רגולציה בשוק האפור: צעד הכרחי

בישראל, כמו במדינות אחרות, מוצאים הסדרה של פעילויות שונות במשק: במערכות כלכליות, פיננסיות, ארגוניות ותפעוליות שונות. כל זאת באמצעות חוקים ורשויות מה שנקרא רגולציה.

בכנסים ענפיים ומקצועיים שונים, נשמעות מידי פעם טענות, על קיום של עודף רגולציה, וההדגש הוא כי עודף זה מכביד על הפעילות העסקית הכרוכה בכך. טענות אלו חלקן מושמעות מאינטרסנטים שונים המעוניינים להקל בהכבדות הנוצרות לצורך קיום הרגולציה, כמו מערכת דיווח, פיקוח ובקרה על ידי הגופים לגביהם מופעל הפיקוח הרגולטורי. זה צידו האחד של הצורך בקיום מערכת החוקים והבקרה של המדינה אשר בדרך מסוימת באה להסדיר תחומים שונים בענפים ובגופים מרכזיים.

אולם יש צד שני לרגולציה המהווה כלי חיובי מאין כמוהו מעצם קיומו. לשם דוגמא ענף בעייתי מבחינת אלו הזקוקים לפעילותו, אלו שעבורם עלות הפעילות כואבת ומכבידה, וזאת בענף ה"גופים החוץ בנקאיים".

בפועל, במערכת שוק ההון, מצויים מספר רגולטורים, המכוונים את התנהגות הפרטים והגופים הפועלים בשוק זה. למשל, על שוק האשראי הבנקאי על תאגידיו, מצויה מערכת הפיקוח על הבנקים. אבל בשוק האשראי שמעבר לבנקאי, לא נמצא עד עתה, שום גורם להפעלת הרגולציה הנדרשת, הלכה למעשה.

הריבית האפקטיבית נעה בין 80% ל-250%

במסגרת זו מצוי השוק האפור – זו אותה מערכת הלוואות הפועלת מחוץ למסגרת הבנקים ברמת סיכון גבוהה, וכדי לקדם סיכוניה, בין היתר היא מטילה על הלווים עלות מימון העולה פי כמה מזו אשר מתיר לה החוק.

עלות מימון בנקאית נעה בין 3.2% ללווים טובים ועד 11% ללווים עם מחסור בבטחונות. בשוק האפור הריבית האפקטיבית נעה בין 80% ועד 250%. לכן לווים רבים הסתבכו כלכלית במיוחד מול משפחות פשע ועבריינם שפעילים בשוק האפור בגלל רווחים קלים.

בהעדר רגולציה ורגולטור לפיקוח, הרי הפרט אשר נזקק למימון באמצעות השוק האפור, משלם עבור שירותם תמורה העשויה להגיע גם לפי עשר ויותר מעל לשיעור עלות האשראי המרבי הידוע והמקובל במשק.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

הכל חשוף לציבור בפרסום

עלות זו, איננה בחזקת סוד, היא אינה נעשית במחשכים, אלא בגלוי תוך ניהול מערכת שיווק שוטפת באמצעות פרסום מודעות יומיומית בתקשורת. כאשר בפרסום מוצגות הדגמות כספיות של סכום הלוואה, מספר התשלומים וסך התשלום השוטף, נתונים בסיסיים אלו מאפשרים לכל מי שלמד את יסודות המימון, לחשב את שיעורי הריבית האפקטיבית, דהיינו שיעור הריבית בפועל תוך הקבלה לריבית המרבית הבנקאית ולשיעור הריבית המרבית.

הסטודנטים שלי מחשבים בקורס "יסודות המימון", מזה מספר שנים, מידי כל רבעון, באופן רציף את שיעורי הריבית בשוק האפור, והתוצאות מתפרסמות בעיתונות הכלכלית, למען יידע הציבור, למעלה מכל ספק, מהי עלות הריבית האפקטיבית בשוק זה.

ועדת אבי ליכט, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גיבשה כללים רגולטוריים לטיפול בבעיה. אולם כפי שנהוג עד כה, עד אשר מוציאים בארצנו, נושא כלכלי, מהכוח אל הפועל, יחלוף לו עוד זמן רב והשמירה על הלווה כאשר בחלק ניכר הלווים של שוק זה, שייכים לשכבות החלשות, ולכן מעורבות ממשלתית הכרחית לפיקוח דחוף.

ההכבדה הרגולטורית, תהיה מזערית בתהליך הפעילות השוטפת. במקביל, קיום הרגולציה כהלכתה תיצור מחירי עלות התואמים את הנדרש בחוק כך יעמדו הלווים בעלות נאותה אותה מתיר החוק, עבור אלו הנזקקים למקור מימון חוץ בנקאי. חשוב להדגיש שבסביבה האינפלציונית הנוכחית גם הלוואות בשוק האפור בריבית אפקטיבית (על בסיס המותר בחוק) של 13% יניבו רווח יפה לשוק האפור.

הכותב הוא מומחה למימון, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)