלת מס על דירות ריקות והטלת מס הכנסה על הכנסות גבוהות במיוחד (מס יסף). לפי התוכנית הכלכלית שמרצ פרסמו השבוע, כל המסים האלה אמורים להכניס לקופת המדינה כ־17 מיליארד שקל בשנה. בדגש על אמורים.

ראשי המפלגות מדברים כלכלה

בשורה התחתונה, לפני הבחירות רק מועמדים מהשמאל הכלכלי המובהק - במקרה הזה גלאון, ובבחירות הקודמות גם שלי יחימוביץ', שהיתה אז ראשת מפלגת העבודה - מבטיחים להעלות מסים כדי לממן את התוכניות שלהם שאמורות להיטיב עם הכיס של אזרחי המדינה. כל היתר מתרחקים מזה כמו מאש.

אחרי הבחירות זה כבר עולם אחר. גם נתניהו וגם לפיד הבטיחו בשתי מערכות הבחירות האחרונות שלא להעלות מסים לפני הבחירות, והעלו אותם מיד לאחר הבחירות. לזכותם ייאמר שהם עשו את זה בחוסר רצון ובהזדמנות הראשונה הם הורידו אותם בחזרה. אבל ככה זה - כדי לכסות בורות תקציביים וגירעונות הרבה יותר קל להעלות את המע"מ מאשר "להעמיק את הגבייה".