השוויצרים ידרשו גם מקרנות הנאמנות להחתים לקוחות ישראלים על אישורי דיווח לרשויות המס

לקוח ישראלי שעד היום רצה להפקיד כסף בבנק שוויצרי, היה צריך להצהיר בטופס מיוחד כי הכסף שלו שמופקד בבנק מוכר ומדווח לרשויות המס בישראל. כעת הבנקים בשוויץ מעלים הילוך, ול"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים החלו הבנקים לפנות לקרנות נאמנות בינלאומיות בדרישה כי אם יש להן לקוחות ישראלים — עליהן להחתימם על אותם טפסים שנדרשים בעלי החשבונות לחתום, בכל הנוגע ליידוע רשויות המס.

במכתבים שיצאו מהבנקים לקרנות הנאמנות אף מופיעה סנקציה ולפיה אם לא יעבירו קרנות הנאמנות את הטפסים הללו, ייסגרו החשבונות של לקוחות ישראלים.

מהמידע שנחשף בתחילת השבוע על ידי ארגון העיתונאים הבינלאומי ICIJ עולה כי 6,554 ישראלים החזיקו כ־10 מיליארד דולר בשלוחה השוויצרית של בנק HSBC בז'נבה בשנים 1997–2007. אולם ההערכות של גורמים בשוק הן כי הכסף הגדול שנמצא בימים אלה בחו"ל מקורו לא בחשבונות הפרטיים של הבנקים, כי אם בקרנות הנאמנות.

בנק HSBC בז'נבה, שוויץ צילום: שאטרסטוק

לפי הערכות של עורכי הדין ורשות המסים, ייתכן שחלק גדול מהסכום דווח במהלך השנים לרשות המסים ועל כן לא מדובר בהון שחור. בכל הנוגע להערכות רשות המסים לגבי הון שחור ישראלי, הן נשענות על נתוני הבנק העולמי שלהערכתו מדובר בכ־200 מיליארד שקל. אם אכן כך המצב, נראה שאם באחד הבנקים הגדולים בעולם, לפי הערכות בשוק השני בגודלו, היקף ההון השחור בחשבונות אולי אף נמוך מ־5 מיליארד דולר — הכסף הגדול נמצא במקום אחר.

אחד הבנקים שפנו לקרנות הנאמנות שפועלות דרכו הוא קרדיט סוויס, שלא מחזיק חשבונות שהיקפם נמוך ממיליון דולר. כעת קרנות הנאמנות פונות לעורכי הדין להבין מה עליהן לעשות בסיטואציה שנוצרה, וככל הנראה הן יחויבו להעביר גילוי בנוגע ללקוחותיהן.

ההערכות הן כי הלקוחות הישראלים אינם ייחודיים בכל הנוגע לדרישות הבנקים מקרנות הנאמנות, וסביר להניח שבקשות דומות ניתנות גם בנוגע ללקוחות זרים אחרים. כבר נודע כי ההוראה החדשה תחול גם על לקוחות אמריקאים.

עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' — משרד המתמחה במסים ואיסור הלבנת הון, ומנהל עשרות הליכי גילוי מרצון עבור בעלי חשבונות בבנקים בשוויץ ובאירופה — התייחס למשמעות פעילותו החדשה של קרדיט סוויס ובנקים נוספים בשוויץ כלפי קרנות הנאמנות: "עד עתה דובר על הליכי גילוי מרצון של בעלי חשבונות פרטיים או כאלה ששמם הופיע ישירות כבעלי החשבון. כעת גם אזרחים ישראלים אשר הונם מוחזק באמצעות 'טראסט' צריכים לפנות להליכי הכשרת ההון, בעיקר באמצעות הליכי הגילוי מרצון, ואילו הקרנות עצמן יפנו את הישראלים המעורבים להליכים אלה".

גולדמן מציין כי "בשלב הזה כדאי לכל אזרח ישראלי שיש לו אחזקה או זיקה כלשהיא לכספים ולרכוש המוחזק בשוויץ או באירופה בקונסטרוקציה בנקאית כזו או אחרת, לשקול לפנות להליכי הגילוי מרצון".